שינויים

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה  בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="ראציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התהנגות כזו (וגישה כללית של ראציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רצאיונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התהנגות כזו (וגישה כללית של ראציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רצאיונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.