שינויים

מיכון החקלאות, והתחרות העולמית הגוברת בתחום, מובילים [[תהליכים ארוכי טווח]] של הגדלת גודל השדות והחוות הממוצעות מחד, והקטנת אחוז החקלאים מאידך. תהליך זה נמשך מאז ראשית [[המהפכה התעשייתית]] ונובע גם [[יתרונות לגודל|מיתרונות לגודל]] של החוות הגדולות יותר מול החוות הקטנות יותר, במיוחד ככל שמתקדמים בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]]. כתוצאה מכך יש מעבר של עובדים חקלאיים מהחקלאות לענפים אחרים (תעשייה ושירותים) וכן תהליך של [[עיור]]. דבר זה תורם גם להגדלת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בתחום וכן להגברת החשיבות של שיקולים כלכליים בתחום, אל מול שיקולים אחרים כמו [[חקלאות בת קיימא|קיימות]] [[בריאות]] או [[זכויות בעלי חיים]].  

מיכון החקלאות, והתחרות העולמית הגוברת בתחום, מובילים [[תהליכים ארוכי טווח]] של הגדלת גודל השדות והחוות הממוצעות מחד, והקטנת אחוז החקלאים מאידך. תהליך זה נמשך מאז ראשית [[המהפכה התעשייתית]] ונובע גם [[יתרונות לגודל|מיתרונות לגודל]] של החוות הגדולות יותר מול החוות הקטנות יותר, במיוחד ככל שמתקדמים בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]]. כתוצאה מכך יש מעבר של עובדים חקלאיים מהחקלאות לענפים אחרים (תעשייה ושירותים) וכן תהליך של [[עיור]]. דבר זה תורם גם להגדלת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בתחום וכן להגברת החשיבות של שיקולים כלכליים בתחום, אל מול שיקולים אחרים כמו [[חקלאות בת קיימא|קיימות]] [[בריאות]] או [[זכויות בעלי חיים]].  

הקטנת אחוז העוסקים בחקלאות יכולה להיות בעלת השפעות פוליטיות מנוגדות. מחד היא מקטינה את אחוז המצביעים החקלאיים ובכך מקטינה את הייצוג שלהם במפלגות פוליטיות. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי הפועלים ובעלי ההון היו מצויים בקונפליקט בינהם במהלך המאה ה-19 וה-20, אבל לשני הצדדים היה אינרטס משותף מול החקלאים ובעלי האדמות - להוריד את מחירי המזון לרמה נמוכה ככל האפשר. ירידה דומה בכוח החקלאים ניכרת גם בירידה בייצוג שלהם במפלגות בישראל. מאידך, ככל שיש פחות חקלאים ששולטים על שטחים גדולים של אדמות, קל להם יותר לשתף פעולה, כמתואר בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. דוגמה לשיתוף פעולה כזה ניתן לראות בארצות הברית ובאירופה שם מקבלים [[תאגידים חקלאיים]] סובסידיות נרחבות מהמדינה תודות ל[[לובי פוליטי]] אפקטיבי.  

הקטנת אחוז העוסקים בחקלאות יכולה להיות בעלת השפעות פוליטיות מנוגדות. מחד היא מקטינה את אחוז המצביעים החקלאיים ובכך מקטינה את הייצוג שלהם במפלגות פוליטיות. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי הפועלים ובעלי ההון היו מצויים בקונפליקט ביניהם במהלך המאה ה-19 וה-20, אבל לשני הצדדים היה אינרטס משותף מול החקלאים ובעלי האדמות - להוריד את מחירי המזון לרמה נמוכה ככל האפשר. ירידה דומה בכוח החקלאים ניכרת גם בירידה בייצוג שלהם במפלגות בישראל. מאידך, ככל שיש פחות חקלאים ששולטים על שטחים גדולים של אדמות, קל להם יותר לשתף פעולה, כמתואר בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. דוגמה לשיתוף פעולה כזה ניתן לראות בארצות הברית ובאירופה שם מקבלים [[תאגידים חקלאיים]] סובסידיות נרחבות מהמדינה תודות ל[[לובי פוליטי]] אפקטיבי.  

==הספקת מזון==

==הספקת מזון==