47,332
עריכות
שינויים
←השפעות סביבתיות של סידוק הידאולי
בעולם יש מאגרים רבים של פצלי גז ופצלי נפט שיכולים להתאים לסדיקה הידראולית, כאשר אלו מרוכזים בעיקר במקומות שכבר יש בהם נפט או גז טבעי כגון ארצות הברית, רוסיה ודרום אמריקה. עם זאת, קשיים טכניים שונים, כמו מחסור במים נקיים, שכבות סלע בעיתיות ועוד מעקבים את פיתוח חלק ניכר משדות הפצלים.
בעולם יש מאגרים רבים של פצלי גז ופצלי נפט שיכולים להתאים לסדיקה הידראולית, כאשר אלו מרוכזים בעיקר במקומות שכבר יש בהם נפט או גז טבעי כגון ארצות הברית, רוסיה ודרום אמריקה. עם זאת, קשיים טכניים שונים, כמו מחסור במים נקיים, שכבות סלע בעיתיות ועוד מעקבים את פיתוח חלק ניכר משדות הפצלים.
==מאפייני אנרגיה של סידוק הידראולי==
הפקת גז או נפט קונוונציונילים מבאר או מאגר יכולים להמשך במשך עשרות שנים. ההפקה היא בדרך כלל דמויית דבשת - בהתחלה קודחים בקצב איטי אך הלחץ גבוה בבאר גבוה. עם הזמן הלחץ יורד אבל מפתחים עוד את הבאר כך שהתפוקה עולה. בהמשך היריה בלחץ בבאר היא משמעותית יותר ויש ירידה איטית בקצב ההפקה. קשה לזרז את קצב ההפקה שכן שאבית הנפט או הגז תלויה בנימיות של הסלע. שאיבה בקצב גבוה מידי עלולה להשאיר גז כלוא בתוך הסלעים.
לעומת זאת הפקה בשיטות פראקינג של [[פצלי גז]] ו[[פצלי נפט]] היא בעלת קצב דעיכה מהיר בהרבה. לדוגמה עבור בארצות פצלי נפט במאגר "בקאאן", מאגר פצלי הנפט הגדול בארצות הברית, התפוקה מבאר היא בשיא ביום הראשון של ההפקה ולאחר מכן היא יורדת במהירות. בתוך חצי שנה התפוקה היא 50%, בתום שנה התפוקה היא 30%, אחרי שנתיים התפוקה היא 20% ותפוקה של 10% לפני הגעה ל-5 שנים. פרוש הדבר הוא שיש לקדוח עוד ועוד בארות כדי לשמור על תפוקה קבועה של שדה גז נתון. מחקר משנת 2013 של אוניברסטית טקסס של מעל 16 אלף בארות בשדה הפצלים ברנט בטקסס מצא שהשדה יגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] בסביבות שנת 2015 וידעך בצורה איטית בשנים לאחר מכן. זאת למרות תוספת של 15 אלף בארות שצפויות עד שנת 2030. דבר זה כונה "מרוץ המלכה האדומה" (רצים יותר ויותר מהר כדי להשאר במקום). [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking] לכל זה יש השפעה על ה[[החזר האנרגטי]] של הפקת פצלי גז ונפט ומכאן גם על הכדאיות הכלכלית שבהפקתם. עתודות פצלי הגז והנפט על הנייר הן גבוהות, אבל אם עתודות אלה יצריכו השקעה של יותר ויותר אנרגיה ההפקה שלהן אינה דבר וודאי.
התפוקה הראשונית (Initial productivity) של כל באר בשדה הפצלים ברדנט גדלה בעקבות נסיון שהחברות רכשו עם השנים. החברות גם הגדילו את האינטסיביות של הטכנולוגיה - העריכו את אורך הקידוח האנכי ב-75% והגידלו את כמות המים המוכנסים לקידוח בכמעט פי 2. עם זאת עם השנים ירדה כמות "הנקודות המתוקות" - הבארות עם פוטנציאל פצלי הנפט הגבוהים ביותר. בשנת 2011 התפוקה של בארות חדשות החלה לרדת כתוצאה מתהליך זה. התפוקה הראשונית ירדה ב 22% בין שנת 2011 ל-2012, וזאת למרות הערכת הקידוחים האנכיים ב- 10%. ניתן לקדוח מחדש בארות ישנות יותר ולהעלות את סך ההפקה מהן ב-30% אבל לא ניתן לבטל את תהליך הירידה בתפוקה. [http://journalistsresource.org/studies/environment/energy/environmental-costs-benefits-fracking]
==השפעות סביבתיות של סידוק הידאולי==
==השפעות סביבתיות של סידוק הידאולי==