שינויים

==פעילות אקדמית==

==פעילות אקדמית==

בספרו הראשון '''[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קולקטיבית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של הקבוצות]]''' שיצא לאור בשנת 1965, הוא מביא תאוריה שמסבירה מדוע קבוצות קטנות ומגובשות מצליחות לזכות בזכויות יתר, גם כאשר יש משטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]], וגם כאשר זכויות אלה פוגעות ברוב הציבור. לקבוצה הקטנה שקשורה ל[[מוצר ציבורי]] קל לשתף פעולה ולרתום את כוחה כדי לקבל הנחות במיסוי, לבצע [[לובי פוליטי]], לשמור על [[מונופול]] ועוד היבטים של [[שחיתות]], כל אחד מהחברים בקבוצה הקטנה מרוויח רווח כלכלי, פוליטי או חברתי גבוה. בניגוד אליהם, האנשים בקבוצה הגדולה - רוב הציבור - שנפגעים מדבר זה, מתקשים לשתף פעולה משום שהשפעתו של כל אדם נוסף במאבק כזה היא קטנה ולא מורגשת ("[[בעיית הטרמפיסט]]"), והתמריץ הכלכלי של כל אחד להצטרף למאבק הוא נמוך. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קשה לה יותר לשתף פעולה ולמנוע את הפגיעה בה. כך אולסון הצביע על אחת הבעיות הגדולות בדמוקרטיות מערביות בימנו - היכולת של הרוב למנוע מקבוצות מיעוט קטנות ומגובשות היושבות בצמתים חשובים מבחינה פוליטית או כלכלית, לפגוע בו.  

בספרו הראשון '''[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קולקטיבית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של הקבוצות]]''' שיצא לאור בשנת 1965, הוא מביא תאוריה שמסבירה מדוע קבוצות קטנות ומגובשות מצליחות לזכות בזכויות יתר, גם כאשר יש משטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]], וגם כאשר זכויות אלה פוגעות ברוב הציבור. לקבוצה הקטנה שקשורה ל[[מוצר ציבורי]] קל לשתף פעולה ולרתום את כוחה כדי לקבל הנחות במיסוי, לבצע [[לובי פוליטי]], לשמור על [[מונופול]] ועוד היבטים של [[שחיתות]], כל אחד מהחברים בקבוצה הקטנה מרוויח רווח כלכלי, פוליטי או חברתי גבוה. בניגוד אליהם, האנשים בקבוצה הגדולה - רוב הציבור - שנפגעים מדבר זה, מתקשים לשתף פעולה משום שהשפעתו של כל אדם נוסף במאבק כזה היא קטנה ולא מורגשת ("[[בעיית הטרמפיסט]]"), והתמריץ הכלכלי של כל אחד להצטרף למאבק הוא נמוך. ככל שהקבוצה הנפגעת גדולה יותר, כך קשה לה יותר לשתף פעולה ולמנוע את הפגיעה בה. כך אולסון הצביע על אחת הבעיות הגדולות בדמוקרטיות מערביות בימינו - היכולת של הרוב למנוע מקבוצות מיעוט קטנות ומגובשות היושבות בצמתים חשובים מבחינה פוליטית או כלכלית, לפגוע בו.  

ב-1982 אולסון הוציא את ספרו המפורסם השני '''[[עלייתן ושקיעתן של אומות]]'''. בספר טוען אולסון כי קבוצות כמו חוואי כותנה, ייצרני [[פלדה]], ו[[ארגוני עובדים]] הם בעלי תמריץ לייצר קבוצות [[לובי פוליטי]] שישפיעו על פוליטיקאים לפעול למענם. הפוליטיקאים האלה ינטו למדיניות פרוטקציונרית שתפגע ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] וברווחה הכללית של של האוכלוסייה. אבל בגלל שהרווחים ממדיניות כזו מרוכזים בקרב קבוצה קטנה של אנשים שמשתפים פעולה, ואילו העלויות של דבר זה מפוזרות בקרב כלל האוכלוסיה, תהיה התנגדות ציבורית מעטה לפעילות כזו. כאשר קבוצות כאלה של ניצול הציבור מצטברות, המדינות שסובלות מהן נופלות למשבר כלכלי. עבודתו זו השפיעה על הניסוח של היפותזת Calmfors–Driffill של מיקוח קבוצתי.  

ב-1982 אולסון הוציא את ספרו המפורסם השני '''[[עלייתן ושקיעתן של אומות]]'''. בספר טוען אולסון כי קבוצות כמו חוואי כותנה, ייצרני [[פלדה]], ו[[ארגוני עובדים]] הם בעלי תמריץ לייצר קבוצות [[לובי פוליטי]] שישפיעו על פוליטיקאים לפעול למענם. הפוליטיקאים האלה ינטו למדיניות פרוטקציונרית שתפגע ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] וברווחה הכללית של של האוכלוסייה. אבל בגלל שהרווחים ממדיניות כזו מרוכזים בקרב קבוצה קטנה של אנשים שמשתפים פעולה, ואילו העלויות של דבר זה מפוזרות בקרב כלל האוכלוסיה, תהיה התנגדות ציבורית מעטה לפעילות כזו. כאשר קבוצות כאלה של ניצול הציבור מצטברות, המדינות שסובלות מהן נופלות למשבר כלכלי. עבודתו זו השפיעה על הניסוח של היפותזת Calmfors–Driffill של מיקוח קבוצתי.