47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
* תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.
* תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.
* צריכה של "מזון זבל" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות. מזון בעל ערך גליקמי נמוך כמו לחם לבן, סוכר, אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"הי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות ומצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחשות שובע ארוכה יותר.
* התרגלות למלח - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.
* התרגלות למלח - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.
* מזון חריף - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.
* מזון חריף - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.
* אכילה מול הטלוויזיה, או אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת להרגל.
* יש הטוענים (לדוגמה הסרט fedup)כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת סוכר בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'.
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]], מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.
* התרגלות לטעמים מהילדות. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה נוסטלגיה וכו'.
* התרגלות לטעמים מהילדות. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה נוסטלגיה וכו'.
* מנגוני השמנה פסיכולוגים - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.
* מנגוני השמנה פסיכולוגים - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.
הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.
הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.
==שיווק מזון לא בריא לילדים==
==שיווק מזון לא בריא לילדים ולבני נוער==
הפרסום השיווק של מזונות שמנים ומתוקים, של מזון מהיר, ושל משקאות ממותקים נעשה בצורה אינטנסיבית. חלקו הגדול והחשוב ביותר מכוון לילדים. חלק ניכר מהפרסום בטלוויזיה בקולנוע במיוחד של [[פרסום לילדים]], הוא פרסום למזון כזה- של חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר, המבורגרים, פיצות וכו'.
הפרסום השיווק של מזונות שמנים ומתוקים, של מזון מהיר, ושל משקאות ממותקים נעשה בצורה אינטנסיבית. חלקו הגדול והחשוב ביותר מכוון לילדים. חלק ניכר מהפרסום בטלוויזיה בקולנוע במיוחד של [[פרסום לילדים]], הוא פרסום למזון כזה- של חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר, המבורגרים, פיצות וכו'.
נושא של שיווק אינו מסתכם רק בפרסום רשמי בטלוויזיה. חלקו נוגע לפרסום סמוי דרך אייטמים בחדשות, בתוכניות אירוח, בתונכיות לימוד בבתי ספר, בפעילויות עם ארגוני נוער ועוד. תחום שיווק חשוב ונוסף הוא עיצוב המוצרים וסביבות המכירה וכן קלות גישה למזון לא בריא. לדוגמה היות והורים מתנגדים לעיתים קרובות לצריכה לא מבוקרת של מזון ממותק או חטיפים, חשוב לחברות להנגיש את המוצרים על ידי מכונות אוטומטיות בסביבות בתי הספר וכו'.
נושא של שיווק אינו מסתכם רק בפרסום רשמי בטלוויזיה. חלקו נוגע לפרסום סמוי דרך אייטמים בחדשות, בתוכניות אירוח, בתונכיות לימוד בבתי ספר, בפעילויות עם ארגוני נוער ועוד. תחום שיווק חשוב ונוסף הוא עיצוב המוצרים וסביבות המכירה וכן קלות גישה למזון לא בריא. לדוגמה היות והורים מתנגדים לעיתים קרובות לצריכה לא מבוקרת של מזון ממותק או חטיפים, חשוב לחברות להנגיש את המוצרים על ידי מכונות אוטומטיות בסביבות בתי הספר וכו'.
===חשיפה של ילדים ונוער לפרסום למזון===
בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום ל[[מכוניות]]. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>
צפייה בטלוויזיה ובערוצים אחרים, חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. מתברר כי אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים..<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref>
בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>
מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.
בנושא [[שיווק מזון לילדים]], טוען הסופר [[אריק שלוסר]] בספרו [[אומת המזון המהיר]] כי [[תאגיד]] [[מקדונלדס]] מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של [[חברת וולט דינסי]], דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו רונאלד מקדונלדס וחבריו. מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל לנאמונות למותג שתמשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות משיכה נוסטלגית למקדונלדס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.
בנושא [[שיווק מזון לילדים]], טוען הסופר [[אריק שלוסר]] בספרו [[אומת המזון המהיר]] כי [[תאגיד]] [[מקדונלדס]] מידלו את טקטיקות השיווק שלהם על פי המודל של [[חברת וולט דינסי]], דבר שנתן השראה לאייקוני פרסום כמו רונאלד מקדונלדס וחבריו. מנהלי שיווק פיתחו את השיווק לילדים מתוך מחשבה שהדבר ימשוך לא רק את הילדים אלא גם הוריהם ואת סביהם. חשוב עוד יותר, טקטיקה זו תוביל לנאמונות למותג שתמשך גם בזמן שהילד הופך למבוגר באמצעות משיכה נוסטלגית למקדונלדס. שלוסר מדבר גם על החוליים של השיטה: הניצול של טבעם הנאיבי והבוטח של ילדים.
שלוסר משתמש באנקדוטות כדי לטעון שתלמידים שמזלזלים בחסויות יכולים להענש. לדוגמה התלמיד מייק קמרון, שהושעה מבית ספרו בגלל תקרית ב"יום קוקה-קולה" בעוד שחבריו לבשו חולצות טי בצבע לבן או אדום והצטלמו לתמונה קבוצתית אווירית כשהם כותבים "קוקה", קמרון לבש בגדים בצבע כחול של פפסי.
שלוסר משתמש באנקדוטות כדי לטעון שתלמידים שמזלזלים בחסויות יכולים להענש. לדוגמה התלמיד מייק קמרון, שהושעה מבית ספרו בגלל תקרית ב"יום קוקה-קולה" בעוד שחבריו לבשו חולצות טי בצבע לבן או אדום והצטלמו לתמונה קבוצתית אווירית כשהם כותבים "קוקה", קמרון לבש בגדים בצבע כחול של פפסי.
==שיווק של מזונות לא בריאים==
הפרסומות משפיעות על צריכת המזון במגוון צורות (כתלות בגיל הילדים), החל מנדנוד להורים, עבור דרך בהשפעה על סל הקניות המשפחתי וכלה ב"חינוך" הילדים לסוג המזונות אותם הם צורכים כבני נוער וכמבוגרים.<ref name="shtern"/>
===צפייה בטלוויזיה, הרגלי אכילה והשמנה===
מחקרים רבים מצביעים על כך שטלויזיה ומחשב מקושרים עם [[השמנה]] בקרב ילדים ומבוגרים. בנוסף קיימות השפעות נוספות כמו [[הרגלי אכילה]] ופיתוח טעמים ל[[מזונות מתוקים]] ועתירי שומן.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מצביעה על מספר אפיקים שבהם צפיה בטלוויזיה יכולה לתרום לעליה במשקל:<ref name="pediatrics2011">[http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2011/06/23/peds.2011-1066.full.pdf+html Policy Statement—Children, Adolescents, Obesity, and the Media] American Academy of Pediatrics, 2011</ref>
* [[אורח חיים יושבני|הגדלת משך הזמן שבו נמצאים בישיבה]] והחלפה של פעילות פיזית יותר.
* [[הרגלי אכילה]] לא בריאים שנלמדים הן מהתוכניות עצמן והן מהפרסומות למזון לא בריא.
* הגדלת "התנהגות נשנוש" תוך כדי צפיה בטלוויזיה.
* שינוי ב[[הרגלי שינה|דפוסי שינה]] נורמליים. דבר שידוע שתורם להשמנת יתר.
למרות שלא ידועים המנגנונים המדוייקים שבהן צפייה בטלוויזיה מעודדת השמנה, לטענת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, רוב החוקרים כיום מסכימים כי הראיות שמקשרות בין עודף צפייה בטלוויזיה לבין השמנה הן מספקות.<ref>Jordan AB. [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/17482790601005124#preview Heavy television viewing and childhood obesity]. Journal of Children and Media. 2007; 1(9):45–54</ref><ref>Dennison BA, Edmunds LS. [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058981308000374 The role of television in childhood obesity]. Progress in Pediatric Cardiology. 2008;25(2):191–197</ref><ref>Strasburger VC, Wilson BJ, Jordan AB. [http://www.amazon.com/Children-Adolescents-Media-Victor-Strasburger/dp/1412944678 Children, Adolescents, and the Media]. 2nd ed. Thousand Oaks, CA: Sage; 2009
</ref>בוצעו עשרות מחקרי אורכיים ומחקרי קורלציה שמצביעים על קשר. מספר גדל והולך מבין המחקרים האלה מתייחסים גם למעמד סוציואקונמי ולאתניות שידוע שהם מרכיבי מפתח בהשמנה, ועדיין מוצאים כי צפייה בטלוויזיה היא גורם מרכזי להשמנה.<ref name="pediatrics2011"/>
שינוי קטן במאזן הקלוריות היומי, יכול להוביל ל[[השמנה]]. עודף של 50 קלוריות ביום יכול להוביל לתוספת משקל של 2.5 קילו בשנה. שתיית פחית [[קולה]] ביום מובילה לתוספת משקל של 7.5 קילו. בארצות הברית, כמעט 40% מצריכת הקלוריות של ילדים מקורה בתוספים של שומן וסוכר למוצרים, ומשקאות תוססים ומיצים תורמים כ10% מצריכת הקלוריות. <ref name="pediatrics2011"/>
סקירת מחקרים משנת 2012 שסקרה הרגלי אכילה של ילדים בגיל 2-6 מצאה כי עליה בכמות שעות הצפיה, מקושרת עם ירידה בכמות הפירות והירקות ועליה בצריכת הקלוריות. נתון זה משמעותי החל משעת צפייה אחת ביום ומעלה.<ref>Ford C, Ward D, White M.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22958789 Television viewing associated with adverse dietary outcomes in children ages 2-6] Obesity reviews : an official journal of the International Association for the Study of Obesit. 2012 Sep 1</ref>
מחקר מ-2012 על 15,000 ילדים באירופה בני 2-9, מצא כי הגדלת שעות הצפייה בטלוויזיה, צפייה בזמן ארוחות ומכשירי טלוויזיה בחדרים מקושרים כולם להגדלה של משקל יתר ולצריכה גבוה יותר של מוצרים עתירי שומן וסוכר. החוקרים מסבירים כי בנוסף לכך שהם בעלי משקל יתר, צפייה בטלוויזיה גוררת שינוי בטעמים לכיוון של מזונות שמנים ובעיקר מתוקים יותר.
<ref>Lissner L et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22911022 Television habits in relation to overweight, diet and taste preferences in European children: the IDEFICS study] European journal of epidemiology. 2012 Aug 22.</ref> מחקר נוסף מ-2012 על כמה מאות בני נוער, מצא קשר חלש יותר בין טלוויזיה להשמנה, אבל שלל קשר אפשרי הפוך - לפיו ילדים שמנים רואים יותר טלוויזיה. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=22273542]
זמן מסך קשור בתדירות גבוהה יותר של אכילת מזון מהיר ותעשייתי: במחקר שפורסם בשנת 2006, נמצא שככל שהילדים בילו זמן רב יותר מול משחקי וידאו ומחשב כך אכלו כמות גדולה יותר של מזון מהיר.<ref name="tfuer2010"/>
כאמור, אפיק מרכזי אחד להשמנה בקרב מבוגרים וילדים קשור לעידוד מזון רווי שומן ומתוק בפרסומות ובתכנים. צפייה בטלויזיה פוגעת באיכות התזונה של ילדים. במחקר שפורסם בשנת 2008 נמצא, שעל כל שעת צפיה בטלויזיה ביום, עלתה צריכת הקלוריות ממגוון מזונות מתוקים ועתירי שומן, ובמקביל, פחתה צריכת הפירות והירקות, וכן רכיבים כמו סידן וסיבים תזונתיים.<ref name="tfuer2010"/>
;הסחות דעת בזמן האכילה מגבירים את צריכת המזון:
הטמעת הרגלי אכילה בזמן צפייה בטלויזיה: בחלק מהמשפחות ההורים אוכלים מול הטלויזיה ולעיתים גם מאכילים את הילדים מגיל הינקות מול הטלויזיה כדי "שיאכלו טוב יותר". כאשר נטמע ההרגל של אכילה ליד טלוויזיה, נוצר גם הרגל לפיו כאשר צופים בטלוויזיה יש לעשות זאת בליווי אוכל.<ref name="tfuer2010"/>
אכילה במהלך צפייה בטלויזיה פוגעת באיתותי השובע: ילדים בריאים נולדים עם היכולת לווסת את כמות המזון הדרושה לגדילה תקינה. הסחת הדעת בזמן האכילה, כמו על ידי טלויזיה או מחשב, עלולה לפגוע במודעות לתחושת השובע ובכך לגרום לאכילה עודפת.<ref name="tfuer2010"/>
==שיווק של מזונות לא בריאים לכלל האוכלוסיה==
פרסום של מזונות אינו מוגבל כמובן לילדים. חלק מהפרסום מכוון כמובן גם למבוגרים במטרה לשמור על הרגלי צריכה ולנסות לעודד צריכה מצד צרכנים חדשים.
שתייה מתוקה משווקת בצורה נרחבת על ידי פרסום ועל ידי מכונות שתייה. שתייה כזו מתבצעת במהלך ארוחות, כאשר אוכלים חטיפים מלוחים, וכדי להפיג שעמום או כפעילות חברתית. מכונות שתייה מספקות זמינות גבוהה של שתיה מתוקה לילדים ולמבוגרים. פרסום מציג את השתייה של משקאות ממותקים כחוויה כיפית, קולית הקשורה באופן הדוק לפעילות גופנית, מין, מקובלות חברתית ועוד.
שתייה מתוקה משווקת בצורה נרחבת על ידי פרסום ועל ידי מכונות שתייה. שתייה כזו מתבצעת במהלך ארוחות, כאשר אוכלים חטיפים מלוחים, וכדי להפיג שעמום או כפעילות חברתית. מכונות שתייה מספקות זמינות גבוהה של שתיה מתוקה לילדים ולמבוגרים. פרסום מציג את השתייה של משקאות ממותקים כחוויה כיפית, קולית הקשורה באופן הדוק לפעילות גופנית, מין, מקובלות חברתית ועוד.
למסעדות רבות יש אינטרס למכור מזון מלוח כדי לעודד אורחים להזמין שתייה, שהיא לפעמים מקור הרווח העיקרי של המסעדה.
למסעדות רבות יש אינטרס למכור מזון מלוח כדי לעודד אורחים להזמין שתייה, שהיא לפעמים מקור הרווח העיקרי של המסעדה.
עיצוב של אריזות מזון, כלי האוכל, עיצוב של הבית, המטבח, מקום העבודה, של סופרמרקטים, ושל מסעדות משפיע על כמות המזון שאנשים צורכים ועל סוגי המזונות. נושא זה נידון בהרחבה בספר [[עיצוב להרזייה]]
==הבדלים חברתיים במודעות לתזונה, בהשמנה ובסוכרת==
==הבדלים חברתיים במודעות לתזונה, בהשמנה ובסוכרת==