30,778
עריכות
שינויים
משורה 1:
שורה 1: − + − + + + − הגישה לשירות מתבצעת על ידי מפתח תל-אופן, [[שבב]] הניתן לבעלי מנוי שנתי, או באמצעות כרטיס [[ברקוד]]. הללו מסופקים למשתמש לאחר הצטרפות למערכת המנויים באתר האינטרנט או במסוף הנמצא בתחנת האופניים. האופניים ניתנים להחזרה בכל תחנה. − הפרויקט פועל על בסיס תמיכה של העירייה ואיננו מאוזן ללא תקצוב זה. תקציבו עד לשנת 2021 הוא כ-130 מיליון שקלים. לפי דיווח החברה, כ–80% מהשימושים בשירות נעשים על ידי מנויים, עם זמן נסיעה ממוצע של 17 דקות, ו–20% על ידי לקוחות מזדמנים, עם זמן נסיעה ממוצע של 35-40 דקות. עם זאת, כ–80% מסך ההכנסות מגיעים מאותם לקוחות מזדמנים ו–20% בלבד מהמנויים. שורה 28:
שורה 28: − + + +
אין תקציר עריכה
'''תל-אופן''' הוא שירות [[שיתוף אופניים]] שמספקת [[עיריית תל אביב-יפו]] באמצעות החברה הפרטית FSM שירותי קרקע<ref>FSM שירותי קרקע נשלטת על ידי החברה הציבורית פרידנזון (45%), איתן שמיר (45%) ודני שפילמן (10%)</ref> בגוש דן. המטרה העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת [[כלי רכב|כלי הרכב]] בתוך הערים, ובתוך כך גם להפחית את [[זיהום אוויר בגוש דן|זיהום האוויר]], ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר ולעודד [[פעילות גופנית]]. שם השירות הוא הלחם]]ל המילים [[תל-אביב]] ואופן, וגם של המילה האנגלית ל[[הנאה]] (fun).
'''תל-אופן''' הוא שירות [[שיתוף אופניים]] שמספקת [[עיריית תל אביב-יפו]] באמצעות החברה הפרטית FSM שירותי קרקע<ref>FSM שירותי קרקע נשלטת על ידי החברה הציבורית פרידנזון (45%), איתן שמיר (45%) ודני שפילמן (10%)</ref> בגוש דן. המטרה העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת [[כלי רכב|כלי הרכב]] בתוך הערים, ובתוך כך גם להפחית את [[זיהום אוויר בגוש דן|זיהום האוויר]], ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר ולעודד [[פעילות גופנית]]. שם השירות הוא הלחם של המילים [[תל-אביב]] ואופן, וגם של המילה האנגלית להנאה (fun).
בתל-אביב וביפו פועלות כיום (ספטמבר 2015) 190 תחנות השכרה בהן מוצעות כ-2,000 זוגות אופניים. בכ-30 תחנות מרכזיות יש עמדה לניפוח אוויר בגלגלים. למיזם יש כ-15 אלף מנויים שנתיים וכ-300 אלף מנויים מזדמנים. השירות הושק ב-28 באפריל 2011 עם 25 תחנות בלבד אשר בהן 250 זוגות אופניים בלבד ומאז התרחב לכ-200 תחנות שונות שבהן כ-2,000 זוגות אופניים. <ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669683,00.html</ref>
בתל-אביב וביפו פועלות כיום (ספטמבר 2015) 190 תחנות השכרה בהן מוצעות כ-2,000 זוגות אופניים. בכ-30 תחנות מרכזיות יש עמדה לניפוח אוויר בגלגלים. למיזם יש כ-15 אלף מנויים שנתיים וכ-300 אלף מנויים מזדמנים. השירות הושק ב-28 באפריל 2011 עם 25 תחנות בלבד אשר בהן 250 זוגות אופניים בלבד ומאז התרחב לכ-200 תחנות שונות שבהן כ-2,000 זוגות אופניים. <ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4669683,00.html</ref>
==המערך==
==המערך==
מערך ההשכרה, שנבנה בשיתוף עם תאגיד התחבורה הגרמני [[דויטשה באן]]{{הערה|1=[http://www.yedatech.co.il/yt/news.jhtml?value=9515 פרויקט הקמת המערך להשכרת אופנים בת"א-יפו יוצא לדרך!], באתר ידעטק.}}, מורכב מעמדות מסוף [[מערכות מידע|ממוחשבות]] הממוקמות בתחנות העגינה, ומקושרות למערכת [[שליטה ובקרה]] המנהלת את המערך כולו. לצד המסופים מותקנים בתחנות עמודים עם כבלים מגנטים לחיבור זוגות האופניים. כדי למנוע מחסור בזמינות האופניים בתחנה אחת ועומס באופניים בתחנה אחרת, מווסתים צוותי שינוע את האופניים מתחנה לתחנה, בין היתר על פי [[מודל (מדע)|מודל]] שפותח ב[[אוניברסיטת תל-אביב]].{{הערה|[http://dl.dropbox.com/u/717696/Home%20Page/Publications/Static%20Repositioning%20in%20a%20Bike-Sharing%20System.pdf Static Repositioning in a Bike-Sharing System: Models and Solution Approaches]}}{{הערה|{{הארץ|ליטל לוין|המודל המתמטי שימנע מחסור באופניים בתחנות השיתופיות|1225154|15 באפריל 2011}}}}
מערך ההשכרה, שנבנה בשיתוף עם תאגיד התחבורה הגרמני דויטשה באן{{הערה|1=[http://www.yedatech.co.il/yt/news.jhtml?value=9515 פרויקט הקמת המערך להשכרת אופנים בת"א-יפו יוצא לדרך!], באתר ידעטק.}}, מורכב מעמדות מסוף ממוחשבות הממוקמות בתחנות העגינה, ומקושרות למערכת שליטה ובקרה המנהלת את המערך כולו. לצד המסופים מותקנים בתחנות עמודים עם כבלים מגנטים לחיבור זוגות האופניים. כדי למנוע מחסור בזמינות האופניים בתחנה אחת ועומס באופניים בתחנה אחרת, מווסתים צוותי שינוע את האופניים מתחנה לתחנה, בין היתר על פי [[מודל (מדע)|מודל]] שפותח ב[[אוניברסיטת תל-אביב]].{{הערה|[http://dl.dropbox.com/u/717696/Home%20Page/Publications/Static%20Repositioning%20in%20a%20Bike-Sharing%20System.pdf Static Repositioning in a Bike-Sharing System: Models and Solution Approaches]}}{{הערה|{{הארץ|ליטל לוין|המודל המתמטי שימנע מחסור באופניים בתחנות השיתופיות|1225154|15 באפריל 2011}}}}
הגישה לשירות מתבצעת על ידי מפתח תל-אופן (שבב הניתן לבעלי מנוי שנתי) או באמצעות כרטיס ברקוד. אלו מסופקים למשתמש לאחר הצטרפות למערכת המנויים באתר האינטרנט או במסוף הנמצא בתחנת האופניים. האופניים ניתנים להחזרה בכל תחנה.
==האופניים==
==האופניים==
==מודל עסקי==
==מודל עסקי==
המיזם מקבל מימון שנתי מעיריית תל-אביב-יפו וצפוי לקבל מימון מהמשרד להגנת הסביבה להרחבת פעילותו מחוץ לתל-אביב-יפו. הכנסותיו ב-2014 עמדו על 15.7 מיליון שקל (לעומת 17.6 מיליון שקל ב-2013). בשנה זו רשם המיזם לראשונה בתולדותיו רווח תפעולי בסך 0.2 מיליון שקל (לעומת הפסד תפעולי בסך 0.3 מיליון שקל בשנת 2013). <ref>מתוך הדוחות הכספיים של חברת פרינדזון לשנת 2014 [http://mayafiles.tase.co.il/RPdf/954001-955000/P954306-00.pdf]</ref>
המיזם מקבל מימון שנתי מעיריית תל-אביב-יפו וצפוי לקבל מימון מהמשרד להגנת הסביבה להרחבת פעילותו מחוץ לתל-אביב-יפו ואיננו מאוזן ללא תקצוב זה. הכנסותיו ב-2014 עמדו על 15.7 מיליון שקל (לעומת 17.6 מיליון שקל ב-2013). בשנה זו רשם המיזם לראשונה בתולדותיו רווח תפעולי בסך 0.2 מיליון שקל (לעומת הפסד תפעולי בסך 0.3 מיליון שקל בשנת 2013). <ref>מתוך הדוחות הכספיים של חברת פרינדזון לשנת 2014 [http://mayafiles.tase.co.il/RPdf/954001-955000/P954306-00.pdf]</ref>
תקציב תל-אופן מעיריית תל-אביב-יפו עד לשנת 2021 הוא כ-130 מיליון שקלים. לפי דיווח החברה, כ–80% מהשימושים בשירות נעשים על ידי מנויים שנתיים, עם זמן נסיעה ממוצע של 17 דקות, ו–20% על ידי לקוחות מזדמנים, עם זמן נסיעה ממוצע של 35-40 דקות. עם זאת, כ–80% מסך ההכנסות מגיעים מאותם לקוחות מזדמנים ו–20% בלבד מהמנויים שנתיים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==