שינויים

מ
שורה 17: שורה 17:  
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
 
הבחירה בטכנולוגיה היא בחירה בערכים שהטכנולוגיה מייצגת. ומכאן הוויכוח החריף בין קבוצות האינטרסים השונות התומכות כל אחת בטכנולוגיה אחרת. כל קבוצה מנסה להשליט את הטכנולוגיה שלה ולמנוע מהטכנולוגיות האחרות להתקדם. לעתים הסיבות הן כלכליות, לעתים הן לאומיות, ולעתים הן מקריות לחלוטין. לדינמיקה זו של תחרות והתמקחות קורא דרור הפוליטיקה של הטכנולוגיה.
   −
לעומת הגישה המהותית של פינברג, היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של [[פשטות מרצון]] ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש ב[[מוסד חברתי|טכנולוגיה חברתית]] במקום בטכנולוגיה מכנית. לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).  
+
לעומת הגישה המהותית של פינברג, מרטין היידגר טען שהמודרניות מתאפיינת בניצחון הטכנולוגיה על פני כל ערך אחר, כמו בניצחון ההטיה המובנית שקיימת בה: כוחנות ושליטה. הבחירה בין סוגי טכנולוגיות לדוגמה פוסלת מראש ראיון של [[פשטות מרצון]] ואי שימוש בטכנולוגיה, או בשימוש ב[[מוסד חברתי|טכנולוגיה חברתית]] במקום בטכנולוגיה מכנית. לפי גישה זו האדם נמצא במבוי סתום – או שצריך להתייחס לטכנולוגיה כמערכת נייטרלית או לקבל על עצמו הכרה שהיא קובעת את חייו, תרבותו ומבנה החברה שלו (הגישה הדטרמיניסטית).  
   −
פינברג מציע פתרון בגישה רביעית:
+
היידגר מציע פתרון בגישה רביעית:
 
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.
 
;תיאוריה ביקורתית: מנערת את הפסימיות משאר הגישות. בני אדם לא צריכים להמתין לאלוהים כיוון שהטכנולוגיה לא נמצאת מחוץ לטווח שליטתם. האדם יכול לאלף את הטכנולוגיה, לכוון התפתחותה, וכך לשלוט בכיוונים שאליהם היא מושכת.