שינויים

שורה 29: שורה 29:     
===עקומת קזונץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===
 
===עקומת קזונץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לכפול בגידול באוכלוסיה. ]]
+
[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ]]
    
השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  
 
השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.