שינויים

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קואורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת; עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להבחר או להגרם על ידי סוכן תבוני. זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]].  

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' או '''סדר ספונטני''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קואורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי- מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת (עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להבחר או להגרם על ידי סוכן תבוני). זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]] ומושג מקשר בין תחומים שונים כמו [[אקולוגיה]], פיזיקה, [[כלכלה]] ועוד.  

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מובזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד ולבצע תיקון-עצמי של הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר.  

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מובזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד ולבצע תיקון-עצמי של הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר.  

ארגון עצמי מתרחש במערכות פיסיקליות, כימיות, ביולוגיות, חברתיות וקוגינטיביות שונות. דוגמאות נפוצות הן ציביליזציות, [[הגחה]] של דפוסי הולכת חום בנוזלים שמחוממים מלמטה (תא ברנרד), [[היד הנעלמה]] של [[שוק חופשי|השוק]], התקהלות בקבוצות של בעלי חיים והדרכים בהן רשתות טבעיות לומדות לזהות דפוסים מורכבים.  

ארגון עצמי מתרחש במערכות פיסיקליות, כימיות, ביולוגיות, חברתיות וקוגינטיביות שונות. דוגמאות נפוצות הן ציביליזציות, [[הגחה]] של דפוסי הולכת חום בנוזלים שמחוממים מלמטה (תא ברנרד), [[היד הנעלמה]] של [[שוק חופשי|השוק]], התקהלות בקבוצות של בעלי חיים והדרכים בהן רשתות טבעיות לומדות לזהות דפוסים מורכבים. הדוגמה המפורסמת ביותר לארגון עצמי היא היווצרות החיים עצמם - יצירת מולקולות ומבנים המסוגלים לשכפל את עצמם ולווסת תהליכים הנוגעים להם עצמם, מתוך מולקולות א-ביוטיות.

 

==סקירה==

==סקירה==

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי באות מהתחום של תהליכים פיזיקיליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly). המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו cellular automata.  

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי באות מהתחום של תהליכים פיזיקיליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly). המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו cellular automata.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. הוא קבע כי כל [[מערכת דינאמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. הוא קבע כי כל [[מערכת דינאמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה היינז ואן פורסטר (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

עקרון דומה נוסח על ידי הכימיאי [[איליה פרגוגיין]] כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפרגוגיין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

עקרון דומה נוסח על ידי הכימיאי '''[[איליה פרגוגיין]]'' כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפרגוגיין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

==דוגמאות==

==דוגמאות==

* יצירת מבנים חברתיים על ידי [[בעלי חיים חברתיים]] כמו חרקים חברתיים (דבורים, נמלים, טרמיטים) ויונקים שונים.  

* יצירת מבנים חברתיים על ידי [[בעלי חיים חברתיים]] כמו חרקים חברתיים (דבורים, נמלים, טרמיטים) ויונקים שונים.  

* התקהלות של דגים ושל ציפורים.

* התקהלות של דגים ושל ציפורים.

==ראו גם==

==ראו גם==