שינויים

'''מחלוקת קיימברידג'על ההון''' (Cambridge capital controversy) שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין כלכלנים אודות טיבו של [[ההון]] כפי שהוא מתואר בתאוריה הנאו קלאסית כגורם ייצור. המחלוקת התרחשה בשנות 1960 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסינית|כלכלנים קיינסינים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין  [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT  אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסט, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]].  

'''מחלוקת קיימברידג'על ההון''' (Cambridge capital controversy) שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין כלכלנים אודות טיבו של [[ההון]] כפי שהוא מתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] כ[[גורם ייצור]]. המחלוקת התרחשה בשנות 1960 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסינית|כלכלנים קיינסינים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין  [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT  אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסט, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]].  

רוב הויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את המאקרו כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו כלכלה (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הויכוח ובמיחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.  

רוב הויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו-כלכלה]] (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הויכוח ובמיוחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.  

כלכלנים פוליטים וכלכלנים קיינסנים טוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות הריבית, הדבר מעמיד בספק את פונקיית הייצור של קלארק, ודבר זה מערער את התפיסה הנאו קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגומרים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להפטר מהדיון של כלכלה פוליטית אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].  

יש [[כלכלה פוליטית|כלכלנים פוליטים]] ו[[כלכלנים קיינסנים]] שטוענים עקב הפרכת הרעיונות הנאו קלאסיים בדבר הקשר בין כמות ההון לבין כמות ה[[ריבית]], שהדבר מעמיד בספק את [[פונקציית הייצור של קלארק]], ודבר זה מערער את התפיסה הנאו קלאסית כולה שקושרת בין תרומת הגומרים השונים לפונקציית הייצור לבין קצירת רווחים של הבעלים של גורמים אלה, ובכך מנסה להפטר מהדיון של כלכלה פוליטית אודות חלוקה של רווחים בחברה וסוגיות של [[אי שוויון כלכלי]].  

==רקע תאורטי==

==רקע תאורטי==

         Q = A ƒ(K, L),

         Q = A ƒ(K, L),

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של טכנולוגיה, K הוא סכום הערך הכספי של הון מכונות, וL הוא תשומה של עבודה. מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].  

כאשר Q מייצג את התפוקה (מוצרים), A הוא פקטור של [[טכנולוגיה]], K הוא סכום הערך הכספי של [[הון מכונות]], ו-L הוא תשומה של עבודה (עובדים כפול שעות העבודה). מניחים כי יש מוצר הומוגני אחד וכי המחיר שלו נלקח על ידי היצרן כדבר נתון עבור היצרן. אם מתחשבים במחיר זה כמחלק משותף, אז גם הערך של כל יחידת הון נתפסת כדבר הומגני יחד עם המוצר. מניחים כי סוגים שונים של עבודות מצומצמים ליחידה אחת משותפת, בדרך כלל עבודה לא מיומנת. הן לעבודה והן להון יש השפעה חיובית על התוצרת, כשההנחה היא שקיימת [[תפוקה שולית פוחתת]].  

לפי ההנחה הנאו קלאסית, שנוחסה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי התרומה השולית שלו לייצור. לפי תאוריה זו, השכר שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון.  בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה היא במשותף היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.

לפי ההנחה הנאו-קלאסית, שנוסחה על ידי קלארק, כל גורם ייצור תורם בצורה שונה לתהליך הייצור. חשוב מכך, כל גורם ייצור מקבל את חלקו לפי [[תפוקה שולית פוחתת|התרומה השולית]] שלו לייצור. לפי תאוריה זו, ה[[שכר]] שווה לתרומה השולית לייצור מצד העבודה, והריבית (תשלום שמשלמים תמורת הזכות ללות כסף להשגת מכונות) שווה לתרומה השולית של ההון.  בעוד שעבודה ניתן איכשהו למדוד (על ידי מדידת שעות עבודה) קשה למדוד כמה הון מושקע בתהליך ייצור כלשהו, שכן ההון הוא דבר הטרוגני מידי. 2 מברגים ועוד 3 טרקטורים שווים לכמות הון בלתי ידועה. הדרך הנאו-קלאסית לנסות להבין כמה הון יש במפעל או בפירמה במשותף, היא בערכים כספיים: מודדים את 'כמות ההון' על ידי חיבור מחירי הסחורות המסווגות כהון.

אלא שכאן, טוענת רובינסון, טמונה הבעיה: מחיר ההון תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. כזכור, הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונאלי לכמות ההון.  

אלא שכאן, טוענת רובינסון, טמונה הבעיה: מחיר ההון תלוי בשיעור- הרווח ושיעור הרווח כבר כולל, במבנה שלו, את כמות ההון. הרווח לפי התפישה הנאו-קלאסית, תלוי ב'פריון ההון', וזה האחרון הינו פרופורציונאלי לכמות ההון.  

רובינסון היתה הראשונה להצביע על כך שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו קלאסים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.  

רובינסון היתה הראשונה להצביע על כך שיש כאן הסבר מעגלי. שכן מחיר ההון תלוי בשיעור הרווח, אלא שהרווח לפי הנאו-קלאסים תלוי בפריון ההון וכאן נכנסים ללולאה אינסופית.  

 

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cambridge_capital_controversy מחלוקת קיימברידג'על ההון] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Cambridge_capital_controversy מחלוקת קיימברידג' על ההון] בויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:הון]]

[[קטגוריה:הון]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:פוליטיקה]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]