47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==מבנה הספר "התמוטטות"==
==מבנה הספר "התמוטטות"==
החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.
החלק הראשון של הספר מתאר את [[השפעות סביבתיות|הבעיות הסביבתיות]] והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה שב[[ארצות הברית]] בימינו. מונטנה היא דוגמה למדינה שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ו[[חקלאות]] שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.
חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].
חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] מהתקופה הקיסרית ועד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].
* '''בני ה[[מאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.
* '''בני ה[[מאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית. התמוטטות המאיה נבעה משילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחייה של המאיה גרם למצוקת מים שכן המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור עצמו. מצוקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם [[שינויי אקלים]], [[כריתת יערות]] וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות בממלכות שונות של המאיה גדלו, אבל עשו זאת תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא והן נאלצו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו. כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלכים שונים ואלו לא היו פנויים לשם מתן תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.
[[קובץ:Hvalsey.jpg|ממוזער|300px|שרידי כנסייה שהוקמה על ידי המתיישבים הנורדים בגרינלנד. קריסת תרבות זו מנותחת ביתר פירוט בגלל המידע הרב יחסית שיש עליה.]]
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - התמוטטות עקב נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. לפי דיימונד, הנורדים בגרינלנד מדגימים בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. חברה זו היא גם המקרה המתועד ביותר ושבו התרבות היא המובנת ביותר, מבין חברות העבר שמופיעות בספרו. [[רעיית ייתר]] וכריתת עצים להסקה ולהתכת מתכות הובילו ל[[בירוא יערות]]. דבר זה גרר נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא ל[[רעב|מצוקת מזון]] גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות ה[[ברזל]] וה[[עץ]] שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים, להרעת קשרי המסחר עם [[נורבגיה]]. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו עשוי מעור, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם. התגוננות מפני מתקפות אלה היתה קשה יותר בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהתה בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים. הנהגה זו נהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרנות חברתית שמנעה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.
===חברות היסטוריות בנות קיימא===
לא כל חברות העבר התמוטטו. דיימונד מביא שלוש חברות היסטוריות שהצליחו להתמודד עם אתגרי קיימות:
* ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].
* האי הקטנטן [[טיקופאיה]] השוכן באוקיינוס השקט.
* ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.
פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנזוס]], בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. ניהול מלמטה למעלה היה בטיקופאיה ובגינאה החדשה.
דוגמה הפוכה, של ניהול סביבתי דיקטטורי, היא יפן הקיסרית שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה. לפי דיימונד, השוגונים ביפן היו כל כך בטוחים בהמשך שליטת השושלת שלהם, שהם התייחסו אל משאבי הטבע כעל [[רכוש פרטי]] שלהם שדורש טיפוח כדי שיוכלו להוריש אותו (להבדיל מ[[מוצר ציבורי]]). עקב [[בירוא יערות]] מאסיבי חל מחסור בעץ שהחל לאיים גם על החקלאות. בתגובה פיתחו השליטים מומחים לשימור יערות וביצעו סקר מדוקדק של מצבם. בנוסף החלו מכסות דרקוניות על כמות העץ שבה מותר להשתמש לשימושים שונים (כגון בנייה) והוטל פיקוח הדוק על המסחר בעץ. עם הזמן החל שיקום איטי של היערות.
===התמוטטות של חברות היסטוריות אחרות===
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי. חברות אלה לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:
קיימות מספר חברות עבר שהתמוטטו עקב משבר סביבתי-חברתי. חברות אלה לא מוזכרות בספר או מוזכרות בקצרה בלבד. אלו כוללות את:
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.
* '''[[דעיכת האימפריה השומרית]]''' בגלל [[המלחת קרקע]] איטית עקב משטר [[השקייה]] לא מתאים.
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטים גם לחברה המודרנית.
בנוסף, הספר לא מתייחס למספר אימפריות ותרבויות שהתמוטטו ללא משבר סביבתי ניכר כמו האימפריה של אלכסנדר מוקדון, האימפריה הרומית, האימפירה העותמנית ועוד. סיבה מרכזית לכך היא שדיימונד לא ביקש להבין את הגורמים לשקיעת כל התרבויות באשר הן, אלא להתמקד בעיקר בתרבויות ששקעו כתוצאה מצירוף של היבטים חברתיים וסביבתיים ולנסות לגזור מכך לקחים כלליים שנראים לו רלוונטים גם לחברה המודרנית.
==חברות מודרניות במשבר סביבתי==
==חברות מודרניות במשבר סביבתי==
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]]
*[[היסטוריה סביבתית]]: [[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[רובים חיידקים ופלדה]]
*[[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)]] מאת [[לסטר בראון]] אודות [[משבר המזון העולמי]]
*[[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)]] מאת [[לסטר בראון]] אודות [[משבר המזון העולמי]]
*[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]] - על [[צמיחה מעריכית]] והקושי להתמודד איתה
*[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]] - על [[צמיחה מעריכית]] והקושי להתמודד איתה
*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות המתפחות על פני זמן
*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות עקב [[תהליכים ארוכי טווח]]
*[[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך
*[[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] - ניגודים בין אינטרסים של טווח קצר וארוך
*[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - ניגודים בין אינטרסים קצרי טווח של האליטה לבין טובת החברה
*[[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] - ניגודים בין אינטרסים קצרי טווח של האליטה לבין טובת החברה
*[[השואה והלב]] - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.
*[[השואה והלב]] - בעיות התנגשות בין ערכים והקושי הנפשי להתמודד עם משברים חברתיים.
*[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] - מדוע קשה לנהל [[מוצר ציבורי]] לטובת כלל הציבור.
{{קיימות}}
{{תבנית:חקלאות}}
{{תבנית:אכולוסין}}
==קשרים חיצוניים==
==קשרים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Collapse:_How_Societies_Choose_to_Fail_or_Succeed התמוטטות] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Collapse:_How_Societies_Choose_to_Fail_or_Succeed התמוטטות] בוויקיפדיה האנגלית
*[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/015038.html איי הפסחא סוף הדרך], פרק שני של הספר אודות [[איי הפסחא]]
*[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/015038.html איי הפסחא סוף הדרך], פרק שני של הספר אודות [[איי הפסחא]], באתר סנונית
*[http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/0140279512/026-3935751-5599624 התמוטטות] באתר אמזון
*[http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/0140279512/026-3935751-5599624 התמוטטות] הספר באתר אמזון
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=677542 על הספר] באתר הארץ
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=677542 על הספר] באתר הארץ
* [http://www.ted.com/index.php/talks/lang/heb/jared_diamond_on_why_societies_collapse.html הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה] באתר TED עם תרגום לעברית.
* [http://www.ted.com/index.php/talks/lang/heb/jared_diamond_on_why_societies_collapse.html הרצאה של ג'ארד דיאמונד על קריסה] באתר TED עם תרגום לעברית.
* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/05/04/55/ המתכון לציביליזציה מאושרת] אוהד קרני, בבלוג "ירוק ונוצץ", 04/05/2012
* [http://shinygreen.wordpress.com/2012/05/04/55/ המתכון לציביליזציה מאושרת] אוהד קרני, בבלוג "ירוק ונוצץ", 04/05/2012
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]