שינויים

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ראלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1\N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקאס 1981).  

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1\N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N  (לוקאס 1981).  

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצונייים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצונייים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.