שינויים

* היווצרות של מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל. התאוריה של [[מבנה דיאספטי]] שפותחה על ידי Prigogine  ועל ידי Hermann Haken פתוחה כדי לאחד את התובנות של תופעות אלה, כולל לייזרים, מערבולות ואי יציבות בהולכת חום בדינמיקה של נוזלים (לדוגמה תא ברנרד).  

* היווצרות של מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל. התאוריה של [[מבנה דיאספטי]] שפותחה על ידי Prigogine  ועל ידי Hermann Haken פתוחה כדי לאחד את התובנות של תופעות אלה, כולל לייזרים, מערבולות ואי יציבות בהולכת חום בדינמיקה של נוזלים (לדוגמה תא ברנרד).  

תא ברנארד Bénard cell. היא דוגמה להופעת סדר עצמי . ניקח רצועה דקה של נוזל הכלואה בין מאגר חם וקר. כל עוד הפרש האטמפרטורה קטן יש הסעת חום על ידי הולכת חום בתוך הנוזל. כאשר הפרש הטמפרטורה (הגרדיאנט) עובר סף מסויים מתחילות מערבולות של זרימת נוזל כדי להסיע את החום מהצד החם לקר, מערבולות אלה מייצרים "תאי זרימה" או תאי ברנארד שהם דוגמה לארגון עצמי. תאים אלה מגדילים את הקצב הבזבוז או הפיזור של האנרגיה וכן את קצב ההרס של ה[[אקסרגיה]]. כמו כן, התאים עצמם הם אזורים איזותרמיים כלומר בתוכם יש טמפרטורה אחידה, מפל הטמפרטורות מתקיים רק בשכבות הגבול שהופכות יותר ויותר דקות. אם רוצים להגדיל את הפרשי הטמפרטורה בין המאגר החם והקר יש צורך להשקיע יותר ויותר עבודה כדי לבצע דבר זה (היות ומערכת הופכת יעילה יותר בהשוואת הטמפרטורות ביניהם). הם מראים כי קצב הבזבוז של החום, קצב ייצור האנטרופיה במערכת, וקצב ההרס של ה[[אקסרגיה]] גדלים כולם ככל שעוצמת הגרדינאט עולה, והם עולים בקצב הולך ומתחזק ככל שהגרדיאנט גדל. הופעת המבנה המסודר החל מגרדינאט מסויים, מגדילה את קצב הבזבוז של חום והאקסרגיה בכל גרדינאט נתון, וזאת בהשווה לקצב הפיזור ללא נוכחות של תאי ברנארד.

'''תא ברנארד '''Bénard cell. היא דוגמה להופעת סדר עצמי. ניקח רצועה דקה של נוזל הכלואה בין מאגר חם וקר. כל עוד הפרש האטמפרטורה קטן יש הסעת חום על ידי הולכת חום בתוך הנוזל. כאשר הפרש הטמפרטורה (הגרדיאנט) עובר סף מסויים מתחילות מערבולות של זרימת נוזל כדי להסיע את החום מהצד החם לקר, מערבולות אלה מייצרים "תאי זרימה" או תאי ברנארד שהם דוגמה לארגון עצמי. תאים אלה מגדילים את הקצב הבזבוז או הפיזור של האנרגיה וכן את קצב ההרס של ה[[אקסרגיה]]. כמו כן, התאים עצמם הם אזורים איזותרמיים כלומר בתוכם יש טמפרטורה אחידה, מפל הטמפרטורות מתקיים רק בשכבות הגבול שהופכות יותר ויותר דקות. אם רוצים להגדיל את הפרשי הטמפרטורה בין המאגר החם והקר יש צורך להשקיע יותר ויותר עבודה כדי לבצע דבר זה (היות ומערכת הופכת יעילה יותר בהשוואת הטמפרטורות ביניהם). הם מראים כי קצב הבזבוז של החום, קצב ייצור האנטרופיה במערכת, וקצב ההרס של ה[[אקסרגיה]] גדלים כולם ככל שעוצמת הגרדינאט עולה, והם עולים בקצב הולך ומתחזק ככל שהגרדיאנט גדל. הופעת המבנה המסודר החל מגרדינאט מסויים, מגדילה את קצב הבזבוז של חום והאקסרגיה בכל גרדינאט נתון, וזאת בהשווה לקצב הפיזור ללא נוכחות של תאי ברנארד.[http://en.wikipedia.org/wiki/B%C3%A9nard_cell]

* היווצרות של מבנים באסטרופיזיקה ובקוסמולוגיה  -  Structure formation - היקום החל ממצב חם וצפוף מאד במבנה כמעט אחיד לפני 13.8 מיליארדני שנים, עם זאת אנו רואים כיום מבנים בכל הסקאלות האפשרויות - החל מכוכבים, עבור בגלקסיות ובסקאלות גדולות יותר צבירי גאלקסיות. השאלה בתחום של יצרית מבנים. התחום של יצירת מבנים עוסק בשאלה כיצד כל אלה נבנו מתוך יקום כמעט אחיד לגמרי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Structure_formation]

'''סוליטונים דיאספטים''' Dissipative solitons - הם מבנים יציבים מבחינה מקומית שצומחים ב[[מערכות דיאספטיות]] עקב מכניזמים של ארגון עצמים. הם נחשבים הרחבה של מושג הסוליטון הקלאסי. מלבד התהנגות דומה לזו של חלקיקים קלאסיים כמו יצירה של bound states יש להם התנהגות בלתי-קלאסית כמו פיזור, יצירה ועוד ללא מגבלות של שימור אנרגיה או מומנטום. [http://en.wikipedia.org/wiki/Dissipative_solitons]

===ארגון עצמי בכימיה===

===ארגון עצמי בכימיה===