שינויים

'''מסה גבוה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצלחיו להפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.  

'''מסה גבוה''' - בתחילת המאה ה-20 היה עניין רב בשיטות של מסה גבוהה, אבל למרות ניסויים רבים, כולל בנייה של מבנים גדולים מאד, השיטה נכשלה. הרעיון הוא לקרר מסה גדולה של אבן באמצעות אוויר שנכנס למבנה בשעות הלילה בסיוע רוח או באמצעות הסעת חום טבעית. בשעות היום, חום השמש מחמם את האוויר ולכן האוויר הוא לח יותר. כאשר אוויר לח משעות היום נכנס לתוך באר אוויר הוא אמור להתעבות על האבן הקרירה. אף אחד ממבני המסה הגבוהה לא תפקד טוב מספיק. הצרה של אוספנים אלה היה שהם לא הצלחיו להפטר מכמות מספקת של חום במהלך הלילה, למרות עיצוב שנועד לסייע להם לעשות כן.  

'''מעבים קורנים'''- מסוף המאה ה-20 והלאה, יש עניין רב יותר באוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה שהתברר שהם מוצלחים בהרבה. באר אוויר קורנת מתוכננת לקרר את המצע שעליו נמצא הטל באמצעות פליטת חום לאוויר בשעות הלילה. המצע הוא בעל מסה נמוכה כך שהוא מתקשה לאגור חום, והוא [[בידוד תרמי|מבודד תרמית]] מכל מסה, כולל זו של הקרקע.<ref>Girja Sharan, [http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2005-01-05gsharan.pdf ew Yield From Passive Condensers in a Coastal Arid Area – Kutch]</ref> מעבה קורן טיפוי מורכב ממשטח עיבוי בזווית של 30 מעלות כלפי המישור האופקי. בגבו הוא מכיל שכבה עבה של חומר בידוד כמו קצף פולי-סטירן ומצוי בגובה 2-3 מטרים מעל האדמה. מעברים כאלה ניתן להציב על גגות של מבנים נמוכים או שהם נתמכים על ידי מסגרת מוטות פשוטה. גבהים אחרים עובדים פחות טוב, אבל זה עשוי להיות יותר זול להתקין קולטנים סמוך לקרקע או במבנים בני שתי קומות.<ref name="Sharan2006"> Girja Sharan, Dew Harvest. Foundation Books 2006</ref>  

'''מעבים קורנים'''- מסוף המאה ה-20 והלאה, יש עניין רב יותר באוספים בעלי מסה קטנה, המבוססים על פליטת קרינה שהתברר שהם מוצלחים בהרבה. באר אוויר קורנת מתוכננת לקרר את המצע שעליו נמצא הטל באמצעות פליטת חום לאוויר בשעות הלילה. המצע הוא בעל מסה נמוכה כך שהוא מתקשה לאגור חום, והוא [[בידוד תרמי|מבודד תרמית]] מכל מסה, כולל זו של הקרקע.<ref>Girja Sharan, [http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2005-01-05gsharan.pdf ew Yield From Passive Condensers in a Coastal Arid Area – Kutch]</ref> מעבה קורן טיפוסי מורכב ממשטח עיבוי בזווית של 30 מעלות כלפי המישור האופקי. בגבו הוא מכיל שכבה עבה של חומר בידוד כמו קצף פולי-סטירן ומצוי בגובה 2-3 מטרים מעל האדמה. מעברים כאלה ניתן להציב על גגות של מבנים נמוכים או שהם נתמכים על ידי מסגרת מוטות פשוטה. גבהים אחרים עובדים פחות טוב, אבל זה עשוי להיות יותר זול להתקין קולטנים סמוך לקרקע או במבנים בני שתי קומות.<ref name="Sharan2006"> Girja Sharan, Dew Harvest. Foundation Books 2006</ref>  

מבנה של מעבים קורנים בגודל 600 מטרים רבועים בנוי סמוך לקרקע בצפון-מערב הודו. במקום זה יש טל במשך 8 חודשים בשנה, עם 100 לילות טל. המתקן מצליח לאסוף 15 מ"מ של משקעים במהלך העונה, ומספק בסה"כ 9,000 ליטר של מי שתייה לבית הספר שהקים אותו.<ref name="Sharan2007"> Girja Sharan, "[http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2007-08-05Gsharan.pdf Harvesting dew to supplement drinking water supply in arid coastal villages of Gujarat]", Indian Institute of Management, 2007</ref>

מבנה של מעבים קורנים בגודל 600 מטרים רבועים בנוי סמוך לקרקע בצפון-מערב הודו. במקום זה יש טל במשך 8 חודשים בשנה, עם 100 לילות טל. המתקן מצליח לאסוף 15 מ"מ של משקעים במהלך העונה, ומספק בסה"כ 9,000 ליטר של מי שתייה לבית הספר שהקים אותו.<ref name="Sharan2007"> Girja Sharan, "[http://www.iimahd.ernet.in/publications/data/2007-08-05Gsharan.pdf Harvesting dew to supplement drinking water supply in arid coastal villages of Gujarat]", Indian Institute of Management, 2007</ref>