שינויים

===ארגון עצמי בקרב בני אדם===

==ארגון עצמי בחברות אנושיות==

התנהגות ארגון עצמי בקרב חיות חברתיות וארגון עצמי של מבנים מתמטיים פשוטים, מעודדים חיפוש של ארגון עצמי בחברות אנושיות. סימנים של התנהגות של התארגנות עצמית הם בדרך כלל תכונות סטטיסטיות שמשותפות עם מערכות פיסקליות עם ארגון עצמי. הדוגמאות כמו מסה קריטית, התנהגות עדר, חשיבת-יחד נמצאות בתחומים כמו סוציולגיה, כלכלה, אנתרופולוגיה, ומימון התנהגותית.  

התנהגות ארגון עצמי בקרב חיות חברתיות וארגון עצמי של מבנים מתמטיים פשוטים, מעודדים חיפוש של ארגון עצמי בחברות אנושיות. סימנים של התנהגות של התארגנות עצמית הם בדרך כלל תכונות סטטיסטיות שמשותפות עם מערכות פיסקליות עם ארגון עצמי. הדוגמאות כמו מסה קריטית, התנהגות עדר, חשיבת-יחד נמצאות בתחומים כמו סוציולגיה, כלכלה, אנתרופולוגיה, ומימון התנהגותית.  

למרבה האירוניה למרות שכלכלנים עסקו רבות בהופעת סדר ספונטני עקב פעילות השוק, רוב ההגות הכלכלית, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]]] התעלמה בהמשך מקיומם של [[מוסדות חברתיים]] ומהשפעה של סדר ספונטני על התנהגות בני האדם במסגרת היבטים אחרים מלבד השוק. זרם המחשבה שעסק בנושא - [[כלכלה מוסדית]] נדחק ברובו לשולי [[חקר הכלכלה]].  

למרבה האירוניה למרות שכלכלנים עסקו רבות בהופעת סדר ספונטני עקב פעילות השוק, רוב ההגות הכלכלית, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]]] התעלמה בהמשך מקיומם של [[מוסדות חברתיים]] ומהשפעה של סדר ספונטני על התנהגות בני האדם במסגרת היבטים אחרים מלבד השוק. זרם המחשבה שעסק בנושא - [[כלכלה מוסדית]] נדחק ברובו לשולי [[חקר הכלכלה]].  

התעלמות מסדר ספונטני הנוצר על ידי מערכות חברתיות אחרות - לדוגמה יצירה של [[אמון]] ותחזוקה של [[הון חברתי]] עלולה ליצור התעלמות מתרומה של הון כזה לאיכות החיים וכן לחשיבות ההחזקה של [[מוצרים ציבוריים]] לשם קיומו התקין של המסחר והשוק.  

 

כלכלנים התעלמו גם מסדר ספונטני הנוצר עקב פעילות של יצורים ביולוגים אחרים ועקב פעילות גאו-פיזית ובמיוחד מסדר הנוצר על ידי [[מערכות אקולוגיות]] ומ[[תהליכים ארוכי טווח]]. בספר [[לטובת הכלל]] הרמן דיילי וג'ון ג'ונייור קוב מבקרים את הכלכלנים על כך שהם מתארים את הטבע כגורם פאסיבי שאינו פעיל. פעילים בנושא של [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלה ביופיזית]] מדגישים את השפעת תהליכי הקשורים ב[[אנרגיה]] על התפתחות החברה האנושית.  

===השוק כדוגמה לארגון עצמי בחברה האנושית===

===השוק כדוגמה לארגון עצמי בחברה האנושית===

[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.

[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי" , בהקשר של הסדר הספונטי של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות)]] הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות)]] הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו. דוגמה לכך היא עבודתו של ערן טמיר – טאוויל, "עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי". טמיר – טאוויל סוקר תאוריות שונות לגבי היווצרות ערי קצה ו[[פרבור]] בארצות הברית אירופה וישראל - חלק מהתאוריות ובחלק מהמקרים הנסקרים היווצרות עיר-הקצה נובעת מהצטברות רצונות של סוכנים רבים ובלתי מתואמים ובחלק מהמקרים הדבר נובע מהכוונה ממשלתי.  

כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו. דוגמה לכך היא עבודתו של ערן טמיר – טאוויל, "עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי". טמיר – טאוויל סוקר תאוריות שונות לגבי היווצרות ערי קצה ו[[פרבור]] בארצות הברית אירופה וישראל - חלק מהתאוריות ובחלק מהמקרים הנסקרים היווצרות עיר-הקצה נובעת מהצטברות רצונות של סוכנים רבים ובלתי מתואמים ובחלק מהמקרים הדבר נובע מהכוונה ממשלתי.  

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". קרוגמן כתב גם על היווצרות של ערי-קצה (פרברים) כדבר הנובע מארגון עצמי. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי" , בהקשר של הסדר הספונטי של כלכלת שוק .

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". קרוגמן כתב גם על היווצרות של ערי-קצה (חלק ממגמת ה[[פרבור]]) כדבר הנובע מארגון עצמי. .

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[החוק השני של התרמודינמיקה]]

* [[החוק השני של התרמודינמיקה]]

* [[הגחה]]

* [[הגחה]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==