שינויים

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסיה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

קיימים הבדלים ניכרים ב[[תוחלת החיים]] בין מדינות שונות - נכון לשנת 2004, באפריקה 45% מהילדים לא הגיעו לגיל 15. ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] 35% מהילדים לא הגיעו לגיל זה, בדרום מזרח אסיה 20% מהילדים מתים לפני גיל 15 וביבשת אמריקה הנתון הזה עומד על 10%. במדינות אירופה (כולל מזרח אירופה) ובמדינות העשירות מעל 95% מהילדים מגיעים לגיל 15, ומעל 60% מהאוכלוסיה חיים עד גיל 60 לפחות לעומת 20% מתושבי אפריקה שמגיעים לגיל זה.[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשווה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

ניתן לראות "עקומת שופר" בין [[תוצר מקומי גולמי]] לבין [[תוחלת חיים]] ומדדים בריאותיים נוספים - ב[[מדינות עניות]] יש בדרך כלל קשר חזק בין עליה בתוצר לנפש, [[צמיחה כלכלית]] לנפש,  לבין תוחלת החיים ומדדים אחרים כמו תמותת תינוקות בלידה (שמשפיעה על תוחלת החיים בלידה). אבל קשר זה מתערער והולך במדינות העשירות יותר - כך שבהשוואה בין שתי מדינות מעל סף הכנסה מסויים, קשה למצוא קשר בין גודל התוצר לנפש לבין בריאות טובה יותר.

באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות, כך שלמצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות. שלמצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שווניות (ראו בהמשך).  

יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שווניות (ראו בהמשך).  

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית בולטת בין המדינות העשירות במספר הילדים שנפטרו בה בגילאים 10-14 -  0.2 לאלף ילדים בקבוצת הגיל המתאימה, לעומת 0.1 ילדים שנפטרו במדינות עשירות אחרות, ו 0.3 ברוסיה. גם בגילאים 15-19 היא בולטת לרעה עם 0.6 ילדים מתים לאלף ילדים בקבוצת הגיל לעומת 0.2 עד 0.4 ברוב המדינות העשירות. ברוסיה הנתון הוא 1. <ref name="children2012"/>

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסיה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסיה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסיה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסיה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

ארצות הברית אינה גרועה בכל המדדים הבריאותיים ביחס למדינות ה-OECD. יש לה נתונים טובים בתחומים כמו שיעור השרדות בתחלואה מסרטן השד או סרטן המעי הגס. כמו כן יש לה השקעה רבה בהיבטים שונים בבריאות כמו מספר סוקרי ה-CT, אחוז האחיות באוכלוסיה, שיעור ניתוחי ברכיים ועוד. יש המנסים להשתמש בנתונים אלה כדי לטעון שמצבה הבריאותי של ארצות הברית הוא מצויין. [http://www.forbes.com/sites/theapothecary/2011/11/23/the-myth-of-americans-poor-life-expectancy/] עם זאת בתחומים כמו כמות הרופאים והפסיכולוגים באוכלוסיה מצבה בינוני, ומצבה גרוע במספר רב של תחומי בריאות כמו - טיפולים רפואי שלא ניתן בגלל עוני של החולה, מעט רופאים באיזורים עירוניים, תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות, כמות הייעוץ הרפואי הניתנת לאוכלוסיה, כמות המיטות בבתי חולים ביחס לאוכלוסיה ועוד. [http://www.sierrafoot.org/civics/health_care/oecd_2011_graphs_usa_highlighted/health_care_quality_metrics.html]

יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות בתוחלת החיים. - הדבר כולל את גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. מכאן אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון]] כלכלי גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

יש גורמים רבים המשפיעים על הבדלים בין מדינות בתוחלת החיים. הדבר כולל את גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, הרגלי תזונה, [[השמנה]], הרגלי שינה ועומס בעבודה, הרגלי עישון, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], הרגלי שתייה של [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד. לעומת זאת חלק מהיבטים אלה אינם משפיעים בהקשרים אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארה"ב יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה כמו ארצות הברית הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

יש הבדלים בין מדינות שונות בהקשר של גורמי התחלואה והסיכון. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב, ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס וכן מחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.

יש הבדלים בין מדינות שונות בהקשר של גורמי התחלואה והסיכון. במדינות עשירות יותר יש תחלואה גבוהה יותר במחלות כרוניות כמו [[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב, ו[[סרטן]]. במדינות העניות יותר סיבות המוות הנפוצות יותר כוללות מחלות זיהומיות כמו שחפת, מלאריה, איידס וכן מחלות הנגרמות מעישון, חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ותמותה מ[[שלשול]] בעיקר עקב [[זיהום מים]] כתוצאה מחשיפה למים מזוהמים בביוב.