שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:  
פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באיזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספריה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (halo-carbons )  בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של halo-carbons גדלה.  
 
פרטי היווצרות החור בשכבת האוזון בקטבים שונה במעט מהרס שכבת האוזון באיזורים אחרים, אבל התהליך המרכזי בשני התהליכים היא הרס קטליטי של אוזון על ידי אטומים הלוגנים. המקור המרכזי לאטומי הלוגן אלה בסטרטוספריה היא פרוק של גזים שיוצרו על ידי [[בני אדם|בני האדם]] מסוג הלוקרבונים (halo-carbons )  בתעשיית הקירור (CFC, פריאון, הלונים). תרכובות אלה מוסעות אל הטרופוספירה לאחר שנפלטו בגובה פני הקרקע. שני סוגי פירוק האוזון גדלו כאשר הפליטה של halo-carbons גדלה.  
   −
CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון ozone-depleting substances (ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה אל-סגולה (280–315 nm) מלחדור את האטמופספירה של כדור הארץ. מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטראול]] שאסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים.  
+
CFC וחומרים דומים אחרים מכונים כיום חומרים-מדלדלי-אוזון ozone-depleting substances (ODS). שכבת האוזון מונעת כניסה של רוב הקרינה המזיקה מסוג UVB של קרינה על-סגולה (280–315 nm) מלחדור את [[האטמוספירה של כדור הארץ]]. מסיבה זו המגמות הנצפות והצפויות של הדלדלות יצירה דאגה כלל עולמית, והוביל להקמת [[פרוטוקול מונטראול]] שנחתם בשנת 1987 ואסר באופן הדרגתי את הייצור של CFC, הלונים וכימיקלים מדללי אוזון אחרים. עקב [[תגובת יתר]] ו[[השהיות]] שונות הנובעות ממידע חסר, ויכוחים מדעיים ופוליטייים וכן עקב תהליכים טבעיים, צפויים לעבור כ-140 שנה בין תחילת הבעיה לבין פתרונה המלא, וכ-100 שנים בין תחילת זיהוי הבעיה לבין פתרונה המלא.
    
קיים חשד לשורה של של תוצאות ביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|ייבולים]] וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.  
 
קיים חשד לשורה של של תוצאות ביולוגיות ו[[אקולוגיה|אקולוגיות]] שעלולות להתרחש כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינת UV כמו עליה בשיעור התחלואה ב[[סרטן העור]] ובקטארקט, נזק ל[[חקלאות|ייבולים]] וירידה באוכלוסיית הפלנקטון באוקיינוסים. שכבת אוזון תקינה נחשבת לאחד מ-9 התחומים שמהווים [[גבולות פלנטריים]] אשר פריצתם עלולה לסכן את קיום האנושות.