47,332
עריכות
שינויים
←הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסיה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסיה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]
==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==
תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>
יש הבדלים גדולים בין האוכלוסיה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים יהודים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון ברקב בנות<ref name="beterem2013"> ד"ר מיכל איבנקובסקי ואחרים, [http://www.beterem.org/download/files/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%20%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%202013.pdf היפגעות ילדים בישראל, דוח 'בטרם' לאומה, 2013]</ref>
לדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ. <ref name="beterem2013"/>
ילדים בגיל 0-4 ונערים בגיל 15-17 הם בעלי סיכון מוגבר לתאונות לעומת גיאלים אחרים. ילדים שונים חשופים לסיכונים שונים. ילדים ערבים בגיל 0-4 חשופים יותר לדריסה על ידי רכב שנוסע אחורנית, בין היתר בגלל מחסור במקומות משחק בטוחים בישובים ערבים. בנים בגיל 15-17 נפגעים יותר בתאונות דרכים, ובפרט בנסיעה בטרקטורונים ורכב דו-גלגלי, וכן הם נפגעים יותר עקב לקיחת סיכונים אחרים כמו שתיית אלכוהול אלימות וסכנת טביעה תחת השפעת סמים ואו אלכוהול. <ref name="beterem2013"/>
לאורך העשור של 2000-2010 יש מגמה של ירידה מתונה בכמות המוות עקב תאונות בכל הגילאים, הן בקרב יהודים והן בקרב יהודים. אם זאת קצב הירידה בקרב יהודים גבוה יותר. מגמת הירדה בשיעור התמותה מתקימת הן בתאונות דרכים והן בתאונות בבית ובפעילות פנאי. במסגרת תאונות דרכים, ילדים ערבים מתים ביחס גבוה פי 2 בתאונות שבהן מעורב רכב מנועי, אבל הם מתים ביחס גבוה פי 8 בתאונות שבהם הם מעורבים כהולכי רגל.<ref name="beterem2013"/>
בהשוואה למדינות אחרות, שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארה"ב הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>
==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==
==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==