47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==פסימיזם טכנולוגי==
==פסימיזם טכנולוגי==
עמדה קוטבית לאופטימיזם טכנולוגי היא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי [[קורט וונגוט]] שבהם שימוש לא זהיר ב[[טכנולוגיה]] גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" [[הביוספרה|החיים בכדור הארץ כולו]] נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להרטב ומקפיאה מים [[גידול מעריכי|באופן אוטו-קטליטי]], אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש ב[[נשק ביולוגי]] שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.
[[עמדה קוטבית]] לאופטימיזם טכנולוגי היא '''פסימיזם טכנולוגי''' שהיא האמונה כי הטכנולוגיה תוביל בהכרח (או בסיכוי גבוה) לאבדון ולכלייה. דוגמאות לכך מופיעים בספרים של הסופר האמריקאי [[קורט וונגוט]] שבהם שימוש לא זהיר ב[[טכנולוגיה]] גורם לאסון בקנה מידה אדיר. בספר "בית מטבחיים חמש" הייקום כולו נהרס בגלל לחיצה של טייס ניסוי של חללית חוצנים, בספר "עריסת חתול" [[הביוספרה|החיים בכדור הארץ כולו]] נהרסים בגלל "קרח 9" - המצאה שנועדה למנוע מחיילי מארינס להרטב ומקפיאה מים [[גידול מעריכי|באופן אוטו-קטליטי]], אך גורמת במקום זה להקפאת כל האוקיינוסים. בספר "גלפגוס", האנושות כפי שאנו מכירים אותה באה על קיצה בגלל שימוש ב[[נשק ביולוגי]] שגורם לעקרות בקרב כלל האנושות מלבד קבוצה קטנה של ניצולים באי הדמיוני סנטה רוסיליה. במליון השנים הבאות, בני האדם עוברים אבולוציה כך שיתאימו לחייהם החדשים כיונקים ימיים - בין השאר, ראשם קטן, ידיהם מתנוונות והופכות לסנפירים.
איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום ב[[זיהום ראדיאקטיבי]] עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם [[נשק ביולוגי]] שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור [[בטחון תזונתי|פגיעה במזון]] - לדוגמה [[התחממות עולמית]] או [[שיא תפוקת הנפט]].
איומים ממשיים של הטכנולוגיה על המשך הקיום האנושי כוללים מלחמה גרעינית בקנה מידה גדול ואיום ב"חורף גרעיני" - לאחר מלחמה גרעינית האפר מהפיצוצים הגרעיניים עלול לחסום כמות גדולה מקרינת השמש ולכן ירידה חדה של הטמפרטורות. גם איום ב[[זיהום ראדיאקטיבי]] עלול לגרום הכחדה של האנושות. כלי נשק מסוכנים אחרים הם [[נשק ביולוגי]] שעלול להשתחרר עקב תאונה, לחימה או אירוע טרור. בעיות קיימות אחרות כוללות [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור [[בטחון תזונתי|פגיעה במזון]] - לדוגמה [[התחממות עולמית]] או [[שיא תפוקת הנפט]].
דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית.
דוגמה אחרת לפסימיזם טכנולוגי היא האמונה כי הטכנולוגיה תשרת בעיקר את החזקים בחברה, ובעיקר ממשלות או [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבי כוח, ואלו ישתמשו בטכנולוגיה בעיקר כדי לדכא ולשלוט בבני האדם בצורה גלויה או סמויה. דוגמאות מפורסמות לסוג כזה של פסימזים טכנולוגי הם הספרים "[[1984]]", ו"[[עולם חדש מופלא]]", שבהם השלטון משתמש בטכנולוגיה כדי להנדס חברה שנוחה לאליטה השלטונית. ב-1984 השלטונות משקרים באופן תמידי לאוכלוסיה והעולם כולו שרוי בשלטון פחד ומלחמה בין 3 מעצמות על. בעולם חדש מופלא משתמשים בסמים ובתקשורת המונים כדי לטפח אוכלוסייה צייתנית ופרודוקטיבית לפי צרכי האליטה.
חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי.
חלק מהדוגלים ב[[קיימות]] או ב[[סביבתנות]] מתנגדים לטכנולוגיה וחוששים מפניה, וקוראים לשיבה לחברות פשוטות של [[ציידים לקטים]] או שאין להם תוכנית מוגדרת מלבד נטישת הטכנולוגיה. חלק מהפסימסטים הטכנולוגיים טוענים ששמירה על חלק מהטכנולגיות תסתיים באסון שלאחריו לא יוותרו כמעט אנשים חיים, או שהציביליזציה תכחד, ולכן עדיף לשמור על המעט או להערך לכך מבעוד מועד - כמו סירות הצלה שיצילו חלק מנוסעי הטיטאניק. טיעון דומה הוא ש"חזרה למערות" היא תהליך בלתי נמנע בכל מקרה (לדוגמה בגלל שילוב של דלדול משאבי ה[[דלק מחצבי|דלק המחצבי]]) אלא שהברירה היא בין שינוי בצורה נעימה, איטית וחלקה על ידי שינוי חברתי מרצון או בצורה של קריסה ומשבר חברתי. בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) ואו בצעדים חברתיים שיועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).
בכל מקרה פסימיסטים טכנולוגיים מהווים מיעוט בקרב התנועה הסביבתית שרובה דוגלת בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).
==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==
==זהירות טכנולוגית וזרמים אחרים==
'''זהירות טכנולוגית''' הוא זרם מחשבה הדוגל ב[[עקרון הזהירות המונעת]] - לפיו אין לאמץ טכנולוגיות סתם בגלל שהן מצויות בהישג ידנו אלא לאמץ אותן רק אם הן משרתות אינטרסים חברתיים ולא מסכנות את קיום החברה, או להוביל לנזק בלתי הפיך. זה אחד מזרמי מחשבה שאינם מצויים בשני הקצוות (אופטימיזם טכנולוגי או פסימיזם טכנולוגי) ואשר מתייחסים לטכנולוגיה לא כאל מכשיר כל-יכול או מכשיר שטני, אלא כאל אמצעי מוגבל. בזרמים אלה קיימת מודעות להשלכות הפוליטיות החברתיות והסביבתיות של טכנולגיות שונות.
. ארגוני סביבה רבים דוגלים בזהירות טכנולוגית וב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון [[טכנולוגיה בת קיימא]] (לדוגמה [[טורבינות רוח]]) וכן בשינויים חברתיים שיאפשרו ויקלו הן על שינוי טכנולוגי כזה (לדוגמה [[מס פיגו]] על שימוש ב[[פחם]]) והן יועילו בפני עצמם (לדוגמה [[פשטות מרצון]]).
הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של רכב פרטי המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשית על פי אינרטסים של חברות הנפט והמכוניות, ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הדלק ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] מקבל עידוד מצד ממשלות. הטענה המשלימה היא שהטכנולוגיה אינה תמימה מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'.
הניתוח של '''השלכות פוליטיות של הטכנולוגיה''', טוען שטכנולוגיה אינה מאומצת סתם כך, אלא בגלל אינטרסים פוליטיים. לדוגמה תכנון וחקיקה שבהם יש העדפה של [[רכב פרטי]] המונע ב[[דלק]] על פני [[אופניים]] ו[[תחבורה ציבורית]] נעשה על פי אינרטסים של [[חברות הנפט]] ו[[חברות המכוניות|המכוניות]], ותוך סיבסדוד תשתיות הדרושות לכך כמו סיבסוד הפקת הדלק, ובניית תשתיות לרכבים. ובדומה לכך [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מקבל עידוד מצד ממשלות ורשויות מקומיות. הטענה המשלימה לכך היא שהטכנולוגיה אינה נייטרלית מבחינה פוליטית וכי היא משפיעה על הטעמים בשוק, הערכים החברתיים, הפעולות וראיית העולם של בני האדם כאזרחים, צרכנים וכו'. לדוגמה אנשים המשתמשים במכונית בצורה תדירה נוטים להתנגד להקצאת מרחב ברחוב לטובת [[הולכי רגל]], [[שבילי אופניים]] או נתיבי תחבורה ציבורית, להתנגד ל[[חניה|ניהול חניה]] ולתמוך ב"חניה חינם". תושבי פרברים נוהגים לנהוג יותר במכונית ולכן צפויים יותר לתמוך בצעדים בעד מכוניות ופחות בעד תחבורה ציבורית ו[[תחבורת אופניים]].
יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ותוכנה חופשית.
יש שאינם מסתפקים בצעדי מניעה כלפי טכנולגיות מזיקות, אלא מציעים דרכים פוזיטביות לשיפור הטכנולוגיה. הספר [[מעריסה לעריסה (ספר)]] לדוגמה מציע שורה של הצעות לכך שטכנולוגיה תשתלב בסביבה במקום להרוס אותה. דוגמה אחרת לשאלה כיצד מפתחים טכנולוגיה היא [[קוד פתוח]] ו[[תוכנה חופשית]].
דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו דמוקרטיה , קהילה או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.
דוגמאות אחרות לזרמים שאינם בשני הקצוות בהקשר של יחס לטכנולוגיה, הם זרמים רוחניים (רוחניות דתית ו[[רוחניות חילונית]]), [[סוציאליזם]] ו[[סוציאל דמוקרטיה]]. וכן ניתוח של [[כלכלה מוסדית]] או ניתוח כלכלי פוליטי. ניתוח כזה אינו מניח שהטכנולוגיה היא האמצעי היחיד לשיפור תנאי החיים - יש להשתמש בה יחד עם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[דמוקרטיה]] , [[קהילה]] או מוסר כדי לשפר את איכות החיים.
העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטמיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו', אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוכחמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]
העתידן קארל אלברכט מביא דוגמה לכשלים של האופטמיזם הטכנולוגי במאמר שלו "ההבטחות השבורות של מהפכת המידע" משנת 2014. הוא מביא 8 תחזיות של עתידנים בנוגע לדרכים בהם מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות מידע ישפרו את העולם - לדוגמה יהפכו את דור הילדים לחכמים יותר, יאפשרו לחבר את תושבי העולם וליצור קהילה אחת גדולה, וכו', אלבכרט טוען שהמציאות שונה, ומספק תחזיות פחות אופטימיות. לדוגמה הוא טוען שהאינטרנט מאפשר לבני אדם ליצור קשר עם יותר אנשים אבל ה"קהילות" שנוצרות אינן באמת [[קהילות]] ושהקשרים החברתיים שנוצרים הם שטחיים יותר. קל לנו יותר להקיף את עצמנו באנשים שחושבים כמונו ולפתח דווקא יותר שבטיות של "אנחנו" מול "הם". אין גם ראיות לכך ששעות משחק רבות במשחקי מחשב הפכו את הילדים למתוכחמים יותר וכו'. [http://www.karlalbrecht.com/downloads/Albrecht-IR-BrokenPromises-WorldFutureSociety.pdf]
==זהירות טכנולוגית וקיימות==
==זהירות טכנולוגית וקיימות==
חלק ניכר מהדוגלים בקיימות או סביבתנות אינם דוגלים בפסימיזם טכנולוגי אלה ב'''[[זהירות טכנולוגית]]''', ב[[טכנולוגיה דלת אנרגיה]] (כמו [[פרמקלצ'ר]]), או בטכנולוגיה מחזורית ([[מעריסה לעריסה]]), והאשמתם בפסימיזם טכנולוגי נובעת מבלבול בין פשטות טכנולוגית או [[פשטות מרצון]] לבין שנאה טכנולוגית, לחלופין לפעמים בלבול זה מהווה חלק מכשל לוגי מסוג טענת איש קש המלווה תדירות בהכללה.
חלק ניכר מהדוגלים בקיימות או סביבתנות אינם דוגלים בפסימיזם טכנולוגי אלה ב'''[[זהירות טכנולוגית]]''' , שינוי טכנולוגי לכיוון מקיים (כגון טורבינות רוח, מתקני טיהור שפכים וכו)', ב[[טכנולוגיה דלת אנרגיה]] (כמו [[פרמקלצ'ר]]), או בטכנולוגיה מחזורית ([[מעריסה לעריסה]]). האשמת כל התנועה הסביבתית בפסימיזם טכנולוגי נובעת מבלבול בין פשטות טכנולוגית או [[פשטות מרצון]] לבין שנאה טכנולוגית, לחלופין לפעמים בלבול זה מהווה חלק מכשל לוגי מסוג טענת איש קש המלווה תדירות בהכללה.
דוגמה לכשלים כאלה היא הטיעון הבא - היות וחלק מאנשי הסביבה סולדים מסוגי טכנולוגיה מסויימים או כולם, אות הוא כי כל אנשי הסביבה סולדים מכל סוגי הטכנולוגיה ורוצים שנחזור למערות. דבר זה, אם יעשה מייד, יוביל להרג של מיליארדי אנשים שלא יהיה להם מה לאכול (אך את אנשי הסביבה אין זה מעניין כלל) ולכן אסור להקשיב לטיעונים סביבתיים.
דוגמה לכשלים כאלה היא הטיעון הבא - היות ו(חלק מ)אנשי הסביבה סולדים מסוגי טכנולוגיה מסויימים (או כולם), אות הוא כי כל אנשי הסביבה סולדים מכל סוגי הטכנולוגיה ורוצים שנחזור למערות. דבר זה, אם יעשה מייד, יוביל להרג של מיליארדי אנשים שלא יהיה להם מה לאכול (אך את אנשי הסביבה אין זה מעניין כלל) ולכן אסור להקשיב לטיעונים סביבתיים.
בנוסף לכשלים של האשמה גורפת ושיוך עמדות לא נכונות, הטיעון לוקה בהצגה מעוותת של הפסימית הטכנולוגית. גם בקרב הפסימיסטים הטכנולוגים שקוראים לנטישת הטכנולוגיה, לרוב אין מדובר בקריאה לנטישה מיידית של כל הטכנולוגיה ללא כל שינוי אחר, אלא בקריאה לשינוי הדרגתי שמלווה גם באימוץ דפוסי מחייה אחרים (כמו [[קהילה|חיזוק הקהילה]], או שיקום [[הסביבה הטבעית]] וכישורי ה[[לקטות]] לדוגמה), שאמורים לפחות מענה חלקי למחסור בטכנולוגיה.
בנוסף לכשלים של האשמה גורפת (כל אנשי הסביבה) ושיוך עמדות לא נכונות (בלבול בין פשטות מרצון לבין שנאה טכנולוגית), הטיעון לוקה בהצגה מעוותת של הפסימית הטכנולוגית. גם בקרב הפסימיסטים הטכנולוגים שקוראים לנטישת הטכנולוגיה, לרוב אין מדובר בקריאה לנטישה מיידית של כל הטכנולוגיה ללא כל שינוי אחר, אלא בקריאה לשינוי הדרגתי שמלווה גם באימוץ דפוסי מחייה אחרים (כמו [[קהילה|חיזוק הקהילה]], או שיקום [[הסביבה הטבעית]] וכישורי ה[[לקטות]] לדוגמה), שאמורים לפחות מענה חלקי למחסור בטכנולוגיה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[שינוי טכנולוגי]]
* [[שינוי טכנולוגי]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[צמיחה כלכלית]]
* [[פרוייקט ונוס]]
* [[התמוטטות (ספר)]]
* [[התמוטטות (ספר)]]
* [[עיצוב מקיים]]
* [[עיצוב מקיים]]
* [[טכנולוגיה נאותה]]
* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]
* [[מעריסה לעריסה (ספר)]]
* [[האופטימיסט הרציונלי (ספר)]]
* [[האופטימיסט הרציונלי (ספר)]]
* M.H. Huesemann [http://thayer.dartmouth.edu/~d30345d/courses/engs171/Limits-to-Sustainability.pdf The limits of technological solutions to sustainable development] Clean Techn Environ Policy 5 (2003) 21–34
* M.H. Huesemann [http://thayer.dartmouth.edu/~d30345d/courses/engs171/Limits-to-Sustainability.pdf The limits of technological solutions to sustainable development] Clean Techn Environ Policy 5 (2003) 21–34
* [[רוברט קוסטנזה]], [[הרמן דיילי]] וJoy A. Bartholomew [http://scholar.google.co.il/scholar_url?hl=en&q=http://www.academia.edu/download/30561325/costanza__daly__barth_1991.pdf&sa=X&scisig=AAGBfm04SiQ5RnEcYDyLFWQtnsHb-vFgBg&oi=scholarr GOALS, AGENDA, AND POLICY RECOMMENDATIONS FOR ECOLOGICAL ECONOMICS],
* [[רוברט קוסטנזה]], [[הרמן דיילי]] וJoy A. Bartholomew [http://scholar.google.co.il/scholar_url?hl=en&q=http://www.academia.edu/download/30561325/costanza__daly__barth_1991.pdf&sa=X&scisig=AAGBfm04SiQ5RnEcYDyLFWQtnsHb-vFgBg&oi=scholarr GOALS, AGENDA, AND POLICY RECOMMENDATIONS FOR ECOLOGICAL ECONOMICS],
{{תרבות הצריכה}}
{{צמיחה כלכלית}}
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]