שינויים

[[תמונה:World population.PNG|שמאל|ממוזער|450px|מפת מדינות העולם על-פי גודל אוכלוסייה]]

[[תמונה:World population.PNG|שמאל|ממוזער|450px|מפת מדינות העולם על-פי גודל אוכלוסייה]]

'''אוכלוסיית העולם''' (The world population) היא סך כל [[בני האדם]] שחיים ב[[כדור הארץ]] בזמן נתון. לפי הערכת הלשכה הסטטסטית של ארצות הברית, אוכלוסיה זו מונה 7 מיליארד בני אדם נכון לשנת 2012<ref name=USCBcite>[[http://www.census.gov/population/popclockworld.html U.S. Census Bureau – World POPClock Projection]] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי</ref>. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.  

'''אוכלוסיית העולם''' (The world population) היא סך כל [[בני האדם]] שחיים ב[[כדור הארץ]] בזמן נתון. לפי הערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית, אוכלוסיה זו מונה 7 מיליארד בני אדם נכון לשנת 2012<ref name=USCBcite>[[http://www.census.gov/population/popclockworld.html U.S. Census Bureau – World POPClock Projection]] המספר באתר זה מתעדכן על בסיס יומי</ref>. מספר זה מתאים לתחזיות קיימות בדבר גודלה של אוכלוסיית העולם והוא ממשיך לגדול בשיעור שלא היה כמותו לפני המאה ה-21.

שיעור [[הגידול באוכלוסיית העולם|הגידול היחסי באוכלוסיית העולם]] הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יחסי יורד, וכיום הוא עומד על שיעור של כ-1.1% בשנה.<ref name="census_USA">http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php</ref> ירידה זו בשיעור הפריון העולמי נקראת [[מעבר דמוגרפי]].  

שיעור [[הגידול באוכלוסיית העולם|הגידול היחסי באוכלוסיית העולם]] הגיע לשיא בשנת 1963, אז עמד על 2.2% בשנה. מאז שנה זו נמשך הגידול באוכלוסיית העולם, אך בקצב יחסי יורד, וכיום הוא עומד על שיעור של כ-1.1% בשנה.<ref name="census_USA">http://www.census.gov/population/international/data/idb/worldgrgraph.php</ref> ירידה זו בשיעור הפריון העולמי נקראת [[מעבר דמוגרפי]].

כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסיה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האכולוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.  

כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסיה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האכולוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.

לפי חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום, גידול האוכלוסיה האנושית על כדור הארץ חייב לעצור בשלב כלשהו. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך ללא כל שינוי, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

לפי חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום, גידול האוכלוסיה האנושית על כדור הארץ חייב לעצור בשלב כלשהו. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך ללא כל שינוי, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטסיטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטסיטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).]]

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47 , אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסיה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסיה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.  

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסיה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסיה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכולסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהנתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכולסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהנתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

השוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] בין מדינות מתאר חלק מההיבטים של פיזור שונה של האוכלוסיה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]] - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לגודל [[שימושי קרקע|השטח]] שניתן בצורה תאורטית לעבד אותו מבחינה [[חקלאית|חקלאית]]. בעוד שקיימות מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאד - הן תלויות לחלוטין בייבוא [[מזון]] מבחוץ. היבטים דומים קיימים ב[[טביעת רגל אקולוגית]], ב[[טביעת רגל מימית]] - ניצול של שטחים של איזור אחד כדי לתמוך באוכלוסיה של איזור אחר.

השוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] בין מדינות מתאר חלק מההיבטים של פיזור שונה של האוכלוסיה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]] - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לגודל [[שימושי קרקע|השטח]] שניתן בצורה תאורטית לעבד אותו מבחינה [[חקלאית|חקלאית]]. בעוד שקיימות מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאד - הן תלויות לחלוטין בייבוא [[מזון]] מבחוץ. היבטים דומים קיימים ב[[טביעת רגל אקולוגית]], ב[[טביעת רגל מימית]] - ניצול של שטחים של איזור אחד כדי לתמוך באוכלוסיה של איזור אחר.

היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסייה באיזורים שונים. קיימת מזה מאות שנים מגמת [[עיור]] - מעבר מכפר לעיר, ומעבר מפרנסה המבוססת על [[חקלאות]] לפרנסה המבוססת על [[תעשייה]] והספקת [[שירותים כלכליים]], וכיום לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב האנשים גרים בעיר ולא בכפרים, ואחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מ[[פסולת]] ומ[[זיהום]].

היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסייה באיזורים שונים. קיימת מזה מאות שנים מגמת [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, ומעבר מפרנסה המבוססת על [[חקלאות]] לפרנסה המבוססת על [[תעשייה]] והספקת [[שירותים כלכליים]], וכיום לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב האנשים גרים בעיר ולא בכפרים, ואחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מ[[פסולת]] ומ[[זיהום]].

==שיעורי פריון כולל==

==שיעורי פריון כולל==

[[שיעור הפריון הכולל]] (Total fertility rate) הוא מספר הילדים שאישה תלד במשך כל ימי חייה. כאשר רוב הילדים שורדים ומגיעים לגיל בגרות מינית (דבר שהתרחש בעשורים האחרונים בחלקים גדולים של העולם) יש לנתון זה השפעה גדולה על קצב ריבוי האוכלוסייה.  

[[שיעור הפריון הכולל]] (Total fertility rate) הוא מספר הילדים שאישה תלד במשך כל ימי חייה. כאשר רוב הילדים שורדים ומגיעים לגיל בגרות מינית (דבר שהתרחש בעשורים האחרונים בחלקים גדולים של העולם) יש לנתון זה השפעה גדולה על קצב ריבוי האוכלוסייה.

בשנת 2010 פרסם האו"ם מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:<ref>[http://esa.un.org/unpd/wpp/Other-Information/Press_Release_WPP2010.pdf World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level] UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011 </ref>

בשנת 2010 פרסם האו"ם מחקר המפריד בין קבוצות מדינות לפי שיעורי הפריון שלהם:<ref>[http://esa.un.org/unpd/wpp/Other-Information/Press_Release_WPP2010.pdf World Population to reach 10 billion by 2100 if Fertility in all Countries Converges to Replacement Level] UNITED NATIONS PRESS RELEASE 3 MAY 2011 </ref>

* מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסיה צפויה לרדת : [[סין]], מדינות אירופה, [[ברזיל]], [[רוסיה]], קנדה, אוסטרליה

* מדינות בעלות שיעור פריון נמוך - בהן האוכלוסיה צפויה לרדת : [[סין]], מדינות אירופה, [[ברזיל]], [[רוסיה]], קנדה, אוסטרליה.

* מדינות בעלות עם שיעור פריון בינוני שבהם האוכלוסיה צפויה להשאר יציבה - [[הודו]], [[ארה"ב]], רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, איזור דרום אפריקה, אזור הפילפינים ואינדונזיה

* מדינות בעלות שיעור פריון בינוני שבהן האוכלוסיה צפויה להשאר יציבה - [[הודו]], [[ארה"ב]], רוב המזרח התיכון וצפון אפריקה, רוב מדינות דרום אמריקה, אזור דרום אפריקה, אזור הפילפינים ואינדונזיה.

* מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האכולוסיה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.

* מדינות בעלות שיעור פריון גבוה - שבהן האכולוסיה צפויה לגדול: אפריקה מדרום לסהרה, ירדן, עיראק, בנגלדש.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[I=PAT]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[I=PAT]]}}

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{תבנית:מדדי קיימות}}

לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של  [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערור היציבות של ה[[ביוספרה]]. השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].  

לאוכלוסיה האנושית ולגידול בה יש השלכות משמעותיות. היבט אחד הוא הרס ישיר של  [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]], ודרכה על [[הכחדת מינים]] וערעור היציבות של ה[[ביוספרה]]. השלכות אחרות נוגעות לכילוי [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] או [[פחם]] וכילוי גדל והולך של [[משאבים מתחדשים]], היבטים אלו מהווים בעיות [[קיימות]] עבור המין האנושי כולו, והתרומה שלהם להתמוטטות חברות עבר תועדה בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]].

היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר -או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.  

היבטים אלה באים לידי ביטוי במשוואת [[I=PAT]] שבה גודל [[השפעות סביבתיות|ההשפעה הסביבתית]] באופן כללי ובנושאים ספציפים (כמו כילוי דלק או [[התחממות עולמית]]) הוא משוואה של גודל האוכלוסיה (P), כפול [[טביעת הרגל האקולוגית]] לנפש -  שניתן לחלק אותה לפעילות כלכלית לנפש (A) כפול האינטסיביות הסביבתית לדולר - או  הסביבתית של כל דולר (T). בעוד שבעשורים האחרונים יש התייעלות סביבתית טכנולוגית - טכנולוגיות חסכוניות יותר במשאבים ופחות מזהמות - הגידול בפעילות הכלכלית לנפש יחד עם הגידול באוכלוסיה הוא גדול יותר כך שסך התוצאה היא גידול בהשפעות הסביבתיות כמעט בכל פרמטר קיים.

===השפעות כלכליות וחברתיות===

===השפעות כלכליות וחברתיות===

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין}}

מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האכולוסיה האנושית, גודל האוכלוסיה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גיאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של [[צפיפות אוכלוסין]], משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.

מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האכולוסיה האנושית, גודל האוכלוסיה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גיאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של [[צפיפות אוכלוסין]], משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.

לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכן של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחוזקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.  

לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכה של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחוזקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.

ככל שהאכלוסיה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסיה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסיה גדולים. [[ג'ארד דיימונד]] מרחיב על נקודה זו בספרו [[רובים, חיידקים ופלדה]].  

ככל שהאכלוסיה צפופה יותר, בעיקר בקרב אוכלוסיות מעל מסה קריטית מסויימת, כן אוכלוסיה זו רגישה יותר להדבקות במחלות מדבקות. הדבר נובע הן מקשיים גדלים והולכים בשמירה על תנאי סניטציה, מיכולות הפצה טובות יותר של מחלות מדבקות בתנאים צפופים ומהיכולת של מגפות לנדוד בין מרכזי אוכלוסיה גדולים. [[ג'ארד דיימונד]] מרחיב על נקודה זו בספרו [[רובים, חיידקים ופלדה]].

אוכלוסיה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החלקאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותוה אוכלוסיה. מכאן שאוכלוסיה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.  

אוכלוסיה גדולה יותר דורשת גם יותר מזון. ומצד שני היא מגדילה את השטח שנדרש לשם מגורים ותשתיות נוספות, ומקטינה את שטחי החלקאות המקומיים הנדרשים כדי לספק מזון לאותוה אוכלוסיה. מכאן שאוכלוסיה גדלה דורשת יבוא של מזון ממקורות רחוקים יותר ויותר, דבר שגם גורר ייקור של הפקת המזון.

גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלים מבעיה דומה - אוכלוסיה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את [[זיהום מי תהום|זיהום מי התהום]] [[המלחת מי תהום]] ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת [[אנרגיות מתחדשות]].  

גם הפקת משאבים אחרים כמו של מים ואנרגיה סובלת מבעיה דומה - אוכלוסיה גדולה יותר דורשת יותר מים ויותר אנרגיה מצד אחד, ומצד שני היא מגדילה את [[זיהום מי תהום|זיהום מי התהום]] [[המלחת מי תהום]] ובעיות מים נוספות ומקטינה גם את השטח שניתן לנצל לשם הפקת [[אנרגיות מתחדשות]].

===צריכת ייצור ראשוני===

===צריכת ייצור ראשוני===

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני - מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

   

   

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאכולוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאכולוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]  

===כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים===

===כילוי אנרגיה ומשאבים מתכלים===

הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]]

הגידול באוכלוסיית העולם, יחד עם גידול בצריכה לנפש, תורם לקצב כילוי מהיר יותר של [[משאבים מתכלים]] ושל [[משאבים מתחדשים]]

5 המדינות שהן צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר ב[[משק האנרגיה העולמי]] הן: ארצות הברית (2339 מיליוני TOE - Equvlent Tone Oil), סין (1955), רוסיה (672), הודו (594), ויפן (513). מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסיה. גם היתר הן מדינות בעלות אוכלוסיה גדולה. שאר המדינות העולם הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 70 מיליון איש היא בעלת צריכת אנרגיה עם 330 מיליוני TOE).  

5 המדינות שהן צרכניות האנרגיה הגדולות ביותר ב[[משק האנרגיה העולמי]] הן: ארצות הברית (2339 מיליוני TOE - Equvlent Tone Oil), סין (1955), רוסיה (672), הודו (594), ויפן (513). מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסיה. גם היתר הן מדינות בעלות אוכלוסיה גדולה. שאר מדינות העולם הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 70 מיליון איש היא בעלת צריכת אנרגיה עם 330 מיליוני TOE).

יש מדינות שעיקר הגידול בצריכת האנרגיה שלהן התרחש בגלל גידול בצריכה לנפש ולא בגלל גידול אוכלוסין. דוגמה קיצונית לכך היא סין, שבשנים 2000-2007 הגידול בצריכת האנרגיה בה התרחש בגלל גידול ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] לנפש, היות ובתקופה זו גידול האוכלוסיה הואט מאד. לעומת זאת, בחלק מהמדינות המערביות, כמו ארצות הברית, הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה, נבע בעיקר מגידול האוכלוסיה. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1653 מיליוני TOE ל-2339 בהתאמה. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), אבל צריכה זו לא עלתה או ירדה בצורה משמעותית במשך יותר מ-30 שנה - בין השנים 1975-2007, כל הגידול בצריכת האנרגיה בתקופה זו התרחש בגלל גידול האוכלוסיה. ניתן לסייג זאת, בכך שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של [[חברות הנפט]] והמשך ההשענות על [[פרבור]] ו[[רכב פרטי]] מנעו ירידה של צריכת האנרגיה לנפש בארה"ב בשנים אלה.

יש מדינות שעיקר הגידול בצריכת האנרגיה שלהן התרחש בגלל גידול בצריכה לנפש ולא בגלל גידול אוכלוסין. דוגמה קיצונית לכך היא סין, שבשנים 2000-2007 הגידול בצריכת האנרגיה בה התרחש בגלל גידול ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] לנפש, היות ובתקופה זו גידול האוכלוסיה הואט מאד. לעומת זאת, בחלק מהמדינות המערביות, כמו ארצות הברית, הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה, נבע בעיקר מגידול האוכלוסיה. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1653 מיליוני TOE ל-2339 בהתאמה. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), אבל צריכה זו לא עלתה או ירדה בצורה משמעותית במשך יותר מ-30 שנה - בין השנים 1975-2007, כל הגידול בצריכת האנרגיה בתקופה זו התרחש בגלל גידול האוכלוסיה. ניתן לסייג זאת, בכך שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של [[חברות הנפט]] והמשך ההשענות על [[פרבור]] ו[[רכב פרטי]] מנעו ירידה של צריכת האנרגיה לנפש בארה"ב בשנים אלה.

===צריכת שטח===

===צריכת שטח===

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטווולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.  

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיסיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסיה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטווולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמעת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.  

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסיה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסיה זו.

מסיבות אלה, קיימים [[סביבתנים]] ואנשי [[קיימות]] רבים הרואים בגידול האוכלוסיה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. שני ספרים בולטים משנות ה-60 וה-70 בנושאים אלה הם [[פצצת האוכלוסין]] ו[[גבולות לצמיחה]]. [[כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] משתמשים במשוואת [[I=PAT]] כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם [[צמיחה כלכלית]] מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה, גם כאשר מכניסים [[שינוי טכנולוגי]] לעבר טכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.

מסיבות אלה, קיימים [[סביבתנים]] ואנשי [[קיימות]] רבים הרואים בגידול האוכלוסיה אחת הבעיות המרכזיות ביותר של האנושות, שמסכנת את המשך קיומה. שני ספרים בולטים משנות ה-60 וה-70 בנושאים אלה הם [[פצצת האוכלוסין]] ו[[גבולות לצמיחה]]. [[כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] משתמשים במשוואת [[I=PAT]] כדי להמחיש מדוע גידול אוכלוסין יחד עם [[צמיחה כלכלית]] מפעיל לחץ גדל והולך על הסביבה, גם כאשר מכניסים [[שינוי טכנולוגי]] לעבר טכנולוגיות חסכוניות ו"ירוקות" יותר.