שינויים

'''העדפה לקסיקוגרפית''' (''''Lexicographic preferences''') הוא יחס העדפה של צרכן או של סוכן כלכלי  

'''העדפה לקסיקוגרפית''' (''''Lexicographic preferences''') הוא מושג ב[[מיקרו-כלכלה]] - זהו יחס העדפה של [[צרכן]] או של סוכן כלכלי שמעדיף באופן אינסופי מוצר אחד (X) על פני מוצר אחר (Y).  כך שאם מציעים לסוכן כמה סלי מוצרים, הוא יבחר בסל שמכיל את כמות X הגדולה ביותר, בלי קשר לשאלה מהי הכמות של מוצר Y.  רק כאשר יש כמות שווה של מוצרי X בין שני חבילות, הצרכן יתחיל להשוות בין הכמויות של מוצרי Y. העדפה זו מקיימת '''סדר לקסיקוגרפי''' על פני רשימת מוצרים לפי כמותם.

שמעדיף באופן אינסופי מוצר אחד (X) על פני מוצר אחר (Y).  כך שאם מציעים לסוכן כמה סלי מוצרים, הוא יבחר בסל שמכיל את כמות X הגדולה ביותר, בלי קשר לשאלה מהי הכמות של מוצר Y.  רק כאשר יש כמות שווה של מוצרי X בין שני חבילות, הצרכן יתחיל להשוות בין הכמויות של מוצרי Y. העדפה זו מקיימת '''סדר לקסיקוגרפי''' על פני רשימת מוצרים לפי כמותם.

 

 

הגישה של העדפה לקסיקוגפרית מזכירה את פרמדית הצרכים של אברהם מאסלו - ראשית דואגים לצרכים הבסיסיים ביותר ורק לאחר מכן דואגים לצרכים אחרים.  

==השלכות==

==השלכות==

אם '''כל''' הסוכנים הם בעלי סדר העדפה לקסיקוגרפי '''זהה''', אזי [[שיווי משקל כללי]] לא יכול להתקיים בגלל שסוכנים לא ימכרו שום דבר לאנשים אחרים (כל עוד המחיר של הסחורה הפחות רצויה גדול יותר מאפס). אבל אם המחיר של הסחורה הפחות רצויה הוא אפס, אז כל הסוכנים ירצו כמות אינסופית של הסחורה הזאת, ולא ניתן להגיע לשיווי משקל.  

אם '''כל''' הסוכנים הם בעלי סדר העדפה לקסיקוגרפי '''זהה''', אזי [[שיווי משקל כללי]] לא יכול להתקיים בגלל שסוכנים לא ימכרו שום דבר לאנשים אחרים (כל עוד המחיר של הסחורה הפחות רצויה גדול יותר מאפס). אבל אם המחיר של הסחורה הפחות רצויה הוא אפס, אז כל הסוכנים ירצו כמות אינסופית של הסחורה הזאת, ולא ניתן להגיע לשיווי משקל.  

עם זאת, אפשר להגיע לשיווי משקל כללי גם אם יש העדפה לקסיקוגרפית:

עם זאת, אפשר להגיע ל[[שיווי משקל כללי]] גם אם יש העדפה לקסיקוגרפית, בתנאים הבאים:

* אם לאנשים שונים יש העדפות לקסיקוגרפיות שונות.  

* אם לאנשים שונים יש העדפות לקסיקוגרפיות שונות.  

* חלק מהאנשים הם בעלי העדפה לקסיקוגרפית, וחלק לא.  

* חלק מהאנשים הם בעלי העדפה לקסיקוגרפית, וחלק לא.  

* העדפה לקסיקוגרפית קיימת רק עד כמות מסויימת של המוצר.  

* העדפה לקסיקוגרפית קיימת רק עד כמות מסויימת של המוצר.  

העדפה לקסיקוגרפית היא דוגמה קלאסית של העדפה ראציונלית שלא ניתן לייצג אותן באמצעות [[פונקציית תועלת|פונקציות תועלת]] (הנדרשת להיות רציפה וגזירה).  

העדפה לקסיקוגרפית היא דוגמה של העדפה ראציונלית שלא ניתן לייצג אותן באמצעות [[פונקציית תועלת|פונקציות תועלת]] רציפה וגזירה.  

היחס אינו רציף (ולכן גם לא ניתן לגזור אותו), בגלל שעבור סדרה יורדת המתכנסת לאפס, <math>x_n \rightarrow 0</math>

היחס אינו רציף (ולכן גם לא ניתן לגזור אותו), בגלל שעבור סדרה יורדת המתכנסת לאפס, <math>x_n \rightarrow 0</math>

מתקיים כי כל אברי הסדרה מקיימים <math>(x_n,0)>(0,1)</math> בעוד שהגבול (0,0) קטן יותר מאשר (0,1).

מתקיים כי כל אברי הסדרה מקיימים <math>(x_n,0)>(0,1)</math> בעוד שהגבול (0,0) קטן יותר מאשר (0,1).

במאמר [[הגישה של כלכלה אקולוגית]] טוענים המחברים כי עבור חלק מהסחורות אנשים מקיימים סדר העדפה לקיסקוגרפי (עד כמות מסויימת של המוצר). הגיוני לדוגמה כי כאשר מדובר על כמות מספקת של מזון והניתוח הוא של צריכה שנתית (או אפילו חודשית לגבי רוב הזמן), יש העדפה לקסיקוגרפית של מזון על פני כל מוצר אחר, שכן לאורך זמן לא ניתן לצרוך מוצרים אחרים ללא צריכה מספקת של מזון. דוגמאות אחרות יכולות להיות קיום תקין של מערכות ביוספריות.

 

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Lexicographic_preferences העדפה לקסיקוגרפית] בויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מזון]]

[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]

[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]

[[קטגוריה:תורת הצרכן]]

[[קטגוריה:תורת הצרכן]]