47,332
עריכות
שינויים
←עקומת קוזנץ הסביבתית ומשוואת I=PAT
לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר - שאם רכיב האוכלוסיה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A וP ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].
לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר - שאם רכיב האוכלוסיה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A וP ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].
==דרכים לבחינת עקומת קוזנץ==
הן [[עקומת קוזנץ]] המקורית והן עקומת קוזנץ הסביבתית מתייחסות לשינוי על פני זמן שמתרחש במדינה אחת. הדרך הנכונה ביותר לבדוק השערות אלה היא לבחון את הגידול בצמיחה הכלכלית במדינה מסויימת לאורך שנים ולבחון מה התרחש באותה מדינה ביחס למדד סביבתי מסויים. עם זאת גם דרך זו סובלת מבעיה והיא היכולת לייבא מוצרים ממדינות אחרות ובכך לגרום לייצוא של זיהום והשפעות סביבתיות אחרות למדינה זו. לכן עקומת קוזנץ מתאימה יותר לבחינה עבור מוצרים ושירותים מקומיים שרוב ההשפעה הסביבתית שלהם (במסגרת [[ניתוח מחזור חיים]]) מתרחשת באותה מדינה. אפשרות אחרת היא לבחון [[טביעת רגל אקולוגית]] או ניתוח מחזור חיים המשוייך למדינה מסויימת על פני זמן - אם כי נתונים לגבי דבר זה הם דבר נדיר הרבה יותר לעומת צריכה או השפעה מקומית.
קושי נוסף בהקשר זה של בחינה על פני זמן הוא השפעות טכנולוגיות בין מדינות. לדוגמה ארצות הברית ומדינות עשירות אחרות יכולות לייצר עם הזמן מכוניות פחות מזהמות בגלל תקני סביבה מחמירים יותר שיש בהן. מדינה עניה יותר שקונה מכוניות אלה עשויה להראות התנהגות של ירידה בפליטות של זיהום אוויר. אולם דבר זה מתרחש עקב שינוי טכנולוגי במדינה אחרת ולא עקב שינוי בתוצר הכלכלי של אותה מדינה. השיפור בטכנולוגיה עלול לעקוב אחר מגמה של תפוקה שולית פוחתת - בתחילה קל להוריד את הזיהום, אבל אם נשארים בטכנולוגיה דומה, קשה יותר ויותר להוריד את הזיהום שנותר. דבר זה עלול לגרום לטעות של the fallacy of the first step (מונח שקיים בבינה מלאכותית ומציין אופטימיות שאינה במקומה בגלל הצלחות מהירות בתחילת התהליך) - עם הזמן השפעת השינוי הטכנולוגי תרד, אבל השפעת הגורמים של גידול אוכלוסין ושל צריכה לנפש באותה מדינה תמשיך לעלות.
דרך בעייתית לבחון את ההשערה של עקומת קוזנץ היא לבחון אותה בין מדינות שונות שיש להן תוצר מקומי גולמי שונה. דרך זו מניחה כי כל המדינות הללו נמצאות על נתיב היסטורי-אבולוציוני דומה וכי מדינות עניות היום שיש להן צמיחה כלכלית יהיו דומות למדינות עשירות שאנו מכירים מההווה בעתיד. דרך זו בעייתית במיוחד כאשר להשוואה כאשר מדובר בהשפעות סביבתיות שאותן ניתן לייבא למדינות אחרות - לדוגמה תעשיות כבדות ומזהמות שעברו ממדינות אירופה וארה"ב למדינות עניות יותר. המדינות העניות לא יוכלו לייצא את התעשיות המזהמות שלהן הלאה.
==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==
==עקומת קוזנץ ביחס להשפעות סביבתיות שונות==