שינויים

בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים, ואמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בבריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. אמונה בלאומיות ובמשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר. וכו'.  

בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים, ואמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בבריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. אמונה בלאומיות ובמשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר. וכו'.  

ההיסטוריון יובל הררי טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הנסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. נסיוניות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.  

ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הנסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. נסיוניות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.  

בחברה המודרנית יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של שוויון זכויות או תנאים שווים, לבין האידאלי של חופש. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו (חופש הביטוי). שוויון מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים וכן לפגוע ברמת השוויון. ולמעשה הענקת חופש מוחלט לאנשים, תאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בחופש של אנשים אחרים.  

בחברה המודרנית יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של שוויון זכויות או תנאים שווים, לבין האידאלי של חופש. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו (חופש הביטוי). שוויון מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים וכן לפגוע ברמת השוויון. ולמעשה הענקת חופש מוחלט לאנשים, תאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בחופש של אנשים אחרים.  

הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסלים לכל בני האדם, בכל התרבויות. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.  

הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסלים לכל בני האדם, בכל התרבויות. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.

==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==

==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==