שינויים

הרעיון המפורסם ביותר של קלארק הוא הרעיון לפיו ב[[שוק משוכלל]] ובהנחה ש"גורמי הייצור" הם הומוגניים (ומורכבים מהון ועבודה) הפיצוי או השכר שמקבלים בתמורה להשקעה של הון או עבודה (לדוגמה שכר או השכרה של ציוד הון) הוא לפי היצרנות או פריון העבודה של היחידה האחרונה של ההון או של העבודה. דבר זה היווה אחת מאבני הפינה של ה[[מיקרו-כלכלה]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית]]. קלארק פיתח תאוריה זו ב-1891 ופיתח את הרעיון עוד ב-1899 בספר The Distribution of Wealth. אותה תאוריה פותחה מאוחר יותר במקביל על ידי John Atkinson Hobson (ב-1891) ועל ידי Philip Wicksteed  (ב-1894). ההשלכה הפוליטית של התאוריה הזאת היא - מה שכל מעמד חברתי מקבל, הוא תחת חוק טבע, מה שהוא תורם לתפוקה הכוללת של התעשייה. ספר הלימוד של [[פול סמואלסון]] Economics משנת 1947 סייע להפיץ את הרעיונות של קלארק לגבי [[הון]] ברחבי העולם.  

הרעיון המפורסם ביותר של קלארק הוא הרעיון לפיו ב[[שוק משוכלל]] ובהנחה ש"גורמי הייצור" הם הומוגניים (ומורכבים מהון ועבודה) הפיצוי או השכר שמקבלים בתמורה להשקעה של הון או עבודה (לדוגמה שכר או השכרה של ציוד הון) הוא לפי היצרנות או פריון העבודה של היחידה האחרונה של ההון או של העבודה. דבר זה היווה אחת מאבני הפינה של ה[[מיקרו-כלכלה]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית]]. קלארק פיתח תאוריה זו ב-1891 ופיתח את הרעיון עוד ב-1899 בספר The Distribution of Wealth. אותה תאוריה פותחה מאוחר יותר במקביל על ידי John Atkinson Hobson (ב-1891) ועל ידי Philip Wicksteed  (ב-1894). ההשלכה הפוליטית של התאוריה הזאת היא - מה שכל מעמד חברתי מקבל, הוא תחת חוק טבע, מה שהוא תורם לתפוקה הכוללת של התעשייה. ספר הלימוד של [[פול סמואלסון]] Economics משנת 1947 סייע להפיץ את הרעיונות של קלארק לגבי [[הון]] ברחבי העולם.  

רעיונות אלה לא היו מקובלים על חלק מהכלכלנים המאוחרים יותר שהגיעו מזרמים התרודוקסים - הרעיונות של קלארק הותקפו במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. כלכלנים אקולוגיים כמו [[הרמן דיילי]] טענו שלמעשה לא ניתן לייצר שום דבר עם [[הון תעשייתי]] ו[[עובדים]] ([[מודל זרמים ומאגרים]]) ולכן התפוקה השולית של ה"לא עבודה" כוללת בתוכה גם תרומות של גורמי ייצור אחרים כגון [[הון טבעי]] ו[[אנרגיה]]. [[סטיב קין]] טוען שלמעשה תפוקה שולית פוחתת אינה שיקול הגיוני במיוחד עבור פירמה ברוב המקרים וכי מיקסום של רווח על פני גורמי תפוקה מוביל למסקנות של קלארק, אבל דבר זה מבוצע רק כאשר לא מתחשבים במיקסום של רווח גם על פני זמן, דבר שמוביל לרצון לגרור עודף ייצור. קין מצביע גם על הקושי לקיים השוואה בין סלי מוצרים שונים (בשוק הסחורות) כאשר יש הרבה סוגי מוצרים (או הרבה סוגים של עובדים או של מוצרי הון) יש קושי חישובי לבצע השוואה בין כלל הסלים ולכן יש קושי להגיע למיקסום תועלת. בעיה אחרת במודל של קלארק הוא נסיון למדוד תפוקה שולית של עובד כאשר העבודה של עובדים מבוצעת בקו-ייצור אחד והתרומה של העובד האחרון היא היכולת לקיים את קו הייצור כולו.  

רעיונות אלה לא היו מקובלים על חלק מהכלכלנים המאוחרים יותר שהגיעו מזרמים התרודוקסים - הרעיונות של קלארק הותקפו במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]].  

 

[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] כמו [[הרמן דיילי]] טענו שלמעשה לא ניתן לייצר שום דבר עם [[הון תעשייתי]] ו[[עובדים]] בלבד משום שחייבים בכל תהליך ייצור תשומות של אנרגיה וחומר ([[מודל זרמים ומאגרים]]) ולכן התפוקה השולית של ה"לא עבודה" כוללת בתוכה גם תרומות של גורמי ייצור אחרים כגון [[הון טבעי]] ו[[אנרגיה]].  

 

[[סטיב קין]] טוען שלמעשה תפוקה שולית פוחתת אינה שיקול הגיוני במיוחד עבור פירמה ברוב המקרים וכי מיקסום של רווח על פני גורמי תפוקה מוביל למסקנות של קלארק, אבל דבר זה מבוצע רק כאשר לא מתחשבים במיקסום של רווח גם על פני זמן. לפי קין כאשר פירמה מנסה למקסם רווח על פני זמן עליה לשמור על מידה של עודף כושר ייצור כדי להיות מסוגלת להענות לביקושים גדולים יותר בשוק. קין מצביע גם על הקושי לקיים השוואה בין סלי מוצרים שונים (בשוק הסחורות) כאשר יש הרבה סוגי מוצרים (או הרבה סוגים של עובדים או של מוצרי הון) יש קושי חישובי לבצע השוואה בין כלל הסלים ולכן יש קושי להגיע למיקסום תועלת. בעיה אחרת במודל של קלארק הוא נסיון למדוד תפוקה שולית של עובד כאשר העבודה של עובדים מבוצעת בקו-ייצור אחד והתרומה של העובד האחרון היא היכולת לקיים את קו הייצור כולו.  

==ראו גם==

==ראו גם==