47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''התמחות כלכלית''' היא (economic specialization) התמחות בתחום הכלכלי, כלומר התמקדות במשימו..."
'''התמחות כלכלית''' היא (economic specialization) [[התמחות]] בתחום [[כלכלה|הכלכלי]], כלומר התמקדות במשימות מסויימות או בייצור או צריכה של מוצרים או שירותים מסויימים בלבד, בדרך כלל מתוך מטרה של השגת [[יעילות]] גבוה יותר. התמחות זו יכולה להתרחש ברמה של אדם בודד, פירמה, עיר, איזור או מדינה.
==התמחות כלכלית בחברות חקלאיות==
יובל הררי, בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מסביר כי אחד היתרונות החשובים שהביאה [[המהפכה החקלאית]] ליכולת השרידה של חברות חקלאיות, לעומת חברות של [[ציידים לקטים]] היתה ההתמחות של חברות אלה. רוב האנשים עבדו בחקלאות, אבל חלקם הקטן עבדו כחיילים שהתמחו בלחימה, וכן יצרנים של כלי נשק ומצביעים ודבר זה נתן יתרון לחברות אלה על פני ציידים לקטים (אם כי במונחים אחרים של איכות חיי התושבים ייתכן כי חיי החקלאים היו קשים יותר וקצרים יותר לעומת הציידים לקטים - ראו פרטים בערך המהפכה החקלאית).
==חלוקת עבודה במסגרת המהפכה התעשייתית==
[[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[אדם סמית]] כתב על הנושא של [[חלוקת העבודה]] והתמחות של עובדים בספרו [[עושר האומות]] ב-1776. סמית תאר [[תהליך]] ייצור של סיכות במפעל. במקום שכל עובד ייצר סיכה מתחילתה ועד סופה, מתקיים [[פס ייצור]] שבו כל עובד מתמחה בסוג מסויים של פעילות ועושה אותה בצורה יעילה ומהירה יותר. פועל אחד מצר פס של מתכת לפס צר יותר, פועל אחר מיישר את החוט, פועל נוסף חותך את החוט, פועל רביעי מחדד את הסיכות, פועל חמישי מצמיד את ראש הסיכה, פועל שישי אורז את הסיכות באריזות וכך הלאה. באופן זה יכל צוות של מספר פועלים להכין אלפי סיכות ביום במקום כמה עשרות סיכות ללא חלוקת העבודה. יש לשים לב שהתמחות זו הועילה גם לפני כניסה של [[מכונות]] ([[הון תעשייתי]]) שכן כל עובד עשה רק פעולה אחת, התמחה בה וכן נמנע מפרקי זמן שבהם הוא עובר בין מכשירים שונים. חלוקת העבודה מבוססת לא רק על התמחות אלא גם על אפשרות של הקטנת צווארי בקבוק ב[[תהליך]] שכן ייתכן כי חידוד סיכה לוקח פי 5 יותר זמן מאשר חיתוכה - במקרה כזה ניתן לשים פועל אחד שיחתוך את הסיכות ו-5 פועלים שיחדדו אותן.
עם התפתחות ה[[תעשייה]] וה[[חקלאות]] התפתחו התמחויות של פועלים למקצועות שונים. חוואים, מגדלי זרעים ומגדלי ירקות ועצי פרי בחקלאות, ומקצועות תעשייה ושירותים שונים כמו דייגים, מעבדי עורות, בנאים, חייטים, סנדלרים, לבלרים, סבלים, שוחטים, כורים, נפחים, רופאים, מורים ועוד.
במסגרת [[המהפכה התעשייתית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]] עברו פועלים תהליכי התמחות נוספים למקצועות עוד יותר מאובחנים והתמחות זו נמשכת עד היום - לדוגמה רופאים כיום מתמחים ברפואת משפחה, כיררוגים, אורתופדיה ועוד ואף התמחות נוספת כגון רופאי עיניים של ילדים, והתמחות בריפוי מחלות מסויימות.
יש גם חסרונות להתמחות כלכלית וחלוקת עבודה. החסרון של התמחות כלכלית כזו היא מחלישה את יכולת השרידה של אדם בודד. הוא תלוי במנגנון כמו מפעל או פירמה כדי להיות מסוגל להתפרנס. בנוסף התמחות כזו גם יוצרת סוג של הימור כלכלי בשלבים מוקדמים של החיים ולכן מייצרת סיכון. אדם שמתמחה במקצוע התלוי בטכנולוגיה מסויימת במהלך הייצור (לדוגמה מתכנת בשפה מסויימת) או בסוג מסויים של פתרון טכנולוגי לצרכן (כמו עגלון) עלול לגלות שהכישורים שעליהם עמל במשך שנים הם חסרי תועלת בעקבות [[שינוי טכנולוגי]]. מרקס טען שחלוקת העבודה יוצרת ניכור בין האדם ליצירתו. חלוקת העבודה במהלך המהפכה התעשייתית יצרה מצב שבו קל להחליף פועל אחד בפועל אחר, ומצב זה עדיין מתקיים במקצועות שבהם המיומנות הנדרשת היא נמוכה. דבר זה גרר כוח מיקוח גבוה יותר של בעלי המפעלים מול העובדים.
==התמחות כלכלית של פירמות==
התמחות אינה מאפיין רק של אדם בודד. פירמה יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור מוצרים מסויימים בפלח השוק שלה, וכך להשיג יתרון מול מתחרים אחרים. לדוגמה פירמה של אופניים יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור אופניים לנשים, אופניים לילדים, אופני הרים אופני עיר וכו'. פירמות יכולות להתמחות בייצור מוצרי יוקרה (לדוגמה מכוניות יוקרה), או בייצור של מוצרים המיועדים לקהל רחב עם איכות סבירה או ליצור מוצרים זולים יותר באיכות נמוכה יותר. יש אפשרות להתמחות במוצרים שימכרו רק באיזור גאוגרפי מסויים (לדוגמה ייצור מכוניות המיועדות רק לאקלים של אירופה). התמחות כזו יכולה לייצר לפירמה יתרון שכן בתוך פלח שוק כזה היא מעין [[מונופול]] עם תחרות נמוכה יותר מצד מתחרים שמייצרים מוצרים בעלי איכות נמוכה יותר, אך היא מייצרת גם סיכון אם יסתבר ששוק זה מצומצם מדי או בעקבות מתחרה בעל [[יתרון לגודל]] שייצר מוצרים פחות איכותיים אבל במחיר זול יותר.
==התמחות כלכלית של מדינות ואיזורים==
מדינות ואיזורים שונים יכולים להתמחות בתחומי כלכלה מסויימים, לדוגמה ייצור יין בדרום צרפת, הי-טק בישראל , או ייצור צמר באנגליה. התמחות כזו יכולה לייצר יתרון בגלל קיום של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] שעובר בין אנשים באותו איזור , וכן העברה של מידע וקיום של מידע הן בצורה רשמית (מכוני מחקר, בתי ספר) והן בצורה לא רשמית (לימוד תוך כדי עבודה, נורמות בלימודים ובמקומות העבודה, מסורות מקומיות). חלק מהסיבה להתמחות כזו נעוץ גם במאפיינים גאוגרפיים יחודיים למקום (אקלים נוח לגידול כרמים בדרום צרפת).
מי שהצביע על יתרון של התחמות כלכלית של מדינות וביתרון שהדבר יוצר בתחום המסחר והכלכלה הוא [[דייוויד ריקארדו]], שכתב על עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] לפיו למדינות ואיזורים עדיף להתמחות בענף כלכלי מסויים (או כמה ענפים כאלה) אותו הן מבצעות היטב ולא לנסות לייצר בעצמן את כל המוצרים והשירותים הנחוצים להן.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Specialization_(functional) התמחות] בויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Division_of_labour חלוקת העבודה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]
==התמחות כלכלית בחברות חקלאיות==
יובל הררי, בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מסביר כי אחד היתרונות החשובים שהביאה [[המהפכה החקלאית]] ליכולת השרידה של חברות חקלאיות, לעומת חברות של [[ציידים לקטים]] היתה ההתמחות של חברות אלה. רוב האנשים עבדו בחקלאות, אבל חלקם הקטן עבדו כחיילים שהתמחו בלחימה, וכן יצרנים של כלי נשק ומצביעים ודבר זה נתן יתרון לחברות אלה על פני ציידים לקטים (אם כי במונחים אחרים של איכות חיי התושבים ייתכן כי חיי החקלאים היו קשים יותר וקצרים יותר לעומת הציידים לקטים - ראו פרטים בערך המהפכה החקלאית).
==חלוקת עבודה במסגרת המהפכה התעשייתית==
[[כלכלה קלאסית|הכלכלן הקלאסי]] [[אדם סמית]] כתב על הנושא של [[חלוקת העבודה]] והתמחות של עובדים בספרו [[עושר האומות]] ב-1776. סמית תאר [[תהליך]] ייצור של סיכות במפעל. במקום שכל עובד ייצר סיכה מתחילתה ועד סופה, מתקיים [[פס ייצור]] שבו כל עובד מתמחה בסוג מסויים של פעילות ועושה אותה בצורה יעילה ומהירה יותר. פועל אחד מצר פס של מתכת לפס צר יותר, פועל אחר מיישר את החוט, פועל נוסף חותך את החוט, פועל רביעי מחדד את הסיכות, פועל חמישי מצמיד את ראש הסיכה, פועל שישי אורז את הסיכות באריזות וכך הלאה. באופן זה יכל צוות של מספר פועלים להכין אלפי סיכות ביום במקום כמה עשרות סיכות ללא חלוקת העבודה. יש לשים לב שהתמחות זו הועילה גם לפני כניסה של [[מכונות]] ([[הון תעשייתי]]) שכן כל עובד עשה רק פעולה אחת, התמחה בה וכן נמנע מפרקי זמן שבהם הוא עובר בין מכשירים שונים. חלוקת העבודה מבוססת לא רק על התמחות אלא גם על אפשרות של הקטנת צווארי בקבוק ב[[תהליך]] שכן ייתכן כי חידוד סיכה לוקח פי 5 יותר זמן מאשר חיתוכה - במקרה כזה ניתן לשים פועל אחד שיחתוך את הסיכות ו-5 פועלים שיחדדו אותן.
עם התפתחות ה[[תעשייה]] וה[[חקלאות]] התפתחו התמחויות של פועלים למקצועות שונים. חוואים, מגדלי זרעים ומגדלי ירקות ועצי פרי בחקלאות, ומקצועות תעשייה ושירותים שונים כמו דייגים, מעבדי עורות, בנאים, חייטים, סנדלרים, לבלרים, סבלים, שוחטים, כורים, נפחים, רופאים, מורים ועוד.
במסגרת [[המהפכה התעשייתית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]] עברו פועלים תהליכי התמחות נוספים למקצועות עוד יותר מאובחנים והתמחות זו נמשכת עד היום - לדוגמה רופאים כיום מתמחים ברפואת משפחה, כיררוגים, אורתופדיה ועוד ואף התמחות נוספת כגון רופאי עיניים של ילדים, והתמחות בריפוי מחלות מסויימות.
יש גם חסרונות להתמחות כלכלית וחלוקת עבודה. החסרון של התמחות כלכלית כזו היא מחלישה את יכולת השרידה של אדם בודד. הוא תלוי במנגנון כמו מפעל או פירמה כדי להיות מסוגל להתפרנס. בנוסף התמחות כזו גם יוצרת סוג של הימור כלכלי בשלבים מוקדמים של החיים ולכן מייצרת סיכון. אדם שמתמחה במקצוע התלוי בטכנולוגיה מסויימת במהלך הייצור (לדוגמה מתכנת בשפה מסויימת) או בסוג מסויים של פתרון טכנולוגי לצרכן (כמו עגלון) עלול לגלות שהכישורים שעליהם עמל במשך שנים הם חסרי תועלת בעקבות [[שינוי טכנולוגי]]. מרקס טען שחלוקת העבודה יוצרת ניכור בין האדם ליצירתו. חלוקת העבודה במהלך המהפכה התעשייתית יצרה מצב שבו קל להחליף פועל אחד בפועל אחר, ומצב זה עדיין מתקיים במקצועות שבהם המיומנות הנדרשת היא נמוכה. דבר זה גרר כוח מיקוח גבוה יותר של בעלי המפעלים מול העובדים.
==התמחות כלכלית של פירמות==
התמחות אינה מאפיין רק של אדם בודד. פירמה יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור מוצרים מסויימים בפלח השוק שלה, וכך להשיג יתרון מול מתחרים אחרים. לדוגמה פירמה של אופניים יכולה להחליט שהיא מתמחה בייצור אופניים לנשים, אופניים לילדים, אופני הרים אופני עיר וכו'. פירמות יכולות להתמחות בייצור מוצרי יוקרה (לדוגמה מכוניות יוקרה), או בייצור של מוצרים המיועדים לקהל רחב עם איכות סבירה או ליצור מוצרים זולים יותר באיכות נמוכה יותר. יש אפשרות להתמחות במוצרים שימכרו רק באיזור גאוגרפי מסויים (לדוגמה ייצור מכוניות המיועדות רק לאקלים של אירופה). התמחות כזו יכולה לייצר לפירמה יתרון שכן בתוך פלח שוק כזה היא מעין [[מונופול]] עם תחרות נמוכה יותר מצד מתחרים שמייצרים מוצרים בעלי איכות נמוכה יותר, אך היא מייצרת גם סיכון אם יסתבר ששוק זה מצומצם מדי או בעקבות מתחרה בעל [[יתרון לגודל]] שייצר מוצרים פחות איכותיים אבל במחיר זול יותר.
==התמחות כלכלית של מדינות ואיזורים==
מדינות ואיזורים שונים יכולים להתמחות בתחומי כלכלה מסויימים, לדוגמה ייצור יין בדרום צרפת, הי-טק בישראל , או ייצור צמר באנגליה. התמחות כזו יכולה לייצר יתרון בגלל קיום של [[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]] שעובר בין אנשים באותו איזור , וכן העברה של מידע וקיום של מידע הן בצורה רשמית (מכוני מחקר, בתי ספר) והן בצורה לא רשמית (לימוד תוך כדי עבודה, נורמות בלימודים ובמקומות העבודה, מסורות מקומיות). חלק מהסיבה להתמחות כזו נעוץ גם במאפיינים גאוגרפיים יחודיים למקום (אקלים נוח לגידול כרמים בדרום צרפת).
מי שהצביע על יתרון של התחמות כלכלית של מדינות וביתרון שהדבר יוצר בתחום המסחר והכלכלה הוא [[דייוויד ריקארדו]], שכתב על עקרון [[יתרון יחסי|היתרון היחסי]] לפיו למדינות ואיזורים עדיף להתמחות בענף כלכלי מסויים (או כמה ענפים כאלה) אותו הן מבצעות היטב ולא לנסות לייצר בעצמן את כל המוצרים והשירותים הנחוצים להן.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Specialization_(functional) התמחות] בויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Division_of_labour חלוקת העבודה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]