שינויים

עוד בעיה בניתוח הנאו קלאסי היא '''חוסר התייחסות לזמן ולקצב'''. אם יש קצב בו האגם מטהר את עצמו (בהנחה האופטימית שהזיהום אכן מיטהר ולא מחלחל או מגיע למקום אחר בו יגרום לבעיות נוספות). אזי רק זיהום מתחת לרמה של קצב זה תוותר יציבה. אחרת, כמות הזיהום באגם תלך ותגדל.  

עוד בעיה בניתוח הנאו קלאסי היא '''חוסר התייחסות לזמן ולקצב'''. אם יש קצב בו האגם מטהר את עצמו (בהנחה האופטימית שהזיהום אכן מיטהר ולא מחלחל או מגיע למקום אחר בו יגרום לבעיות נוספות). אזי רק זיהום מתחת לרמה של קצב זה תוותר יציבה. אחרת, כמות הזיהום באגם תלך ותגדל.  

בעיה חשובה נוספת היא '''אי הפיכות'''. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה בינהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]], שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנתרופיה, והפרדה בינהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

בעיה חשובה נוספת היא '''אי הפיכות'''. במודל של מפעל מזהם, אם המפעל יגרום לזרם גדול מידי של זיהום בנהר, ויקבל כתוצאה מכך קנס גבוה מידי, כל שעליו לעשות הוא להקטין את זרם הזיהום. כיוון שמדובר בנהר (שמייצג זרם ולא מאגר), הבעיה נפתרת על ידי "העלמות הזיהום". אבל אם מסתכלים גם על מאגר -לדוגמא אגם סגור הנמצא במורד הנהר, הרי שאי אפשר להתעלם ממאגר השפכים. מאגר קטן של זיהום, יכול לזהם אגם גדול. בעוד שקל יחסית למנוע את המגע בין המאגר המזוהם (סך מי השפכים) לבין המאגר הלא מזוהם (האגם), הרי שהפרדה ביניהם לאחר שהתערבבו היא קשה הרבה יותר. הדבר מהווה דוגמא לקיומו של החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]], שכן הפרדה בין שני מאגרים שהתערבבו פרושה עליה באנתרופיה, והפרדה ביניהם פרושה השקעת אנרגיה, ללא תלות בטכנולוגיה שתופעל לקיום ההפרדה הזו.  

עוד בעיה היא '''אי וודאות'''. המודל הנאו קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

עוד בעיה היא '''אי וודאות'''. המודל הנאו קלאסי מניח שמתי שהוא (כלומר בזמן שיהיה שוק משוכלל עם הפנמת עלויות) נתייצב על לרמת זיהום, שממנה כבר לא משתלם יותר לזהם. אבל יש 4 סוגים של אי וודאות בתחום.  

## שנית, לא תמיד אנו יודעים את רמות הזיהום הנוכחיות, כלומר, גם אם היינו יודעים את הערך הקריטי, איננו יודעים כמה אנו קרובים אליו (אי וודאות בגודל המאגר המזהם).  

## שנית, לא תמיד אנו יודעים את רמות הזיהום הנוכחיות, כלומר, גם אם היינו יודעים את הערך הקריטי, איננו יודעים כמה אנו קרובים אליו (אי וודאות בגודל המאגר המזהם).  

## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  

## שלישית, כיוון שיש הרבה מזהמים, קשה לדעת את כמות ואיכות הזיהום של כל אחד מהם. אם אכן נחצה הערך הקריטי של הזיהום, לא נוכל לדעת מי מהם גרם לזיהום (אי וודאות בזהות המזהם, דילמת האסיר).  

##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב בינהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  

##רביעית, יש לנו אי וודאות לגבי איכות הזיהום ומיקומו, אותה כמות של שפכים יכולה להיות בעל השפעה קטנה במקום אחד, ולהיות בעל השפעה קריטית במקום אחר. סוגים שונים של שפכים יהיו בעלי רעילות שונה, ועשויים גם להגיב ביניהם (אי וודאות באיכות הזיהום).  

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

#מודל דינמי רב תקופתי. כיוון שהבעיות נוגעות לא רק לזרמים אלא גם למאגרים, הנבנים על פני זמן, יש צורך במודל רב תקופתי. בחינה שתקיף גם את  תיקון הבעיה, והערכה נכונה יותר של הנזק הכלכלי, דורשת הסתכלות דינמית. לדוגמא, אם תיקון המאגר הטבעי יקח 6 שנים, הרי במשך 6 השנים האלו, יש צורך בפתרון חלופי (בהנחה האופטימית שיש כזה בנמצא). הערכת עלות הספקת הפתרון החלופי, צריכה להכנס למידול הבעיה, כבר מראשיתה, ולא להחשב כבעיה נפרדת ומנותקת.

הבעיה בניתוח הנאו קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניותח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

הבעיה בניתוח הנאו קלאסי שהוא מקיים [[ניתוח סטטי]] של חליפין חופשי, העוסק ב[[ניתוח שולי|השפעה שולית]] נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניותח הזה מיושם ועל תחום מערכתי דינמי, בעל אי וודאות (ולמעשה ללא הכרה בכלל של פונקציית ההתפלגות). גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית בינהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן.  יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להמצא בשיווי משקל שונים.  

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית ביניהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן.  יש חשיבות להיסטוריה, יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להמצא בשיווי משקל שונים.  

אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמא למערכת.

אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמא למערכת.

* במכונית יש חלקים שונים הקשורים בינהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקשורה למנוע).

* במכונית יש חלקים שונים הקשורים ביניהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקשורה למנוע).

* תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמא אם הרידיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ועשוי לצאת מכלל שימוש. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'.

* תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמא אם הרידיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ועשוי לצאת מכלל שימוש. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'.

* בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להשאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה (תגובות שרשרת או [[לולאת משוב]] מחזקת). יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן: אם אין מים ברדיאטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, מקדם החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמא אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.   

* בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להשאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה (תגובות שרשרת או [[לולאת משוב]] מחזקת). יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן: אם אין מים ברדיאטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, מקדם החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמא אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.