שינויים

נוספו 3,915 בתים ,  10:56, 9 בספטמבר 2015
שורה 30: שורה 30:     
===שמירה על שיווי משקל מקומי כתלות בהיסטוריה===
 
===שמירה על שיווי משקל מקומי כתלות בהיסטוריה===
[[image:SustainableYield.gif|thumb|628px|גרף זרם מול מאגר בכריתה של עצים ביער (או הפקה של משאב מתחדש אחר) המדגים את הנושא של [[חשל]] - תלות של יכולת החזרה לשיווי משקל בהיסטוריה של המערכת (גודל של מאגרים).  ציר ה- X הוא כמות העצים שכורתים בשנה, ציר ה- Y הוא כמות העצים שיש ביער. העקומה הכחולה מציינת את התנובה בת הקיימא. נקודות ירוקות מסמלות מצבי ביניים - לאחר כריתה של כך וכך עצים בשנה מגיעים לנקודה חדשה על הגרף הכחול (הנקודות האדומות) לדוגמה מנקודה K מגיעים לנקודה Q ובשנה הבאה מגיעים לנקודה R תג, אם כורתים בה רק R תג' מגיעים חזרה לנקודה K אבל אם כורתים גודל R מגיעים לנקודה חדשה - S. בנקודה MSY היא נקודה בלתי ניתן להגיע ליבול המקסימלי. כריתה של פחות עצים תגדיל את היער ותאפשר לכרות יותר עצים בשנה הבאה, כריתה של יותר עצים תאפשר לכרות פחות עצים בשנה הבאה. בנקודה CD כריתה של עץ אחד תוביל להדרדרות ספונטנית של היער. מתחת לנקודה זו יש לנטוע בכל שנה כך וכך עצים רק כדי שהיער ישאר בגודל יציב.]]
+
[[image:SustainableYield.gif|thumb|628px|גרף זרם מול מאגר בכריתה של עצים ביער (או הפקה של משאב מתחדש אחר) המדגים את הנושא של [[חשל]] - תלות של יכולת החזרה לשיווי משקל בהיסטוריה של המערכת (גודל של מאגרים).  ציר ה- X הוא כמות העצים שכורתים בשנה, ציר ה- Y הוא כמות העצים שיש ביער. העקומה הכחולה מציינת את התנובה בת הקיימא. נקודות ירוקות מסמלות מצבי ביניים - לאחר כריתה של כך וכך עצים בשנה מגיעים לנקודה חדשה על הגרף הכחול (הנקודות האדומות).]]
    
הן מערכת אקולוגית והן גוף האדם או גוף של יצור חי אחר הן מערכות בעלות [[חשל]] - כלומר היכולת לחזור לשיווי משקל קודם תלויה לא רק בתנאים הנוכחיים או בהפרעה כלשהי בגודל נתון בהווה. אלא גם בהיסטוריה של המערכת ובכמויות של מאגרים שונים שעומדים לרשותה. לדוגמה כריתה של 100 עצים בשנה ביער יכולה להיות בעלת השפעה נמוכה בהתחלה אבל בהמשך לגרום לקריסה אקולוגית של היער.
 
הן מערכת אקולוגית והן גוף האדם או גוף של יצור חי אחר הן מערכות בעלות [[חשל]] - כלומר היכולת לחזור לשיווי משקל קודם תלויה לא רק בתנאים הנוכחיים או בהפרעה כלשהי בגודל נתון בהווה. אלא גם בהיסטוריה של המערכת ובכמויות של מאגרים שונים שעומדים לרשותה. לדוגמה כריתה של 100 עצים בשנה ביער יכולה להיות בעלת השפעה נמוכה בהתחלה אבל בהמשך לגרום לקריסה אקולוגית של היער.
 +
 +
נדמיין מערכת פשוטה של יער שיש בה רק סוג אחד של עצים. כמות קטנה מידי של עצים לא יצליחו לשמור על חומרי הזנה מספיקים ולכן יתדרדרו, כמות גדולה מידי של עצים תצרוך את כל המשאבים ותגיע לנקודת איזון של יכולת הנשיאה. זו כמובן מערכת פשוטה, ביער אמיתי יש משתנים רבים אחרים המשפיעים על היבט זה, כמו כמות הגשמים, הכמות והתפקדו של בעלי החיים, תנאי מזג האוויר ועוד- וכמובן שאין רק סוג אחד של עצים ביער.
 +
 +
בגרף המצורף, ציר ה- X הוא כמות העצים שכורתים בשנה, ציר ה- Y הוא כמות העצים שיש ביער. העקומה הכחולה מציינת את התנובה בת הקיימא- כריתה של כמות עצים שמאפשרת לשמור על היער בחיים. נקודות ירוקות מסמלות מצבי ביניים - לאחר כריתה של כך וכך עצים בשנה מגיעים לנקודה חדשה על הגרף הכחול (הנקודות האדומות). החיצים השחורים הקטנים מסמלים לאן מוביל אותנו שיווי המשקל החדש. ניתן לראות שכמות העצים שאותה ניתן לכרות השנה, ובכל זאת לשמור על התפקוד על היער תלויה בשאלה כמה עצים יש ביער - כלומר יש לה תכונה של [[חשל]].
 +
 +
הנקודה CC מסמלת את [[יכולת הנשיאה]] של היער - הוא לא יכיל יותר עצים מעבר לנקודה זו (ללא תשומות מצד בני האדם). בנקודה זו לא כורתים עצים וכמות העצים היא מקסימלית. אם בנקודה CC כורתים כמות של R עצים עוברים מנקודה K ומגיעים לנקודה Q וממנה לנקודה R תג על הגרף, אם כורתים בה רק R
 +
נשארים בנקודה זו שכן במהלך השנה צומחים עצים חדשים. אם לא כורתים בשנה הבאה עצים חוזרים חזרה לנקודה K (שכן היער מתחדש על ידי פינוי נישה לעצים חדשים). אבל אם כורתים גודל כפול מזה מגיעים לנקודה חדשה - S - שבה יש פחות עצים וכורתים כמות גדולה יותר בכל שנה. נקודה MSY היא נקודה בלתי ניתן להגיע ליבול המקסימלי - כורתים בה T עצים. כריתה של פחות עצים בשנה תגדיל את היער ותאפשר לכרות יותר עצים בשנה הבאה, כריתה של יותר עצים תקטין את גודלו של היער תאפשר לכרות פחות עצים בשנה הבאה. בנקודה CD כריתה של עץ אחד תוביל להדרדרות ספונטנית של היער. מתחת לנקודה זו יש לנטוע בכל שנה כך וכך עצים רק כדי שהיער ישאר בגודל יציב. ראו הסבר נוסף ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 6, משאבים ביוטיים]].
 +
 +
אפשר לראות בגרף גם את האיזורים יש יציבות או אי יציבות של נקודות שיווי משקל. הן נקודה CC והן נקודה CD והנקודה 0 הן נקודות של שיווי משקל שבהן לא כורתים עצים וכמות העצים ביער נשארת זהה. נקודות CC ו0 הן נקודות שיווי משקל יציבות - שינוי קטן וחד פעמי יחזיר אותנו עליהן, נקודה CD היא לא יציבה - הפרעה קטנה וחד פעמית תדחוף את היער בכיוון CC או O. בין הנקודה CC לנקודה MSY יש איזור של שיווי משקל יציבים מקומית. סטיה קטנה מעל או מתחת לכמות העצים באיזור זה גוררת חזרה אל הגרף הכחול. בין הנקודות MSY לנקודה CD יש איזור של נקודות שיווי משקל לא יציבות - סטייה קטנה מתחת לגרף הכחול (כריתה של פחות עצים בשנה ביחס לכמות בת קיימא) מובילה לנקודת MSY. סטיה מעל לגרף הכחול מובילה באופן ספונטני לנקודה CD שבה היער יכול להתקיים אבל ללא כריתה. נקודה CD עצמה אינה שיווי משקל יציב, נטיעה של עוד עץ אחד תוביל לנקודה MSY, כריתה של עץ אחד מובילה להדרדרות ספונטנית עד לכמות של 0 עצים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==