שינויים

נוספו 299 בתים ,  12:25, 29 באוקטובר 2014
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מידע א-סימטרי''' (Information asymmetry) הוא מונח ב[[כלכלה נאו קלאסית]], המציין מצב בשוק שבו לא לצד אחד בעסקה (בדרך כלל המוכר) יש מידע רב יותר או מידע איכותי יותר מאשר לצד אחר (בדרך כלל הקונה). דבר זה יכול להוביל לחוסר איזון בשוק ולפיכך זהו סוג של [[כשל שוק]].  
+
'''מידע א-סימטרי''' (Information asymmetry) הוא מונח ב[[כלכלה נאו קלאסית]], המציין מצב ב[[שוק]] שבו לצד אחד בעסקה (בדרך כלל המוכר) יש [[מידע]] רב יותר או מידע איכותי יותר מאשר לצד אחר (בדרך כלל הקונה). דבר זה יכול להוביל לחוסר איזון בשוק ולכך שאין [[יעילות פארטו]] ולפיכך זהו סוג של [[כשל שוק]].  
   −
דוגמה למצבים של מידע א-סימרטי היא [[בחירה מנוגדת]] (Adverse selection) ו[[סיכון מוסרי]]. בבחירה מנוגדת דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, או המועמדים הפחות מוכשרים בשוק העבודה נהנים מיתרון על פני מוצרים או מועמדים איכותיים יותר. בסיכון מוסרי סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי.  
+
דוגמה למצבים של מידע א-סימרטי היא '''בחירה מנוגדת''' (Adverse selection) ו'''סיכון מוסרי'''. ב[[בחירה מנוגדת]] דווקא המוצרים הפחות איכותיים בשוק המוצרים, או המועמדים הפחות מוכשרים ב[[שוק העבודה]] נהנים מיתרון על פני מוצרים או מועמדים איכותיים יותר. ב[[סיכון מוסרי]] סוכן אחד מגלגל את הסיכון שלו על סוכנים אחרים ובכך לוקח סיכונים גדולים מדי.  
   −
במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]].במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק.  
+
במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק לא מגיע ל[[יעילות פארטו]]. במצבים קיצוניים מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים ומוכרים אינם סומכים זה על זה, ונוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק.  
   −
בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] לג'ורג' אקרלוף, מייקל ספנס ו[[ג'וזף סטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי סימטרים במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס וסטיגליץ הציעו מנגונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  
+
בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], מייקל ספנס ו[[ג'וזף סטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס וסטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  
   −
המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחק החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] באבולוציה שבו פרטים מסויימים מאמצים התהנגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  
+
המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים''', שבו המוכרים משקיעים מאמץ שכדאי רק למוכשרים שבהם, ועל ידי כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. דוגמה לכך הם לימודים קשים שאותם יכולים המוכשרים לקיים, אבל המוכשרים פחות נושרים או מוותרים בגלל המאמץ הרב יותר שעליהם להשקיע. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור סינגל או איתות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התהנגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  
    
דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגונים להפחתת הבעיה:
 
דוגמאות למידע א-סימטרי ובסוגריים מנגונים להפחתת הבעיה:
שורה 13: שורה 13:  
* עובדים המתחזים לבעלי כשרון או ידע שאין להם (תעודות רשמיות ממוסדות השכלה, ומבחני קבלה)
 
* עובדים המתחזים לבעלי כשרון או ידע שאין להם (תעודות רשמיות ממוסדות השכלה, ומבחני קבלה)
 
* מבוטחים שמסתירים מהביטוח בעיה בריאותית (בדיקות רפואיות בהתחלת הביטוח והסכמה להסרת חסיון רפואי)
 
* מבוטחים שמסתירים מהביטוח בעיה בריאותית (בדיקות רפואיות בהתחלת הביטוח והסכמה להסרת חסיון רפואי)
* בנקים, קרנות פנסיה ותאגידים שלוקחים סיכון גבוה מידי בידיעה שהממשלה תסייע להם בזמן משבר (רגולציה להשקפת סיכוני פירמות)
+
* "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" - [[בנקים]], [[פנסיה|קרנות פנסיה]] ו[[תאגידים]] שלוקחים סיכון גבוה מידי בידיעה שהממשלה תסייע להם בזמן משבר (רגולציה להשקפת סיכוני הפירמות ולהגבלת יכולת לקיחת סיכון כזה)
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
* [[סיכון מוסרי]]
 +
* [[תורת המידע]]
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 21: שורה 25:  
[[קטגוריה:מידע]]
 
[[קטגוריה:מידע]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
+
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]