שינויים

==פיצוץ אוכולסין אנושי==

==פיצוץ אוכולסין אנושי==

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האכולוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האוכלוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסיה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  

במשך 200 השנים שעברו מאז פרסם מלתוס את התאוריה, התרחשו ברחבי העולם מקרים רבים של [[רעב המוני]] שגרמו למותם של מילוני בני אדם באזורים שונים; תומכי התאוריה של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] טענו שמקרים אלו הם דוגמאות להתממשות התחזיות של מלתוס. מתנגדי התאוריה טענו שהם התרחשו בקביעות כתוצאה מנפילה פתאומית בייצור, ולא כתוצאה ישירה של עלייה באוכלוסייה. עם זאת פרוש הדבר ש[[חוסן|החוסן]] של מערכות חקלאות ומזון יורד עם גידול האוכלוסיה - היכולת להשתקם מהפתעות לרעה יורד כאשר המערכת פועלת בצורה אינטנסיבית יותר.  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתם קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האכולוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינאמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].  

עם זאת, ברמה העולמית, גידול המזון גדל באופן מהיר יותר מאשר [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]], דבר שהתרחש בעיקר תודות לגידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]]. לעיתם קרובות נטען שלחצים עתידיים על [[חקלאות תעשייתית|ייצור המזון]], יחד עם [[השפעות סביבתיות]] נוספות על [[הביוספרה]] כמו [[התחממות עולמית]], הופכים את האיום של פיצוץ אוכלוסין לחמור יותר בעתיד. מבין הדוגמאות המוכרות יותר של טיעון כזה הוא הספר [[פצצת האוכלוסין]], שנכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20, וכן  ושהתחזיות שלו היו מבוססות על ניתוח סטטי ו[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]], דו"ח שהוכן על ידי [[מועדון רומא]] בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 שהתייחס לבעיות במאה ה-21 בעל ניתוח דינאמי יותר. יש גם דוגמאות עדכניות יותר [http://www.ku.edu/~hazards/foodpop.pdf].  

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים ב[[חקלאות תעשייתית]] תלויית [[דלק מחצבי]] בעקבות [[המהפכה הירוקה]]. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסיה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות ב[[עלויות חיצוניות]] ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של [[נעילה טכנולוגית]]. חקלאות תעשייתית עלולה להתקל בקשיים עקב [[שיא תפוקת הנפט]] שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב [[שיא תפוקת הזרחן]] - שניהם [[משאבים מתכלים]]. בעוד שגודל האוכלוסיה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

טיעון דומה הוא לגבי הפיכת בני האדם תלויים ב[[חקלאות תעשייתית]] תלויית [[דלק מחצבי]] בעקבות [[המהפכה הירוקה]]. מהפכה זו איפשרה את הגידול באוכלוסיה במהלך המאה ה-20 אבל המשך השימוש בחקלאות תעשייתית הוא פתרון זול (ללא התחשבות ב[[עלויות חיצוניות]] ונפוץ גם לאחר שנתגלו בה בעיות - לכן זהו סוג של [[נעילה טכנולוגית]]. חקלאות תעשייתית עלולה להתקל בקשיים עקב [[שיא תפוקת הנפט]] שבעקבותיו שיאי תפוקה אחרים של אנרגיה וכן עקב [[שיא תפוקת הזרחן]] - שניהם [[משאבים מתכלים]]. בעוד שגודל האוכלוסיה הוא קשיח יחסית ויכול לרדת בצורה לא אלימה רק בקצב של עשרות שנים, עלולים מחירי התשומות לחקלאות לעלות במהירות רבה.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664949,00.html "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה"] יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.09

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664949,00.html "זוגות המולידים יותר מ-2 ילדים פוגעים בסביבה"] יועץ סביבתי של ממשלת בריטניה, ynet, 01.02.09

* [http://motherjones.com/environment/2010/05/population-growth-india-vatican אוכלוסין: הטאבו האחרון] מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".  

* [http://motherjones.com/environment/2010/05/population-growth-india-vatican אוכלוסין: הטאבו האחרון] מאמר ומגזין נושא באתר "אמא ג'ונס".  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אכולוסיית העולם ומאסת הייקום] גליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]])ומגבלת המאסה של הייקום.  

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומאסת הייקום] גליון נתונים על המשך תאורטי של גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]])ומגבלת המאסה של הייקום.  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל]  נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1875624 תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל]  נטע אחיטוב בראיון עם פול ארליך, הארץ 01.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס , 24.4.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1692634 פיצוץ אוכלוסין, מקרה מבחן] על פיצוץ אוכלוסין בניגריה, אליזבת רוזנטל, ניו יורק טיימס , 24.4.2012