שינויים

==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==

==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע]], ובמשאבים אחרים, שנמדד בדרך כלל באמצעות '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' לאדם, לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה.  

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע]], ובמשאבים אחרים, שנמדד בדרך כלל באמצעות '''[[טביעת רגל אקולוגית]]''' לאדם, לא יורד עם הגידול בהכנסה, אלא עולה.  

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסיה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארה"ב יחסית לגודל האוכלוסיה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה.  

כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה.  

בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של [[דייג יתר|שדות דיג]], המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או [[מגוון מינים]] לא נמצא יחס קוזנץ.  

בנוסף, מצבם של הרבה '''[[שירותי טבע|שירותי סביבה]]''' חשובים שמספקות מערכות סביבתיות, כמו טיהור והספקה של מים נקיים, פוריות קרקע וכן מצבם של [[דייג יתר|שדות דיג]], המשיך להתדרדר במדינות מפותחות. גם עבור אינדיקטורים אחרים כמו מזבלות או [[מגוון מינים]] לא נמצא יחס קוזנץ.  

דבר זה לא בהכרח סותר את התאוריה, שכן הסקאלה של עקומת קוזנץ עשוי להשתנות עבור בעיות סביבה שונות. ועם זאת כמה בעיות סביבה כמו [[הכחדת מינים]], [[אובדן של מגוון גנטי]] או הרס של שטחי בר (כמו יערות עד) הוא [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]]. דבר נוסף שעלול להיות בלתי הפיך הוא הרס התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]]. בקרב כלכלנים אקולוגיים ותומכי סביבה רבים יש חשש כי אסון אקולוגי יתרחש הרבה לפני שעקומת קוזנץ תאפשר (אם בכלל) את תיקון הנזק הסביבתי שנגרם במהלך הגידול ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]].   

יש השפעות בהן קשה לזהות מגמה ברורה ביחס לגודל התוצר הכלכלי. אחת מהן היא [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]] - כמה בני אדם צורכים מתוך סך ה[[ייצור הראשוני]]. הניתוח להלן מתייחס להשוואה בין מדינות ולא להשוואה של אותה מדינה על פני זמן. באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ועוד מוצרים שצורכים [[שימושי קרקע]] ומקורות אחרים שמשפיעים על הייצור הראשוני, עולה עם הצמיחה הכלכלית.

 

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארה"ב]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

 

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.

 

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארה"ב, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%)  וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

==ביקורת==

==ביקורת==