שינויים

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/] או בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות עם ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/]. עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסיה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. אוכלוסיית ישראל וארצות הברית עלו כך שקשה לצפות לעקומות קוזנצץ ביחס לנתון זה, ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסיה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית).

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות עם ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/]. אוסטרליה היא בעלת מגמת ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לנפש שלה אבל זו הנתון שלה גבוה מאד גם לאחר ירידה זו - כ 15 הקטר לאדם לעומת כ 8 בארצות הברית וכ-5 בבלגיה.

 

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסיה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. אוכלוסיית ישראל וארצות הברית עלו כך שקשה לצפות לעקומות קוזנצץ ביחס לנתון זה, ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסיה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית).

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===