47,332
עריכות
שינויים
←תאור
ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.
ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.
==השלכות משתמעות==
יש סוציולוגים וכלכלנים מהזרם שמבקרים את ההשלכות השתמעות משילוב הנחות שיכול להשתמע מתוך המודל. אם הפרט מודע לכל ההשלכות של הצריכה של מוצרים והעדפות האישיות שלו, ואם הפרט פשוט נולד עם כל העדפות האלה ללא כל השפעה של פרסום או בעקבות הרגלים והתניות קודמים, נובע מכך שצריכה של מוצר כלשהו היא מענה לרצונות של הפרט, והיות ומענה כזה מוריד את המחסור, ונעשה ללא כפייה הוא ככל הנראה מעלה את הרווחה של הפרט (שהיא דבר שהפרט עצמו מגדיר בצורה סובייקטיבית לחלוטין). היות והפרט הוא גם רציונלי אין לצפות גם שיהיה פער בין המעשים והבחירות שלו לבין הרווחה שלו. לפי ההשקפה של כלכלה נאו קלאסית צריכה יכולה להיות כל דבר כל עוד היא מובילה לסיפוק, בלי להתייחס לשאלה האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה או לשאלה האם כל הרווחה של הפרט מחושבת על ידו, בצורה רציונילית, כאשר הוא מבצע את הקניות שלו בשוק.
[[כלכלה בודהיסטית|כלכלנים בודהיסטים]] כמו וון פ.א. פאייוטו, מבחינים בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מטנהא, זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו. לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. לדוגמה אכילה של מזון טעים אבל לא בריא פוגעת ברווחה.
כלכלנים אחרים כמו [[מנפרד מקס ניף]] מצביעים על היבט דומה - סיפוק של צרכים שונים יכול להתבצע במספר אופנים, שבעיקרם מבוססים על תרבות והרגלים. יש מענים שונים לאותם צרכים, אבל בעוד שחלק מהמענים הם מענים סינרגטיים שיכולים לספק את הצורך וגם לשפר היבטים אחרים (לדוגמה צריכה של מזון טעים שהוא גם בריא, או [[תחבורת אופניים]] שמספקת גם תחבורה וגם [[פעילות גופנית]]) יש מענים אחרים שמספקים מענה אחד אבל פוגעים מייצרים מצוקות ובעיות חדשות (לדוגמה אכילת מזון שמן מידי, תחבורת מכוניות המציירת [[פקקים]], [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]]). הטענה המשתמעת לפיה הפרט הוא רציונלי, יודע-כל וכי אין הבדל בין סיפוק חושי של הפרט והחלטות רגעיות המתקבלות בשוק, לבין הרווחה שלו הן לא מבוססות. ההשלכות של ניתוחים אלה הן כי במקרים מסויימים הקטנת הצריכה או שינוי הרגלים של צריכה יכולות לשפר את הרווחה של הפרט - הנחות שנמצאות בסתירה מהותית למודל- כך לדוגמה העדפות יכולות להשתנות (לדוגמה עקב חשיפה למידע חדש, חשיפה לחוויות של אנשים קרובים, שיווק וכו') וכך גם הציפיות בדבר התוצאות של הפעולות (לדוגמה עקב התבוננות עצמית או לימוד של השלכות בריאותיות של צריכת מזון מסויים).
==ביקורת==
==ביקורת==