שורה 9: |
שורה 9: |
| נתחיל בכמה הבחנות בסיסיות | | נתחיל בכמה הבחנות בסיסיות |
| | | |
− | ===מפעלים או פירמות === | + | ===מפעלים או פירמות=== |
| הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים (ראו בהמשך), הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים". מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות. | | הטעם לבלבול הוא כפול. ראשית לנסות לדבר על ה"ייצור" בכלכלה הנאו קלאסית, תוך התעלמות משיקולים עסקיים (ראו בהמשך), הטעם השני הוא שבעבר כמעט כל הפירמות היו בעלות מפעל אחד ויחיד, ומפעל היה כמעט תמיד בבעלות פרטית של אדם אחד, בשותפות עסקית של כמה אנשים או בבעלותה של פירמה מסויימת - כלומר כמעט תמיד בבעלותה של פירמה יחידה. בתנאים אלו, הגיוני לבלבל, ולחשוב שהשיקולים של "מוכרים" הם שיקולים של "יצרנים". מפעלים אינם מוכרים דבר, רק פירמות מוכרות. |
| | | |
שורה 20: |
שורה 20: |
| לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות). | | לאנשים ולמכונות דרוש זמן ואנרגיה כדי להגיע ממקום א למקום ב'. וזמן ואנרגיה אלו גדולים יותר ככל שא' רחוק מב'. ולכן היות, וזמן ואנרגיה הם דברים שקשורים במאמץ (דרך אחרת להגיד שיש להם עלות כלכלית) , אנשים יעדיפו את הקרוב על הרחוק, בהנתן שכל שאר הדברים הם אותו הדבר (מה שמעולם לא קורה, אבל נכון עדיין ברמה התאורטית - ראו סעיף הטרוגניות). |
| | | |
− | ===אין הומוגניות , יש הטרוגיניות=== | + | ===אין הומוגניות, יש הטרוגיניות=== |
| הומוגניות פרושה אנטרופיה גבוהה, או במילים אחרות, מוות, שעמום, העדר מוחלט של משמעות או סדר. דוגמה למשהו הטרוגני למדי הוא אבק כוכבים בחלל. למזלנו המסה בייקום אינה מאורגנת באופן הומוגני (ולכן יש כוכבים ופלנטות במקום מרק חומר), היסודות אינם מאורגינים באופן הומוגני (אלא מאורגנים במולקלות בעלות תכונות כימיות שונות), הביולוגיה בוודאי שאינה מאורגנת באופן הומוגני, וכך גם האנשים. מה שאומר שהנחה סבירה הן לגבי הייצור והן לגבי העסקים והשיקולים המרחביים אינה הומגניות אלא הטרוגניות - כלומר הבדלים כלשהם בין ה"שחקנים" ובין התנאים בהם הם פועלים - מוכר אחד הוא מלומד יותר בבטכניקה של הייצור, האחד קרוב יותר לעיר גדולה, השלישי ממולח בעסקים, הרביעי בעל קשרים בממשלה או בעסק אחר, לחמישי צוות מצויין של פועלים, לשישי כריזמה. וכן הלאה. | | הומוגניות פרושה אנטרופיה גבוהה, או במילים אחרות, מוות, שעמום, העדר מוחלט של משמעות או סדר. דוגמה למשהו הטרוגני למדי הוא אבק כוכבים בחלל. למזלנו המסה בייקום אינה מאורגנת באופן הומוגני (ולכן יש כוכבים ופלנטות במקום מרק חומר), היסודות אינם מאורגינים באופן הומוגני (אלא מאורגנים במולקלות בעלות תכונות כימיות שונות), הביולוגיה בוודאי שאינה מאורגנת באופן הומוגני, וכך גם האנשים. מה שאומר שהנחה סבירה הן לגבי הייצור והן לגבי העסקים והשיקולים המרחביים אינה הומגניות אלא הטרוגניות - כלומר הבדלים כלשהם בין ה"שחקנים" ובין התנאים בהם הם פועלים - מוכר אחד הוא מלומד יותר בבטכניקה של הייצור, האחד קרוב יותר לעיר גדולה, השלישי ממולח בעסקים, הרביעי בעל קשרים בממשלה או בעסק אחר, לחמישי צוות מצויין של פועלים, לשישי כריזמה. וכן הלאה. |
| | | |
− | ===אין סטיטקה, יש דינמיקה=== | + | ===אין סטטיקה, יש דינמיקה=== |
| המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך. (ראו גם [[ניתוח סטטי]]. | | המציאות אינה קפואה בזמן אלא זורמת ומשתנה. יש בה אי וודאות ותנאים משתנים. מה שהיה נכון בהתחלה, לאו דווקא נכון בהמשך. (ראו גם [[ניתוח סטטי]]. |
| | | |
− | ===פונקצית ביקוש משתפעת === | + | ===פונקצית ביקוש משתפעת=== |
| ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה. | | ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה. |
| | | |
שורה 33: |
שורה 33: |
| הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופלים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם. | | הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופלים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם. |
| | | |
− | === יתרון לגודל=== | + | ===יתרון לגודל=== |
| בניגוד לאמירה הנאו קלאסית, נניח, לפחות עד תחום מסויים, שלפירמות קל יותר ככל שהן גדולות יותר (במובן שהם מוכרות יותר). ולא רק זאת, ככל שחסמי המסחר נמוכים יותר, גדל היתרון של פירמות גדולות. היינו, הן יכולות להנות מיציבות גדולה יותר (דבר חשוב במודל דינמי), ומרווח גדול יותר לכל יחידה. הסיבות לכך היא כך: | | בניגוד לאמירה הנאו קלאסית, נניח, לפחות עד תחום מסויים, שלפירמות קל יותר ככל שהן גדולות יותר (במובן שהם מוכרות יותר). ולא רק זאת, ככל שחסמי המסחר נמוכים יותר, גדל היתרון של פירמות גדולות. היינו, הן יכולות להנות מיציבות גדולה יותר (דבר חשוב במודל דינמי), ומרווח גדול יותר לכל יחידה. הסיבות לכך היא כך: |
| # העלוית הקבורות. הן אולי קבורות, אבל הפירמה צריכה לשלם אותן בכל מקרה. עלויות כמו פרסום או עלויות אחרות הקשורות בהוצאות עסקיות ולאו דווקא ייצוריות הן (עד תחום מסויים) יתקיימו בכל מקרה, וכדי לכסות עליהן יש למכור כמה שיותר מוצרים. | | # העלוית הקבורות. הן אולי קבורות, אבל הפירמה צריכה לשלם אותן בכל מקרה. עלויות כמו פרסום או עלויות אחרות הקשורות בהוצאות עסקיות ולאו דווקא ייצוריות הן (עד תחום מסויים) יתקיימו בכל מקרה, וכדי לכסות עליהן יש למכור כמה שיותר מוצרים. |