שינויים

נוספו 337 בתים ,  05:17, 6 במאי 2015
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:     
==מצות הלוואה ואיסור ריבית==
 
==מצות הלוואה ואיסור ריבית==
התורה אוסרת הלוואה בריבית. איסור ריבית על פי ההלכה מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נשך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות ואוסרת אותה ב-3 מקומות שונים.   
+
התורה אוסרת הלוואה בריבית בין יהודים, ומצוה לתת הלוואה ללא ריבית לנזקקים לכך. איסור ריבית על פי ההלכה מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נשך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות ואוסרת אותה ב-3 מקומות שונים.   
 
  −
היהדות התקשתה לעמוד בתנאי זה. הפרוזבול הוא תקנה הלכתית שנתקנה בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והיא בשימוש נרחב גם בימינו. הפרוזבול  הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.
  −
 
   
במסגרת ההלכה פותח המושג של היתר עסקה שמאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת כללי ההלכה. בעסקה זו אין שני צדדים: מלווה ולווה, אלא זו עסקת חבילה, בה המלווה והלווה הופכים להיות שותפים להפסד ולרווח כאחד. בעל הממון הוא שותף פאסיבי הנותן כסף ל"מתעסק" - השותף האקטיבי, על מנת שישקיע אותו בעסק, כך שמחצית הכסף ניתנת כהלוואה ומחצית הסכום ישמש כפיקדון והמלווה יהיה שותף עם המתעסק לא רק ברווח אלא גם בהפסד. בפועל בכלכלה המודרנית כיום יש יהודים רבים המקבלים ומספקים הלוואות. יש גם מוסדות גמ"ח אשר מספקים הלוואות ללא ריבית לנזקקים.  
 
במסגרת ההלכה פותח המושג של היתר עסקה שמאפשר מתן הלוואה בריבית במסגרת כללי ההלכה. בעסקה זו אין שני צדדים: מלווה ולווה, אלא זו עסקת חבילה, בה המלווה והלווה הופכים להיות שותפים להפסד ולרווח כאחד. בעל הממון הוא שותף פאסיבי הנותן כסף ל"מתעסק" - השותף האקטיבי, על מנת שישקיע אותו בעסק, כך שמחצית הכסף ניתנת כהלוואה ומחצית הסכום ישמש כפיקדון והמלווה יהיה שותף עם המתעסק לא רק ברווח אלא גם בהפסד. בפועל בכלכלה המודרנית כיום יש יהודים רבים המקבלים ומספקים הלוואות. יש גם מוסדות גמ"ח אשר מספקים הלוואות ללא ריבית לנזקקים.  
   שורה 15: שורה 12:  
רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות [[קהילה|קהילתיות]] ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה.  
 
רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות [[קהילה|קהילתיות]] ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה.  
   −
כמו כן ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות ה[[שוק]] והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה , ושיש להם יוכולת גם לסייע ל[[עניים]] ולחשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.  
+
כמו כן ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות ה[[שוק]] והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה , ושיש להם יוכולת גם לסייע ל[[עניים]] ולחלשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.  
 +
 
 +
==שמיטה==
 +
ערך מורחב - [[שנת שמיטה וקיימות]]
    +
בתום שנת השמיטה ישנה מצוה לשמוט את החובות.
 +
היהדות התקשתה לעמוד במצוה זו. הפרוזבול הוא תקנה הלכתית שנתקנה בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והיא בשימוש נרחב גם בימינו. הפרוזבול  הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, תגרום לביטול החוב.
 
== ילודה ==
 
== ילודה ==
 
בהלכה היהודית, קיימת מצוות פרייה ורבייה (או פרו ורבו) היא החובה לקיים יחסי אישות כדי להוליד צאצאים. מצווה זו היא המצווה הראשונה המופיעה בתורה. במשנה‏ יש מחלוקת כמה ילדים יש להוליד כדי לצאת ידי חובת מצווה זו. בית הלל סוברים שיש צורך בבן ובת וסומכים את החלטתם על הפסוק הסמוך, "זכר ונקבה ברא אותם", ואילו בית שמאי סוברים שיש להוליד שני זכרים. לפי גרסה אחרת, המחלוקת הייתה האם צריך בן ובת, או שמספיק או בן או בת‏. גם לפי בית הלל וגם לפי בית שמאי הכוונה לילדים שיוכלו לקיים גם כן מצווה זו - ילדים פוריים. להלכה, מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו‏.
 
בהלכה היהודית, קיימת מצוות פרייה ורבייה (או פרו ורבו) היא החובה לקיים יחסי אישות כדי להוליד צאצאים. מצווה זו היא המצווה הראשונה המופיעה בתורה. במשנה‏ יש מחלוקת כמה ילדים יש להוליד כדי לצאת ידי חובת מצווה זו. בית הלל סוברים שיש צורך בבן ובת וסומכים את החלטתם על הפסוק הסמוך, "זכר ונקבה ברא אותם", ואילו בית שמאי סוברים שיש להוליד שני זכרים. לפי גרסה אחרת, המחלוקת הייתה האם צריך בן ובת, או שמספיק או בן או בת‏. גם לפי בית הלל וגם לפי בית שמאי הכוונה לילדים שיוכלו לקיים גם כן מצווה זו - ילדים פוריים. להלכה, מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו‏.
שורה 31: שורה 33:  
* [https://sites.google.com/site/jewisheconomy/ אתר כלכלה יהודית]
 
* [https://sites.google.com/site/jewisheconomy/ אתר כלכלה יהודית]
 
* [http://www.tevaivri.org.il/ טבע עברי], מרכז למידה מקוון בנושא יהדות וסביבה.
 
* [http://www.tevaivri.org.il/ טבע עברי], מרכז למידה מקוון בנושא יהדות וסביבה.
 +
* [he.wikipedia.org/wiki/יעקב_אריאל הרב יעקב אריאל], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=3030 יהדות ואקולוגיה]
     
49

עריכות