שינויים

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האכולוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  

בהקשר של חברות אנושיות, פיצוץ אוכלוסין, או אכלוס יתר מתרחש כאשר צפיפות האכולוסין הינה גדולה כל כך עד שהיא גורמת לפגיעה באיכות החיים, להרס סביבתי ניכר, או למחסור ארוך טווח בשרותים ובמוצרים חינויים.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של הטבע נשאר קבוע.  

יש הגורסים כי איכלוס יתר אינו סתם חוסר איזון בין מספר הפרטים בהשוואה ל[[משאבים]] הנדרשים לשם שרידה, או היחס בין האוכלוסין לבין משאבים (לדוגמה ייצור מזון) להם הם זקוקים כדי לשרוד, וכי תחת זאת זהו מצב של מחסור של משאבים שחייב להגרם על ידי אוכלוסין ולא על ידי גורמים חברתיים אחרים. זאת היות וחוסר איזון זה יכול להגרם ממספר גורמים אחרים כמו ניהול גרוע, מלחמה, שחיתות או עוני מקומי. עם זאת הדבר מניח כי כושר הנשיאה של [[הסביבה הטבעית|הטבע]] נשאר קבוע.  

איכלוס יתר יכול להגרם מגידול בשעור הילודה, ירידה בשעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ומערכות אקולוגיות. באופן תאורטי שימוש בטכנולוגיה יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.  

איכלוס יתר יכול להגרם מגידול בשעור הילודה, ירידה בשעור התמותה, שקשורים בגידול בתחולת החיים, או משימוש בלתי מקיים ומכלה של משאבים ו[[מערכות אקולוגיות]]. באופן תאורטי שימוש ב[[טכנולוגיה]] יכול להקטין את ההשפעה של איכלוס יתר על ידי הגדלה של הפרודוקטביות של משאבי סביבה. מצד שני, טכנולוגיה עלולה ליצור עומס יתר על מערכות טבע על ידי הגדלת הצריכה והפליטות, וכן על ידי הפיכת הפליטות לרעילות יותר.  

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם , יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה. יש טענה כי [[משבר המים העולמי]] מהווה את מגבלת המשאב ההמיידית ביותר עבור האוכלוסיה האנושית.

משאבים שיש צורך להתחשב בהם כאשר מעריכים מתי גומחה אקולוגית נמצאת באיכלוס יתר כוללים: מים ואוויר נקיים, מזון, מחסה, חום ונושאים נוספים הקשורים לשרידה. במקרה של בני אדם , יש גורמים נוספים כמו אדמה חקלאית וטיפול רפואי; למעט חברות שבטיות הנשענות על לקטות וציד כדי לחיות, פחות משאבים כמו תעסוקה, כסף או משאבים כלכליים אחרים נכללים כמו: חינוך, דלק, חשמל, טיפול רפואי, טיפול שפכים, ניהול פסולת, ותחבורה.  

המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)|גבולות לצמיחה]] מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להגרם בהכרח במצב בו האכלוסיה גדלה, אלא יכול להגרם גם עקב כל מצב של "החטאה מלמעלה" של גודל האוכלוסיה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית. לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה או אפילו יורדת, אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית יורד (לדוגמה בעקבות זיהום). השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, אחוז הפריון של אדמות ועוד.

 

המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] מציינים כי פיצוץ אוכלוסין לא חייב להגרם בהכרח במצב בו האכלוסיה גדלה, אלא יכול להגרם גם עקב כל מצב של "[[תגובת יתר|החטאה מלמעלה]]" של גודל האוכלוסיה יחסית לגודל הגומחה האקולוגית.  

 

לדוגמה ייתכן והאוכלוסיה יציבה (או אפילו יורדת), אך כושר הנשיאה של הגומחה האקולוגית הולך ויורד - לדוגמה בעקבות זיהום, [[סחף קרקע]] [[המלחת קרקע]] ובעיות נוספות. השאלה של המצאות במצב של פיצוץ אוכלוסין מושפעת מגדלי המאגר של גודל האוכלוסיה וכושר הנשיאה של המערכות התומכות שלה. מובן שגורמי זרם רבים וגדלים סקלאריים אחרים משפיעים על גדלי מאגר אלה - כמו זרמי הזיהום, העלות האנרגטית של הפקת מזון, אחוז השטח המעובד למזון, [[פריון חקלאי|הפריון של אדמות]] ועוד.

 

 

אם נמשיך את הדימוי, אנחנו כיום יכולים למשוך יותר - לצרוך יותר מזון לנפש עם גודל אוכלוסיה גדול יותר, תודות לכך שההכנסות שלנו לבנק גדלו. אבל גם ההכנסות האלה - התשומות לחקלאות - הן דברים שתלויים בעצמם בזרמים ומאגרים אחרים. [[נפט]] (להפקת [[חומרי הדברה]] ולתפעול הציוד החקלאי), [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה) [[אשלג]] ו[[פוספט]] (המשמשים להפקת [[דשן כימי]]) הם כולם [[משאבים מתכלים]] המהווים מאגרים שהם הבסיס לזרם המשאבים אל החקלאות. בנוסף ה[[חקלאות]] תלויה במספר רב של מערכות ביוטיות ומשאבים מתחדשים כגון [[קרקע]], [[מים]], [[אקלים]], [[אור שמש]], [[שירותי המערכת האקולוגית]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|זרמים ביוספריים]] כדי שתוכל להמשיך לתפקד.

==התאוריה של מלתוס==

==התאוריה של מלתוס==