שינויים

תרגום הפרק על פוליטיקה ומזון בארה"ב מתוך אנציקלופדית אוקספורד למזון ומשקאות בארה"ב, הוצאה שניה, כרך 3, 2013. ההוצאה לאור, אוניברסיטת אוקספורד. [http://books.google.co.il/books/about/The_Oxford_Encyclopedia_of_Food_and_Drin.html?id=DOJMAgAAQBAJ&redir_esc=y]

תרגום הפרק על פוליטיקה ומזון בארה"ב מתוך אנציקלופדית אוקספורד למזון ומשקאות בארה"ב, הוצאה שניה, כרך 3, 2013. ההוצאה לאור, אוניברסיטת אוקספורד. [http://books.google.co.il/books/about/The_Oxford_Encyclopedia_of_Food_and_Drin.html?id=DOJMAgAAQBAJ&redir_esc=y]

'''פוליטיקה (ומזון)'''

==פוליטיקה (ומזון)==

מרבית הציבור תופש מזון כצורך ביולוגי בסיסי, כמציין תרבותי, כמקור להנאה, ולעתים כמוצר מסחר או מייצר תעסוקה, אך לעתים רחוקות הנושא נתפש כפוליטי – מרכיב במרחב הרגיל של כח ומניפולציות בשרות המסחר. אלא שמזון ופוליטיקה שזורים האחד בשני. הפוליטיקה משפיעה על כל מרכיב של מערכת המזון מייצור ועד צריכה. כסף רב נמצא על הפרק, ובעלי הענין המרכזיים: תעשית המזון, התחיקה הממשלתית, הפקידות הממונה על בריאות הציבור, תזונאים והציבור הרחב – הנם בעלי אינטרסים שונים בנושא. למרות שכולם רוצים מזון שיהיה בשפע, בטוח, בהשפעה סביבתית סבירה, זמין כלכלית, בריא וטעים, לתעשית המזון יש אינטרס נוסף: למכור מוצרים. ניגוד האינטרסים של תעשית המזון ובעלי הענין האחרים מניעה את הפוליטיקה של שוק המזון.

מרבית הציבור תופש מזון כצורך ביולוגי בסיסי, כמציין תרבותי, כמקור להנאה, ולעתים כמוצר מסחר או מייצר תעסוקה, אך לעתים רחוקות הנושא נתפש כ[[פוליטיקה|פוליטי]] – מרכיב במרחב הרגיל של כח ומניפולציות בשרות המסחר. אלא שמזון ופוליטיקה שזורים האחד בשני. הפוליטיקה משפיעה על כל מרכיב של מערכת המזון מייצור ועד צריכה. כסף רב נמצא על הפרק, ובעלי הענין המרכזיים: [[תעשיית המזון]], התחיקה הממשלתית, הפקידות הממונה על בריאות הציבור, תזונאים והציבור הרחב – הנם בעלי אינטרסים שונים בנושא. למרות שכולם רוצים מזון שיהיה בשפע, בטוח, [[השפעה סביבתית|בהשפעה סביבתית סבירה]], זמין כלכלית, [[מזון בריא|בריא]] וטעים, לתעשיית המזון יש אינטרס נוסף: למכור מוצרים. ניגוד האינטרסים של תעשית המזון ובעלי הענין האחרים מניעה את הפוליטיקה של שוק המזון.

המונח תעשית המזון מתיחס לכל העסקים והמוצרים, תהליכי הייצור, מכירה או שירותי האכלה של מזון,  משקאות, או תוספי דיאטה. בדרך כל הדבר מתואר לפי סקטורים. ''סקטור החקלאות'' מגדל צמחים ובע"ח ומייצר חמרי הדברה,  דשנים, זרעים ומזון לבע"ח. הוא כולל גם את תעשיית המכונות לחקלאות, אדמות חקלאיות וכח עבודה, מבנים, שירותים פיננסיים לחקלאים או לשינוע ואחסון תוצרת, יצוא, ייצור, או שיווק תוצרת חקלאית. ''סקטור שירותי המזון'' כולל מסעדות, מזנוני מזון מהיר, בארים, וכל עסק שמגיש מזון: מקומות עבודה, בתי ספר, בתי חולים, חנויות ספרים, חנויות בגדים, למשל. הסקטור הסיטונאי מורכב ממרכזי מכירות כגון סופר מרקטים, חנויות או מכונות ממכר אוטומטי. המגוון העצום והשופע הזה של מוצרים אשר זול יחסית ודי בלתי תלוי בגיאוגרפיה או עונתיות שכל תושב אמריקאי מצפה לו למעט העניים ביותר, יכול לרכוש מספיק אוכל כדי לענות על צרכיו הביולוגיים. ובאמת השפע כה רב שיכול לספק כמעט כפול מהתצרוכת המקומית גם אם מתחשבים ביצוא. עודף זה, בצירוף לחברה אמידה בה מרבית התושבים יכולים לרכוש כמה מזון שיצטרכו, יוצרת שוק תחרותי מאד. כדי להשביע את רצון בעלי המניות, חברת מזון צריכה לעבוד קשה לשכנע רכישת מוצריה, או לשכנע לאכול יותר, ללא ההשלכות על תזונה ובריאות.

המונח תעשית המזון מתיחס לכל העסקים והמוצרים, תהליכי הייצור, מכירה או שירותי האכלה של מזון,  משקאות, או תוספי דיאטה. בדרך כל הדבר מתואר לפי סקטורים. ''סקטור החקלאות'' מגדל צמחים ובע"ח ומייצר חמרי הדברה,  דשנים, זרעים ומזון לבע"ח. הוא כולל גם את תעשיית המכונות לחקלאות, אדמות חקלאיות וכח עבודה, מבנים, שירותים פיננסיים לחקלאים או לשינוע ואחסון תוצרת, יצוא, ייצור, או שיווק תוצרת חקלאית. ''סקטור שירותי המזון'' כולל מסעדות, מזנוני מזון מהיר, בארים, וכל עסק שמגיש מזון: מקומות עבודה, בתי ספר, בתי חולים, חנויות ספרים, חנויות בגדים, למשל. הסקטור הסיטונאי מורכב ממרכזי מכירות כגון סופר מרקטים, חנויות או מכונות ממכר אוטומטי. המגוון העצום והשופע הזה של מוצרים אשר זול יחסית ודי בלתי תלוי בגיאוגרפיה או עונתיות שכל תושב אמריקאי מצפה לו למעט העניים ביותר, יכול לרכוש מספיק אוכל כדי לענות על צרכיו הביולוגיים. ובאמת השפע כה רב שיכול לספק כמעט כפול מהתצרוכת המקומית גם אם מתחשבים ביצוא. עודף זה, בצירוף לחברה אמידה בה מרבית התושבים יכולים לרכוש כמה מזון שיצטרכו, יוצרת שוק תחרותי מאד. כדי להשביע את רצון בעלי המניות, חברת מזון צריכה לעבוד קשה לשכנע רכישת מוצריה, או לשכנע לאכול יותר, ללא ההשלכות על תזונה ובריאות.

השימוש במערכת הפוליטית של חברות המזון דומה לתחומי עיסוק אחרים כמו תעשית הטבק למשל – בנסיון להפעיל השפעה. אלא שהסוגיות בתחום המזון סבוכות יותר מאשר אלו בסיגריות. הטבק הוא מוצר אחד שאין עוררין על נזקיו, והמציע פתרון פשוט: אל תעשן. מזון לעומת זאת מתפלג ל 300,000 מוצרים, נדרש לקיומנו, גורם לבעיות רק בעת צריכה לא מתאימה, ונדרש למסרים מורכבים יותר: אכול מוצר זה במקום אחר, אכול פחות וכו'. המסר "אכול פחות" הוא שרש המחלוקת לגבי בין היעוץ התזונתי והאינטרס של תעשית המזון. המטרה הראשונה של חברות המזון, כמו חברות הטבק, הנה למכור מוצרים. נושא הבריאות נכנס לתמונה רק אם הוא עוזר למכור מזון, וחברות המזון שוקלות רק לעתים נדירות את ההבטים האתיים הכרוכים בחשיבה שכזו. וכך, יעוץ של הממסד לגבי אכילה בריאה נגוע במיוחד בהטיות פוליטיות.

השימוש במערכת הפוליטית של חברות המזון דומה לתחומי עיסוק אחרים כמו תעשית הטבק למשל – בנסיון להפעיל השפעה. אלא שהסוגיות בתחום המזון סבוכות יותר מאשר אלו בסיגריות. הטבק הוא מוצר אחד שאין עוררין על נזקיו, והמציע פתרון פשוט: אל תעשן. מזון לעומת זאת מתפלג ל 300,000 מוצרים, נדרש לקיומנו, גורם לבעיות רק בעת צריכה לא מתאימה, ונדרש למסרים מורכבים יותר: אכול מוצר זה במקום אחר, אכול פחות וכו'. המסר "אכול פחות" הוא שרש המחלוקת לגבי בין היעוץ התזונתי והאינטרס של תעשית המזון. המטרה הראשונה של חברות המזון, כמו חברות הטבק, הנה למכור מוצרים. נושא הבריאות נכנס לתמונה רק אם הוא עוזר למכור מזון, וחברות המזון שוקלות רק לעתים נדירות את ההבטים האתיים הכרוכים בחשיבה שכזו. וכך, יעוץ של הממסד לגבי אכילה בריאה נגוע במיוחד בהטיות פוליטיות.

'''הפוליטיקה של המלצות הדיאטה'''

==הפוליטיקה של המלצות הדיאטה==

   

   

ממשלת ארה"ב פרסמה המלצות דיאטה במשך למעלה ממאה שנה, ואלו לא היו שנויות במחלוקת לפני שנות ה 70. ההסטוריה משקפת שינויים בחקלאות, התפתחות ייצור המזון, מסחר בינלאומי וכן מדע ורפואה. ב1900 הגורם המוביל למוות היה מחלות מדבקות כמו טוברקולוזיס ודיפטריה. תנאים אלו הושפעו מחוסרים תזונתיים ובאופן כללי תת תזונה ששררה אז בפרט בקרב העניים. תוחלת החיים בלידה היה הן לגברים ולנשים בקושי עבר את ה 47 שנים. (ב 2007 זה כבר 78 שנים). לשיפור בריאות הציבור תזונאי הממסד יעצו לאכול יותר וממגוון גדול יותר של מוצרים. המטרה של גורמי הבריאות ויועצי התזונה  ושל תעשית המזון היתה זהה – לעודד לאכול יותר מכלל מגוון מוצרי החקלאות האמריקאית. לאורך המאה העשרים, כלכלה מתרחבת הובילה לשיפור בדיור, בסניטציה ובתזונה, כך שהמחלות דנן הלכו והתמעטו. בסביבות 1970 פקידי הממשל היו ערים לשינוי שהתחולל. כעת הכל התהפך. אכילת יתר של מוצרים מסוימים. הדבר גרם לבעיות רפואיות אחרות: שינוי בתהליכי העיכול, עודף משקל, סיכון למחלות לב וכלי דם, סוגים מסוימים של סרטן, סוכרת, לחצים, שבץ ואחרים – הגורמים המובילים למחלה ולמוות בקרב אוכלוסיה עם אכילת יתר. עם שינוי זה בדפוסי הדיאטה והנטיה לחולי, המלצות הדיאטה גם הן היו צריכות להשתנות. במקום העידוד "אכול יותר" העצה של התזונאים השתנתה להגשה על הפחתת האכילה של בכווני דיאטה מסויימים. אלא שהפחתת האכילה נוגדת את האינטרס של יצרני המזון. קרי: ''פוליטיקה''.

ממשלת ארה"ב פרסמה המלצות דיאטה במשך למעלה ממאה שנה, ואלו לא היו שנויות במחלוקת לפני שנות ה 70. ההסטוריה משקפת שינויים בחקלאות, התפתחות ייצור המזון, מסחר בינלאומי וכן מדע ורפואה. ב1900 הגורם המוביל למוות היה מחלות מדבקות כמו טוברקולוזיס ודיפטריה. תנאים אלו הושפעו מחוסרים תזונתיים ובאופן כללי תת תזונה ששררה אז בפרט בקרב העניים. תוחלת החיים בלידה היה הן לגברים ולנשים בקושי עבר את ה 47 שנים. (ב 2007 זה כבר 78 שנים). לשיפור בריאות הציבור תזונאי הממסד יעצו לאכול יותר וממגוון גדול יותר של מוצרים. המטרה של גורמי הבריאות ויועצי התזונה  ושל תעשית המזון היתה זהה – לעודד לאכול יותר מכלל מגוון מוצרי החקלאות האמריקאית. לאורך המאה העשרים, כלכלה מתרחבת הובילה לשיפור בדיור, בסניטציה ובתזונה, כך שהמחלות דנן הלכו והתמעטו. בסביבות 1970 פקידי הממשל היו ערים לשינוי שהתחולל. כעת הכל התהפך. אכילת יתר של מוצרים מסוימים. הדבר גרם לבעיות רפואיות אחרות: שינוי בתהליכי העיכול, עודף משקל, סיכון למחלות לב וכלי דם, סוגים מסוימים של סרטן, סוכרת, לחצים, שבץ ואחרים – הגורמים המובילים למחלה ולמוות בקרב אוכלוסיה עם אכילת יתר. עם שינוי זה בדפוסי הדיאטה והנטיה לחולי, המלצות הדיאטה גם הן היו צריכות להשתנות. במקום העידוד "אכול יותר" העצה של התזונאים השתנתה להגשה על הפחתת האכילה של בכווני דיאטה מסויימים. אלא שהפחתת האכילה נוגדת את האינטרס של יצרני המזון. קרי: ''פוליטיקה''.

האירוע השאיר לסוכנויות הפדרליות כמה אפשרויות. למרות שוועדת 2005 להנחיות תזונה סקרה כמות גדלה והולכת של מחקרים המצביעים על קשר של הרגלי צריכה של מאכלים ומשקאות עתירי סוכר עם אוביסם, בקרב מבוגרים וצעירים, המלצות הסוכר נחבאים בפרק על פחמימות ונדרשים 27 מלים: "בחר והכן מזון ומשקאות עם מעט תוספי סוכר או ממתיקים קלוריים, כגון ההמלצות המוצעות ע"י ה USDA וה DASH eating plan". וההסבר ל DAS מוסיף 5 מלים: גישות דיאטה לעצירת עודף מתחים.

האירוע השאיר לסוכנויות הפדרליות כמה אפשרויות. למרות שוועדת 2005 להנחיות תזונה סקרה כמות גדלה והולכת של מחקרים המצביעים על קשר של הרגלי צריכה של מאכלים ומשקאות עתירי סוכר עם אוביסם, בקרב מבוגרים וצעירים, המלצות הסוכר נחבאים בפרק על פחמימות ונדרשים 27 מלים: "בחר והכן מזון ומשקאות עם מעט תוספי סוכר או ממתיקים קלוריים, כגון ההמלצות המוצעות ע"י ה USDA וה DASH eating plan". וההסבר ל DAS מוסיף 5 מלים: גישות דיאטה לעצירת עודף מתחים.

'''הפוליטיקה של שווק מזון'''

==הפוליטיקה של שווק מזון==

בהשוואה לפירמידה, הדיאטה האמריקאית רחוקה מאיזון באופן ברור. שעור השומן הוא לפחות גבוה בשליש מהמתווה, והממתיקים לפחות במחצית מעל המומלץ. שאר העודפים באים מאכילת עודפת באופן כללי, אך מארוחות עתירי שומן בפרט (בשר, חלב, אוכל מטוגן, תבואה עם תוספות שומן), סוכר (משקאות קלים, משקאות מיץ, מנות אחרונות), ומלח (מזון מהיר). זהו אינו צירוף מקרים שאלו המוצרים הרווחיים ביותר בתעשית המזון ואלו המשווקים ביותר. כדי להבין את הקשר יש צורך בהכרה מעמיקה יותר של תעשית המזון האמריקאית.

בהשוואה לפירמידה, הדיאטה האמריקאית רחוקה מאיזון באופן ברור. שיעור השומן הוא לפחות גבוה בשליש מהמתווה, והממתיקים לפחות במחצית מעל המומלץ. שאר העודפים באים מאכילת עודפת באופן כללי, או מארוחות עתירי שומן בפרט (בשר, חלב, אוכל מטוגן, תבואה עם תוספות שומן), [[סוכר]] ([[משקאות קלים]], משקאות מיץ, מנות אחרונות), ומלח ([[מזון מהיר]]). זהו אינו צירוף מקרים שאלו המוצרים הרווחיים ביותר בתעשית המזון ואלו המשווקים ביותר. כדי להבין את הקשר יש צורך בהכרה מעמיקה יותר של תעשית המזון האמריקאית.

תעשית "המזון והסיבים" האמריקאית מייצרת טריליון דולר או יותר במכירות שנתיות, שהן כ 10% מהתל"ג ו 15% מכח העבודה. התעשיה היתה מוצלחת בצורה יוצאת מן הכלל בניצול המעבר במאה העשרים מחוות קטנות לתאגידי ענק, מבישול ביתי לכמחצית מהארוחות מוכנות ונאכלות מחוץ לבית, ומדיאטה הנשענת על גידול מקומי של מזון "מלא" למזון תעשייתי המשונע למרחקים עצומים. תנאים אלו יצרו מערכת חוות עם כח עבודה מצומצם, יעיל ומקצועי. ב 1900 40% מאוכלוסית ארה"ב חייתה על פעילות בחוות, לעומת 2% בשנות ה 2000 המוקדמות. מ 1960 מספר החוות ירד מ 3.2 מיליון לערך ל 1.9, אך גודלן עלה בכ 40% והתפוקה ב 82%. מרבית החוות במאה העשרים ואחת מגדלים רק סוג מוצר יחיד, כגון בקר, תרנגולות, חזירים, תירס, חיטה, או סויה. רבים שייכים שמערכת אינגרטיבית ורטיקלית, כלומר תאגיד אחד הנו הבעלים של כל שלבי היצור והשווק. שוק העופות הוא דוגמה טובה במיוחד. באמצע שנות החמישים, חוואים גידלו תרנגולות בלהקות קטנות. היום, תרנגולות הן מוצר ייצור בכמויות מסיביות בחוזים עם מספר מועט של חברות גדולות.

תעשית "המזון והסיבים" האמריקאית מייצרת טריליון דולר או יותר במכירות שנתיות, שהן כ 10% מהתל"ג ו 15% מכח העבודה. התעשיה היתה מוצלחת בצורה יוצאת מן הכלל בניצול המעבר במאה העשרים מחוות קטנות לתאגידי ענק, מבישול ביתי לכמחצית מהארוחות מוכנות ונאכלות מחוץ לבית, ומדיאטה הנשענת על גידול מקומי של מזון "מלא" למזון תעשייתי המשונע למרחקים עצומים. תנאים אלו יצרו מערכת חוות עם כח עבודה מצומצם, יעיל ומקצועי. ב 1900 40% מאוכלוסית ארה"ב חייתה על פעילות בחוות, לעומת 2% בשנות ה 2000 המוקדמות. מ 1960 מספר החוות ירד מ 3.2 מיליון לערך ל 1.9, אך גודלן עלה בכ 40% והתפוקה ב 82%. מרבית החוות במאה העשרים ואחת מגדלים רק סוג מוצר יחיד, כגון בקר, תרנגולות, חזירים, תירס, חיטה, או סויה. רבים שייכים שמערכת אינגרטיבית ורטיקלית, כלומר תאגיד אחד הנו הבעלים של כל שלבי היצור והשווק. שוק העופות הוא דוגמה טובה במיוחד. באמצע שנות החמישים, חוואים גידלו תרנגולות בלהקות קטנות. היום, תרנגולות הן מוצר ייצור בכמויות מסיביות בחוזים עם מספר מועט של חברות גדולות.

תזונאים ושומרי מסורת יתכן ויתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם משמעות האוכל ומועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשית המזון ליצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.

תזונאים ושומרי מסורת יתכן ויתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם משמעות האוכל ומועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשית המזון ליצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.

'''ייצור סביבת "אכול יותר'''

==ייצור סביבת "אכול יותר"==

פרסום פועל עד כה מתחת לרדאר של כולנו – הציבור, ומרבית התזונאים, חוקרי סקרים, - ולעתים נדירות מוזכר השפעתם על העדפות טעם. השכיחות של פרסום מוצרי מזון הנה תרועה לאופי התת הכרתי של הפרסום של מזון ומשקאות וכן למחוכמות של הסוכנויות המייצרות פרסומות אלו. סכומים בל ישוערו וכן כשרון מופנים למאמץ זה. חברות מזון ושרותי מזון מוציאות יותר מ 10 ביליון דולר לשנה על פרסומת ישירה במגזינים, עיתונים, רדיו, טלביזיה, ולוחות מודעות. ב 2008, למשל, מקדונלדס הוציא 1.2 ביליון דולר בורגר קינג הוציא 388 מיליון, וקוקה קולה 752 מיליון על פרסום ישיר דרך המדיה. על כל דולר של השקעה ישירה מוציאות החברו שני דולר על הנחות תמריץ – לדוגמה, קופונים לצרכנים וקידום על מדפי המכירה לרשתות השיווק. בסך הכל, חברות המזון מוציאות 30 ביליון לשנה לפרסום וקידום מוצריהן לציבור. החלק הארי של סכום אסטרונומי זה משומש לקידום האוכל המתועש ביותר הארוז "כמו שצריך" והמזון המהיר. קרוב ל 70% של הפרסום לאוכל הוא למוצרי נוחיות, ממתקים וחטיפים, משקאות אלכוהול, משקאות קלים וקינוח, באשר 2.2% לפירות, ירקות, גרעינים או קטניות. עלות הפרסום למוצר ספציפי המשווק ברחבי ארה"ב עולה בהרבה על העלות של הממשלה לפרסום פירמידת המזון של הגברת הדיאטה בכוון של פירות וירקות. למרות מחאות המשווקים הטוענים שפרסום מהווה מרכיב מינורי בבחירת המוצרים, פרסום הוכח כיעיל בקידום מוצרים ספציפים העולה בקנה אחד עם הסכום המוקצה לפרסום המוצר. מכירת מזון עולה עם האינטנסיביות, הפרסום החוזר ונשנה והניראות של המסר, עם ההבלטה של הערך התזונתי (דל שומן, ללא כולסטרול, עשיר בסיבים, דל פחמימות ומכיל סידן), וכן עם השימוש בערך הבריאותי (מוריד כולסטרול, מונע סרטן, ומחזק את מערכת החיסון). פרסום יעיל במיוחד אצל ילדים, ומפרסמים מפרסמים במכוון "מוצרי שם" לילדים, הן בבית והן בבית הספר.

 

פרסום פועל עד כה מתחת לרדר של כולנו – הציבור, ומרבית התזונאים, חוקרי סקרים, - ולעתים נדירות מוזכר השפעתם על העדפות טעם. השכיחות של פרסום מוצרי מזון הנה תרועה לאופי התת הכרתי של הפרסום של מזון ומשקאות וכן למחוכמות של הסוכנויות המייצרות פרסומות אלו. סכומים בל ישוערו וכן כשרון מופנים למאמץ זה. חברות מזון ושרותי מזון מוציאות יותר מ 10 ביליון דולר לשנה על פרסומת ישירה במגזינים, עיתונים, רדיו, טלביזיה, ולוחות מודעות. ב 2008, למשל, מקדונלדס הוציא 1.2 ביליון דולר בורגר קינג הוציא 388 מיליון, וקוקה קולה 752 מיליון על פרסום ישיר דרך המדיה. על כל דולר של השקעה ישירה מוציאות החברו שני דולר על הנחות תמריץ – לדוגמה, קופונים לצרכנים וקידום על מדפי המכירה לרשתות השיווק. בסך הכל, חברות המזון מוציאות 30 ביליון לשנה לפרסום וקידום מוצריהן לציבור. החלק הארי של סכום אסטרונומי זה משומש לקידום האוכל המתועש ביותר הארוז "כמו שצריך" והמזון המהיר. קרוב ל 70% של הפרסום לאוכל הוא למוצרי נוחיות, ממתקים וחטיפים, משקאות אלכוהול, משקאות קלים וקינוח, באשר 2.2% לפירות, ירקות, גרעינים או קטניות. עלות הפרסום למוצר ספציפי המשווק ברחבי ארה"ב עולה בהרבה על העלות של הממשלה לפרסום פירמידת המזון של הגברת הדיאטה בכוון של פירות וירקות. למרות מחאות המשווקים הטוענים שפרסום מהווה מרכיב מינורי בבחירת המוצרים, פרסום הוכח כיעיל בקידום מוצרים ספציפים העולה בקנה אחד עם הסכום המוקצה לפרסום המוצר. מכירת מזון עולה עם האינטנסיביות, הפרסום החוזר ונשנה והניראות של המסר, עם ההבלטה של הערך התזונתי (דל שומן, ללא כולסטרול, עשיר בסיבים, דל פחמימות ומכיל סידן), וכן עם השימוש בערך הבריאותי (מוריד כולסטרול, מונע סרטן, ומחזק את מערכת החיסון). פרסום יעיל במיוחד אצל ילדים, ומפרסמים מפרסמים במכוון "מוצרי שם" לילדים, הן בבית והן בבית הספר.

ערך מוסף ונוחיות גוררים פיתוח מוצרים חדשים, וחברות המזון מכניסות יותר מ 10,000 מוצרים חדשים כל שנה. מאז 1990,  יותר מ 100,000 מוצרים חדשים נוספו לשוק הכוללים 320,000 יחידות מוצר המתחרים על שטח מדף בסופרמרקטים אשר יכולים להכיל עד 50,000 כ"א. ההצפה של מוצרי מזון משמעה שרק אלו שמשווקים ביותר מצליחים. אפילו אלו יכולים להתקל בקשיים אם טעמם לקוי, מעלים הרהורים לגבי בריאות או בטיחות, או יקרים מדי. יותר משני שליש מהם הם תבלינים, ממתקים וחטיפים, מזון אפוי, משקאות קלים ומוצרי חלב (מעדני גבינות וגלידה). כמעט שליש עם "תוספי תזונה" כך שהם יכולים להיות משווקים לפי דל שומן, כולסטרול, מלח או סוכר, או עשירים בסיבים, סידן או ויטמינים. כמה מהמוצרים האלו, ביניהם עוגיות ללא שומן, דגנים מועשרים בויטמינים, ומשקאות מועשרי סידן מכילים כל כך הרבה סוכר שהם שייכים יחד עם אחרים לגג הפירמידה, למרות זאת הם משווקים כ"בריאים". פיתוח מוצרים אלו מכוון מטרה אחת: למשוך מכירות.

ערך מוסף ונוחיות גוררים פיתוח מוצרים חדשים, וחברות המזון מכניסות יותר מ 10,000 מוצרים חדשים כל שנה. מאז 1990,  יותר מ 100,000 מוצרים חדשים נוספו לשוק הכוללים 320,000 יחידות מוצר המתחרים על שטח מדף בסופרמרקטים אשר יכולים להכיל עד 50,000 כ"א. ההצפה של מוצרי מזון משמעה שרק אלו שמשווקים ביותר מצליחים. אפילו אלו יכולים להתקל בקשיים אם טעמם לקוי, מעלים הרהורים לגבי בריאות או בטיחות, או יקרים מדי. יותר משני שליש מהם הם תבלינים, ממתקים וחטיפים, מזון אפוי, משקאות קלים ומוצרי חלב (מעדני גבינות וגלידה). כמעט שליש עם "תוספי תזונה" כך שהם יכולים להיות משווקים לפי דל שומן, כולסטרול, מלח או סוכר, או עשירים בסיבים, סידן או ויטמינים. כמה מהמוצרים האלו, ביניהם עוגיות ללא שומן, דגנים מועשרים בויטמינים, ומשקאות מועשרי סידן מכילים כל כך הרבה סוכר שהם שייכים יחד עם אחרים לגג הפירמידה, למרות זאת הם משווקים כ"בריאים". פיתוח מוצרים אלו מכוון מטרה אחת: למשוך מכירות.

פרסום, נוחיות, כמויות גדולות ותוספי תזונה למזון שאחרת הוא רב שומן, סוכר ומלח, כולם תורמים לסביבה שמעודדת אכילת יותר מזון, בתדירות גבוהה יותר, ובכמויות גדולות יותר. כיון שהמלצות דיאטה משפיעות על מכירות, חברות המזון גם מפעילות קמפיינים שיטתיים, חודרנים ובלתי מתפשרים (אך די סמויים)  לשכנע פקידי ממשל, ארגוני בריאות, ותזונאים שהמוצרים שלהם בריאים, או לפחות בלתי מזיקים, למנוע כל הצעה שהיא הפוכה, ולהבטיח שהנחיות פדרליות והכוונה של צריכת המזון יסייעו לקדם מכירות מזון.

פרסום, נוחיות, כמויות גדולות ותוספי תזונה למזון שאחרת הוא רב שומן, סוכר ומלח, כולם תורמים לסביבה שמעודדת אכילת יותר מזון, בתדירות גבוהה יותר, ובכמויות גדולות יותר. כיון שהמלצות דיאטה משפיעות על מכירות, חברות המזון גם מפעילות קמפיינים שיטתיים, חודרנים ובלתי מתפשרים (אך די סמויים)  לשכנע פקידי ממשל, ארגוני בריאות, ותזונאים שהמוצרים שלהם בריאים, או לפחות בלתי מזיקים, למנוע כל הצעה שהיא הפוכה, ולהבטיח שהנחיות פדרליות והכוונה של צריכת המזון יסייעו לקדם מכירות מזון.

'''פוליטיקת מזון: ענין של דמוקרטיה'''

==פוליטיקת מזון: ענין של דמוקרטיה==

עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת וגלובליזציה של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשיה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.

עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת וגלובליזציה של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשיה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.

הנושא השלישי הנו התיזה המרכזית של מאמר זה: דיאטה הנה נושא פוליטי. כיון שיעוץ תזונתי משפיע על המכירות, וחברות דורשות סביבה משפטית נוחה עבור מוצריהן, נוהגי תזונה מעלים סוגיות פוליטיות שבמרכז הממסד הדמוקרטי. דיונים בנושאי סוגיות המזון כמעט תמיד משקפים דעות לגבי מי הוא זה שיקבע מה הציבור יאכל ואם מזון הנו בריא או לא. כתוצאה, סוגיות מזון מערבים בהכרח נקודות השקפה לגבי הדרך בה הממשל מאזן בין האינטרסים של החברות לטובת הציבור. סוגיה זו עולה כל פעם שחברת מזון תוקפת את מבקריה כ"משטרת מזון" או שמצדיקה את הפעולות האינטרסנטיות שלה כהגנה על חופש הבחירה או הרחקה של "האח הגדול" של אורוול מתחום ההעדפות האישיות. נעשה שימוש בטיעון כל פעם שחברות מזון משתמשות בקשרים כלכליים עם חברי הקונגרס, מנהיגים פוליטיים, ומומחי תזונה ובריאות כדי להחליש את הכח התחוקתי של הסוכנויות הפדרליות, או כאשר מגיעות לבתי המשפט כדי לחסום רגולציה מגבילה. חילוקי דעות שכאלה, כמובן, חיוניים לתפקוד של המערכת הפוליטית האמריקאית. למרות עודף המשאבים העצום של חברות המזון, מצדדי הצרכנים יכולים גם הם להשתמש במערכת הפוליטית בכדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, ובתי המשפט לנקוט בצעדים לתועלת הציבור, ולעתים ישנן גם הצלחות.

הנושא השלישי הנו התיזה המרכזית של מאמר זה: דיאטה הנה נושא פוליטי. כיון שיעוץ תזונתי משפיע על המכירות, וחברות דורשות סביבה משפטית נוחה עבור מוצריהן, נוהגי תזונה מעלים סוגיות פוליטיות שבמרכז הממסד הדמוקרטי. דיונים בנושאי סוגיות המזון כמעט תמיד משקפים דעות לגבי מי הוא זה שיקבע מה הציבור יאכל ואם מזון הנו בריא או לא. כתוצאה, סוגיות מזון מערבים בהכרח נקודות השקפה לגבי הדרך בה הממשל מאזן בין האינטרסים של החברות לטובת הציבור. סוגיה זו עולה כל פעם שחברת מזון תוקפת את מבקריה כ"משטרת מזון" או שמצדיקה את הפעולות האינטרסנטיות שלה כהגנה על חופש הבחירה או הרחקה של "האח הגדול" של אורוול מתחום ההעדפות האישיות. נעשה שימוש בטיעון כל פעם שחברות מזון משתמשות בקשרים כלכליים עם חברי הקונגרס, מנהיגים פוליטיים, ומומחי תזונה ובריאות כדי להחליש את הכח התחוקתי של הסוכנויות הפדרליות, או כאשר מגיעות לבתי המשפט כדי לחסום רגולציה מגבילה. חילוקי דעות שכאלה, כמובן, חיוניים לתפקוד של המערכת הפוליטית האמריקאית. למרות עודף המשאבים העצום של חברות המזון, מצדדי הצרכנים יכולים גם הם להשתמש במערכת הפוליטית בכדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, ובתי המשפט לנקוט בצעדים לתועלת הציבור, ולעתים ישנן גם הצלחות.

'''הפוליטיקה של העדפות מזון'''

==הפוליטיקה של העדפות מזון==

כמו עסקים אחרים, חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, פילנטרופיה, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכניות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה: (א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות. (ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה. (ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע. (ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות אקטיבית, לא של אכילת יתר. (ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה. (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסיה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור. (ז) דיאטה היא ענין של אחריות אישית וחופש הבחירה. (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי, ו (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

כמו עסקים אחרים, חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, פילנטרופיה, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכניות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה: (א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות. (ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה. (ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע. (ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות אקטיבית, לא של אכילת יתר. (ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה. (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסיה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור. (ז) דיאטה היא ענין של אחריות אישית וחופש הבחירה. (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי, ו (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

התקשורת העסקית מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה לחברות הסיגריות – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להמנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב שעישון הנו ענין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. הן משתמשות במדע כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארה"ב. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל רגולציות על סיגריות בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.

התקשורת העסקית מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה לחברות הסיגריות – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להמנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב שעישון הנו ענין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. הן משתמשות במדע כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארה"ב. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל רגולציות על סיגריות בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.

    

    

אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר מורכבת. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר סיגריות, כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: את תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. הקמפיין נגד עישון התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום שינויי הרגלי תזונה. הוכחת התועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, אז קידום תזונה יותר בריאה פרושה שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשית המזון ותרגילי השיווק שלהן.

אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר [[מערכות מורכבות|מורכבת]]. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר [[עישון סיגריות|סיגריות]], כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: אל תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. [[מניעת עישון|הקמפיין נגד עישון]] התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות, ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום [[שינויי הרגלי תזונה]]. הוכחת ה[[תזונה בריאה|תועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים]] הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, לכן [[קידום תזונה בריאה|קידום תזונה יותר בריאה]] פרושו שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשיית המזון ותרגילי השיווק שלהפ.