שינויים

'''כלכלה קלאסית''' נחשבת על פי רוב כאסכולה הכלכלית המודרנית הראשונה. בין מפתחיה המרכזיים [[אדם סמית]], [[ז'אן בפטיסט סיי]], [[דייוויד ריקארדו]], [[תומאס מלתוס]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].

'''כלכלה קלאסית''' נחשבת על פי רוב כאסכולה הכלכלית המודרנית הראשונה. בין מפתחיה המרכזיים [[אדם סמית]], [[ז'אן בפטיסט סיי]], [[דייוויד ריקארדו]], [[תומאס מלתוס]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].

ספרו של אדם סמית - [[עושר העמים]], נחשב בידי רבים כראשיתה של הכלכלה הקלאסית (ובהרחבה- הכלכלה המודרנית). אסכולה זו הייתה פעילה עד מחצית המאה ה-19 ותחתיה עלתה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. קיימת מחלוקת  בקרב כלכלנים באשר למה נכלל תחת הכלכלה הקלאסית בין השנים 1830-1870, וכן באשר לאופי הקשר בינה לבין הכלכלה הנאו קלאסית. המונח 'כלכלה קלאסית' נטבע על ידי [[קרל מרקס]] בהתייחסו ל[[כלכלה ריקארדיאנית|כלכלה הריקארדיאנית]] ובפרט ל[[דייוויד ריקארדו]], [[ג'יימס מיל]] וקודמיהם- אך המונח הורחב לאחר מכן לכלול הגות מאוחרת יותר במסורת הריקארדיאנית.  

ספרו של [[אדם סמית]] - [[עושר העמים]], נחשב בידי רבים כראשיתה של הכלכלה הקלאסית (ובהרחבה- הכלכלה המודרנית). אסכולה זו הייתה פעילה עד מחצית המאה ה-19 ותחתיה עלתה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]. קיימת מחלוקת  בקרב כלכלנים באשר למה נכלל תחת הכלכלה הקלאסית בין השנים 1830-1870, וכן באשר לאופי הקשר בינה לבין הכלכלה הנאו-קלאסית. המונח 'כלכלה קלאסית' נטבע על ידי [[קרל מרקס]] בהתייחסו ל[[כלכלה ריקארדיאנית|כלכלה הריקארדיאנית]] ובפרט ל[[דייוויד ריקארדו]], [[ג'יימס מיל]], [[תומאס מלתוס]] וקודמיהם- אך המונח הורחב לאחר מכן לכלול הגות מאוחרת יותר במסורת הריקארדיאנית.  

הכלכלה הקלאסית תמכה ב[[שוק חופשי]] והתנגדה למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה. אדם סמית טבע גם את מושג '[[היד הנעלמה]]', לציון האופן בו ה[[אינטרס]] העצמי של פרטים מביא אותם לעסוק בפעילות התורמת לחברה ככללה. בעת המודרנית [[האסכולה האוסטרית]] מהווה המשך (ו[[פורמליזציה]]) של הכלכלה הקלאסית מבחינות רבות.

הכלכלה הקלאסית תמכה ב[[שוק חופשי]] והתנגדה למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה. אדם סמית טבע גם את מושג '[[היד הנעלמה]]', לציון טענה לפיה בתנאים מסויימים ב[[שוק]] מתקיים מצב בו ה[[אינטרס]] העצמי של פרטים מביא אותם לעסוק בפעילות [[רווחה חברתית|התורמת לחברה ככללה]]. בעת המודרנית [[האסכולה האוסטרית]] מהווה המשך (ו[[פורמליזציה]]) של הכלכלה הקלאסית מבחינות רבות.

בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] הכלכלה הקלאסית לא הניחה אי-גמישות מחירים ב[[סחורה|סחורות]] ו[[שירות (כלכלה)|שירותים]]. כמו כן, הכלכלה הנאו קלאסית דחתה במידה רבה את [[חוק סיי]], לפיו היקף ה[[ביקוש]] נקבע לפי יכולת ה[[ייצור]], כלומר, לאורך זמן יתקבל [[שיווי משקל]] בין הביקוש לייצור. בנוסף האסכולה הקלאסית ראתה ב[[ריבית|שערי ריבית]] טבעיים כרכיב חשוב המשקף את רמת ה[[חסכון]] במשק.

בניגוד ל[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] הכלכלה הקלאסית לא הניחה אי-גמישות מחירים ב[[סחורה|סחורות]] ו[[שירות (כלכלה)|שירותים]]. כמו כן, הכלכלה הנאו-קלאסית דחתה במידה רבה את [[חוק סיי]], לפיו היקף ה[[ביקוש]] נקבע לפי יכולת ה[[ייצור]], כלומר, לאורך זמן יתקבל [[שיווי משקל]] בין הביקוש לייצור. בנוסף האסכולה הקלאסית ראתה ב[[ריבית|שערי ריבית]] טבעיים כרכיב חשוב המשקף את רמת ה[[חסכון]] במשק.

[[קטגוריה:כלכלה]]

[[קטגוריה:כלכלה]]

[[קטגוריה:קפיטליזם]]

[[קטגוריה:קפיטליזם]]

[[קטגוריה:כלכלה קלאסית|*]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]