שורה 1: |
שורה 1: |
− | העבדים החדשים | + | '''העבדים החדשים''' |
| | | |
| '''הם עובדים תמורת שכר זעום, ללא תנאים סוציאליים ובלי פנסיה. הם מקבלים משכורת רק שמונה חודשים בשנה, בלי אפשרות לפיצויים וללא כל ביטחון תעסוקתי. העובדים הזרים של האוניברסיטה | | '''הם עובדים תמורת שכר זעום, ללא תנאים סוציאליים ובלי פנסיה. הם מקבלים משכורת רק שמונה חודשים בשנה, בלי אפשרות לפיצויים וללא כל ביטחון תעסוקתי. העובדים הזרים של האוניברסיטה |
שורה 11: |
שורה 11: |
| | | |
| | | |
− | '''זמני זה קבוע'''
| + | ==זמני זה קבוע== |
| | | |
| מ' שייכת לקבוצת עובדים באוניברסיטה הנקראים "מורים מן החוץ". כשמם כן הם: מורים שהאוניברסיטה מתעקשת שלא להכיר בהם כעובדים שלה. באופן תמוה, לא נענתה האוניברסיטה לפניית "תזה", וסירבה לנדב מידע על מספר המורים מן החוץ שמלמדים במקום. מה שנותר זה להישען על הערכות ארגון הסגל האקדמי הזוטר והבכיר, המדברות על למעלה מ- 600 איש המועסקים במעמד זה - רובם חברי הסגל הבכיר (על פי המספרים, כ- 34% מחברי הסגל הבכיר הם מורים מן החוץ). | | מ' שייכת לקבוצת עובדים באוניברסיטה הנקראים "מורים מן החוץ". כשמם כן הם: מורים שהאוניברסיטה מתעקשת שלא להכיר בהם כעובדים שלה. באופן תמוה, לא נענתה האוניברסיטה לפניית "תזה", וסירבה לנדב מידע על מספר המורים מן החוץ שמלמדים במקום. מה שנותר זה להישען על הערכות ארגון הסגל האקדמי הזוטר והבכיר, המדברות על למעלה מ- 600 איש המועסקים במעמד זה - רובם חברי הסגל הבכיר (על פי המספרים, כ- 34% מחברי הסגל הבכיר הם מורים מן החוץ). |
− |
| |
| | | |
| הפטנט הוא פשוט: על פי החוק, אדם יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום מסוים תשעה חודשים ברציפות. האוניברסיטה, לפיכך, מחתימה את המורים על חוזה לשמונה חודשים בלבד (וחלקם רק לארבעה חודשים). אחרי שמונת החודשים, תם למעשה החוזה, ומחודש עם תחילת שנת הלימודים. בשיטה זו, חוסכת לעצמה האוניברסיטה את כספי הפיצויים שהיא אינה משלמת. כך יכולים המורים להיות מועסקים גם עשרות שנים. היעדר הזכאות לדמי אבטלה נגזר גם הוא מאותו המצב. על פי מדיניות האוצר, זכאי עובד לדמי אבטלה רק אם עבד לפחות שנה במקום עבודה. מרצים מן החוץ, המועסקים רק שמונה חודשים בכל פעם, אינם נחשבים לפיכך לעובדים רציפים, ולא יכולים להיחשב זכאים לדמי האבטלה. | | הפטנט הוא פשוט: על פי החוק, אדם יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם עבד במקום מסוים תשעה חודשים ברציפות. האוניברסיטה, לפיכך, מחתימה את המורים על חוזה לשמונה חודשים בלבד (וחלקם רק לארבעה חודשים). אחרי שמונת החודשים, תם למעשה החוזה, ומחודש עם תחילת שנת הלימודים. בשיטה זו, חוסכת לעצמה האוניברסיטה את כספי הפיצויים שהיא אינה משלמת. כך יכולים המורים להיות מועסקים גם עשרות שנים. היעדר הזכאות לדמי אבטלה נגזר גם הוא מאותו המצב. על פי מדיניות האוצר, זכאי עובד לדמי אבטלה רק אם עבד לפחות שנה במקום עבודה. מרצים מן החוץ, המועסקים רק שמונה חודשים בכל פעם, אינם נחשבים לפיכך לעובדים רציפים, ולא יכולים להיחשב זכאים לדמי האבטלה. |
שורה 25: |
שורה 24: |
| מורים מן החוץ מסבירים שגם הזמן שנדרש מהם על מנת להתכונן לקראת שנת הלימודים הוא ארוך, ונוגס שבועות ארוכים מחודשי הקיץ. על הזמן הזה, הם לא מקבלים כל תשלום. בדיקת מבחנים בסוף סמסטר ב' גם היא נמשכת עמוק לתוך תקופת הקיץ, ותגמול - אין. "אנשים מכינים את השיעור ובודקים את העבודות בזמנם החופשי", אומרת א', ד"ר מהפקולטה למדעי הרוח ומורה מן החוץ. "התרבות שלנו רוויה בניצול מהסוג הזה. גם המוזיאונים מלאים באנשים שנורא שמחים לעשות תערוכות בחינם. זו הבעיה הגדולה, שאנשים כל כך רוצים שיהיה להם שיוך למוסד אקדמי מכובד, שהם מוכנים לבלוע את הצפדרע הזאת". א' לא משלה את עצמה לגבי הזמניות: "את יכולה לתאר לעצמך שלפי המצב של האוניברסיטה, כל הרעיון של מורים מן החוץ, זה שהם לא קבועים וגם לא יהיו קבועים. זו צורת העסקה שערורייתית, ובגלל זה אני גם לא חושבת שאשאר כאן. אין שום סיבה שמישהו ירצה להיות במקום כל כך בעייתי". | | מורים מן החוץ מסבירים שגם הזמן שנדרש מהם על מנת להתכונן לקראת שנת הלימודים הוא ארוך, ונוגס שבועות ארוכים מחודשי הקיץ. על הזמן הזה, הם לא מקבלים כל תשלום. בדיקת מבחנים בסוף סמסטר ב' גם היא נמשכת עמוק לתוך תקופת הקיץ, ותגמול - אין. "אנשים מכינים את השיעור ובודקים את העבודות בזמנם החופשי", אומרת א', ד"ר מהפקולטה למדעי הרוח ומורה מן החוץ. "התרבות שלנו רוויה בניצול מהסוג הזה. גם המוזיאונים מלאים באנשים שנורא שמחים לעשות תערוכות בחינם. זו הבעיה הגדולה, שאנשים כל כך רוצים שיהיה להם שיוך למוסד אקדמי מכובד, שהם מוכנים לבלוע את הצפדרע הזאת". א' לא משלה את עצמה לגבי הזמניות: "את יכולה לתאר לעצמך שלפי המצב של האוניברסיטה, כל הרעיון של מורים מן החוץ, זה שהם לא קבועים וגם לא יהיו קבועים. זו צורת העסקה שערורייתית, ובגלל זה אני גם לא חושבת שאשאר כאן. אין שום סיבה שמישהו ירצה להיות במקום כל כך בעייתי". |
| | | |
− | '''פרולטריון חדש'''
| + | ==פרולטריון חדש== |
| | | |
| | | |
שורה 40: |
שורה 39: |
| רבים מהמורים מן החוץ מצויים במלכוד מחקרי שאין דרך לצאת ממנו. מצד אחד, בשל הצורך לעבוד בכמה מקומות כדי להתפרנס - אין להם זמן לעסוק במחקר. מצד שני, בלי הישגים מחקריים ומספיק פרסומים - הסיכויים שלהם לקבל קביעות במוסד אקדמי שואפים לאפס. לט' זה ברור - תעודות ההצטיינות שלה, בהן תלתה תקוות להגיע למחקר, יכולות להמשיך להעלות אבק על המדף. במציאות אליה נקלעה, אין לה סיכוי למצוא זמן לחקור. "אם אני לא אחקור אני לא אוכל לדרוש משרה בכירה יותר, אבל אני לא יכולה לחקור", היא מסבירה את התסכול. "יש לי יכולות מצויינות, אבל, באיזה שהוא מקום, איבדתי את הצ'אנס. ואם את שואלת למה אני לא חוקרת בקיץ? כי גם בארבעת החודשים הללו אני עובדת בטירוף. יש לי קרוב ל- 500 תלמידים, שזה אין ספור בחינות ועבודות". | | רבים מהמורים מן החוץ מצויים במלכוד מחקרי שאין דרך לצאת ממנו. מצד אחד, בשל הצורך לעבוד בכמה מקומות כדי להתפרנס - אין להם זמן לעסוק במחקר. מצד שני, בלי הישגים מחקריים ומספיק פרסומים - הסיכויים שלהם לקבל קביעות במוסד אקדמי שואפים לאפס. לט' זה ברור - תעודות ההצטיינות שלה, בהן תלתה תקוות להגיע למחקר, יכולות להמשיך להעלות אבק על המדף. במציאות אליה נקלעה, אין לה סיכוי למצוא זמן לחקור. "אם אני לא אחקור אני לא אוכל לדרוש משרה בכירה יותר, אבל אני לא יכולה לחקור", היא מסבירה את התסכול. "יש לי יכולות מצויינות, אבל, באיזה שהוא מקום, איבדתי את הצ'אנס. ואם את שואלת למה אני לא חוקרת בקיץ? כי גם בארבעת החודשים הללו אני עובדת בטירוף. יש לי קרוב ל- 500 תלמידים, שזה אין ספור בחינות ועבודות". |
| פרופ' רזי: "בגלל שאי אפשר לחיות מלהיות מורה מן החוץ, אז מחפשים עוד עבודה ואז אי אפשר לחקור. ומי הם חושבים שיעשה מחקר? איתמר רבינוביץ וכל הזקנים? בכל מקום בעולם, מי שסוחב את המחקר קדימה הם הצעירים, ורק אצלנו הפירמידה הפוכה. חונקים את הצעירים, ומצפים שהזקנים שכוחם תש, ששנים לא עשו דבר, שיעשו מחקרים. עדיף לסגור את האוניברסיטאות מאשר להחזיק אותם על עבדים ושפחות. כדי להחזיק מחקר ברמה צריך כסף. האוצר לא מוכן להשקיע, אז מצמצמים. התוצאה היא שהאוניברסיטאות מתאבנות, וחדלות לבצע את תפקידן. את התוצאות ההרסניות נראה רק בעוד כמה שנים". | | פרופ' רזי: "בגלל שאי אפשר לחיות מלהיות מורה מן החוץ, אז מחפשים עוד עבודה ואז אי אפשר לחקור. ומי הם חושבים שיעשה מחקר? איתמר רבינוביץ וכל הזקנים? בכל מקום בעולם, מי שסוחב את המחקר קדימה הם הצעירים, ורק אצלנו הפירמידה הפוכה. חונקים את הצעירים, ומצפים שהזקנים שכוחם תש, ששנים לא עשו דבר, שיעשו מחקרים. עדיף לסגור את האוניברסיטאות מאשר להחזיק אותם על עבדים ושפחות. כדי להחזיק מחקר ברמה צריך כסף. האוצר לא מוכן להשקיע, אז מצמצמים. התוצאה היא שהאוניברסיטאות מתאבנות, וחדלות לבצע את תפקידן. את התוצאות ההרסניות נראה רק בעוד כמה שנים". |
− |
| |
| | | |
| בתקופה האחרונה עלו לכותרות לא מעט סיפורים על מצוקות עובדים. נחשפנו לניצול עובדי חברות הקבלן, להלנת שכרם של עובדי הרשויות ולאיומים לשחוק את שכרם של הקופאיות ברשת שופרסל. הדפוס ששואף לצמצמם את טווח הזכויות של כל עובד באשר הוא, לא פוסח גם על האוניברסיטה, שאינו שונה כיום מעוד סניף של רשת למזון מהיר. בשני המקומות שואפים לצמצם עלויות, ובשני המקומות זה יקרה על חשבון העובדים. "האוניברסיטה היא מוסד חינוכי, ולא המכולת של נשיא האוניברסיטה או הרקטור", אומר בן דוד. "זה מוסד ממלכתי ציבורי שמקבל את תקציביו מהמדינה. העסקה בזויה לא לגיטימית במקום שכזה. זה בעצם המסר שראשי האוניברסיטה מעבירים ל- 30 אלף הסטודנטים כאן, שעדיף להעסיק בזול תוך ביזוי העובד, מאשר לתת לבן אדם את מה שמגיע לו". | | בתקופה האחרונה עלו לכותרות לא מעט סיפורים על מצוקות עובדים. נחשפנו לניצול עובדי חברות הקבלן, להלנת שכרם של עובדי הרשויות ולאיומים לשחוק את שכרם של הקופאיות ברשת שופרסל. הדפוס ששואף לצמצמם את טווח הזכויות של כל עובד באשר הוא, לא פוסח גם על האוניברסיטה, שאינו שונה כיום מעוד סניף של רשת למזון מהיר. בשני המקומות שואפים לצמצם עלויות, ובשני המקומות זה יקרה על חשבון העובדים. "האוניברסיטה היא מוסד חינוכי, ולא המכולת של נשיא האוניברסיטה או הרקטור", אומר בן דוד. "זה מוסד ממלכתי ציבורי שמקבל את תקציביו מהמדינה. העסקה בזויה לא לגיטימית במקום שכזה. זה בעצם המסר שראשי האוניברסיטה מעבירים ל- 30 אלף הסטודנטים כאן, שעדיף להעסיק בזול תוך ביזוי העובד, מאשר לתת לבן אדם את מה שמגיע לו". |
| | | |
| [[קטגוריה:כתבות הפרטת ההשכלה הגבוהה]] | | [[קטגוריה:כתבות הפרטת ההשכלה הגבוהה]] |