שינויים

[[כלכלה נאו קלאסית]] היא סוג הכלכלה העיקרי הנלמד באקדמיה. במשך השנים התאוריה של כלכלה זו והפרקטיקה שמשתמעת ממנה ספגה ביקורות רבות. מסמך זה כמה ביקורות על התאוריה.  

[[כלכלה נאו קלאסית]] היא סוג [[המחקר הכלכלי]]העיקרי הנלמד באקדמיה. במשך השנים התאוריה של כלכלה זו, וקווי המדיניות העיקריים שנובעים ממנה - [[כלכלה נאו-ליברלית]] ספגה ביקורות רבות. מסמך זה מסכם כמה ביקורות על התאוריה.  

==סיווג סוגי הביקורת==  

==סיווג סוגי הביקורת==  

כאשר מדברים על מודל מדעי באופן כללי ניתן לסווג את הביקורות לפי סוגים שונים, דבר זה נכון גם לתאוריה הכלכלית.  

כאשר מדברים על מודל מדעי באופן כללי ניתן לסווג את הביקורות לפי סוגים שונים, דבר זה נכון גם לתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית.  

* בעיות מתודולוגיות - בעיות באופן החקירה של התחום. שימוש בכלים לא נכונים עלול לגרום להסקת מסקנות שגויה.  

* '''בעיות מתודולוגיות''' - בעיות באופן החקירה של התחום. שימוש בכלים לא נכונים עלול לגרום להסקת מסקנות שגויה.  

* העדר עקביות – הנחות יסוד סותרות זו את זו או שהן סותרות תוצאות של המודל שנובע מהן.  

* '''העדר עקביות''' – הנחות יסוד סותרות זו את זו או שהן סותרות תוצאות של המודל שנובע מהן.  

* הנחות היסוד לא נכונות- בכל מודל או תאוריה יש הנחות יסוד, ותמיד יש הבדל מסויים בין הנחות היסוד לבין המציאות. עם זאת, לפעמים הנחות היסוד שגויות באופן יסודי. המסקנות הנובעות מהן עשויות לפעמים להראות נכונות, אבל בסופו של דבר המודל הבנוי על הנחות שגויות יצרך להיות מוחלף במודל אחר בעל הנחות נכונות, שיהיה נכון יותר.

* '''הנחות היסוד לא נכונות'''- בכל מודל או תאוריה יש הנחות יסוד, ותמיד יש הבדל מסויים בין הנחות היסוד לבין המציאות. עם זאת, לפעמים הנחות היסוד שגויות באופן יסודי. המסקנות הנובעות מהן עשויות לפעמים להראות נכונות, אבל בסופו של דבר המודל הבנוי על הנחות שגויות יצרך להיות מוחלף במודל אחר בעל הנחות נכונות, שיהיה נכון יותר. לדוגמה המודל הפיזיקי של אריסטו הסתמך על הנחה שכל עצם רוצה להשאר במקומו, דבר שנראה סביר אבל נתברר בהמשך כשגוי- לפי ניוטון ללא הפעלת כוח, כל עצם נוטה לשמור על מהירות קבועה, אלא אם יש חיכוך.

* השמטת הנחות נסתרות – קיומן של הנחות נוספות (נסתרות) חיוני לתפקוד המודל; הוספתן משנה אותו.  

* '''השמטת הנחות נסתרות''' – קיומן של הנחות נוספות, שמניחים אותן באופן נסתר או משתמע, חיוני לתפקוד המודל; הוספתן באופן רשמי משנה את הסבירות של המודל או את תפקודו.  

* הרחבת המודל – נסיונות להתאמה טובה יותר של המודל למציאות גוררת בעיות. לדוגמה [[כלכלה אקולוגית]], או הפיכת המודל לדינאמי.  

* '''קושי של הרחבת המודל''' – נסיונות להתאמה טובה יותר של המודל למציאות גוררת בעיות. לדוגמה [[כלכלה אקולוגית]], או הפיכת המודל לדינאמי.  

* שימוש סלקטיבי במודל – כאשר רוצים תוצאה פוליטית אחת משתמשים במודל, וכאשר רוצים תוצאה אחרת, "שוכחים" אותו.

* '''שימוש סלקטיבי במודל''' – כאשר רוצים תוצאה פוליטית אחת משתמשים במודל אחד, וכאשר רוצים תוצאה אחרת, "שוכחים" אותו או משתמשים במודל הפוך.

* המודל לא טוב – (ביקורת פוליטית) המודל נכון, אבל לא רצוי

* המודל לא טוב מבחינה נורמטיבית – (ביקורת פוליטית) המודל נכון, אבל לא רצוי

==בעיות מתודיות==

==בעיות מתודיות==

*'''קתוליות בהתקפה, מיתולוגיה בהגנה'''- בלימודי תואר ראשון וכאשר הכלכלה פורחת, או כאשר רוצים לקדם מדיניות פוליטית כמו [[הפרטה]] מתארים את לימודי הכלכלה כמדע מדוייק, בו הכל ברור. כאשר יש צורך להגן על התאוריה, בגלל כשלון שלה, משבר כלכלי, או מענה למאמר מנומק המצביע על כשל בה, בוחרים בטיעון שיש הרבה "רעש" בנתונים, או שבוחרים מודל אחד מתוך אלפי המודלים הקיימים בתוך התאוריה, שהנחותיו מתאימות יותר למצב (ולא מתאימות לשאר המודלים שבהם משתמשים בהזדמנוית אחרות).  

*'''קתוליות בהתקפה, מיתולוגיה בהגנה'''- בלימודי תואר ראשון, כאשר הכלכלה פורחת, או כאשר רוצים לקדם מדיניות פוליטית כמו [[הפרטה]] מתארים את לימודי הכלכלה כמדע מדוייק, בו הכל ברור. כאשר יש צורך להגן על התאוריה, בגלל כשלון שלה, משבר כלכלי, או מענה למאמר מנומק המצביע על כשל בה, בוחרים באחד הטיעונים הבאים - בעצם יש המון מודלים שונים של הכלכלה (שאת רובם לא מלמדים בתואר ראשון וחלקם סותרים זה את זה), יש הרבה "רעש" בנתונים.

*'''[[ששת הפילים והצב]]''' - פיתוח התאוריה כדי לענות לביקרות משתמש בשיטה של "מניחים ההנחות הסטנדרטיות, למעט סטיה אחת" - אבל כאשר משלבים 2 סטיות מהמודל הסטנדרטי נוצר מצבים שסותרים את התאוריה הבסיסית.

*'''[[ששת הפילים והצב]]''' - פיתוח התאוריה כדי לענות לביקורת משתמש בשיטה של "מניחים ההנחות הסטנדרטיות, למעט סטיה אחת" - לדוגמה שימוש בכל ההנחות של התאוריה למעט הנחה של [[ראציונליות חסומה]] - אבל כאשר משלבים 2 סטיות מהמודל הסטנדרטי נוצר מצבים שסותרים את התאוריה הבסיסית.

*'''דרך קצרה ארוכה''' - המודל היסודי פשוט, אבל הרחבתו היא בלתי אפשרית. אחד הנימוקים בעד תאוריה הנאו קאלסית היא שהיא מפשטת את הדברים כך שהיא מקנה אינטואיציה טובה לדרך בה השוק והכלכלה עובדים. אבל כאשר רוצים להתאים את התאוריה בצורה טובה יותר למציאות - לדוגמה לחשוב על בחירת צרכנים בעולם עם ראציונליות לא מושלמת, עם מידע חלקי, הדבר מחייב תוספות מסובכות מאוד. דבר זה מזכיר את הוספת מעגלים אפיציקלים במודל הגאוצנטרי של תלמי (בו השמש סובבת סביב כדור הארץ) כדי להתאים את התצפיות למודל במקום לבצע שינוי בסיסי במודל עצמו.  

*'''דרך קצרה ארוכה''' - המודל היסודי פשוט, אבל הרחבתו היא בלתי אפשרית. אחד הנימוקים בעד תאוריה הנאו קאלסית היא שהיא מפשטת את הדברים כך שהיא מקנה "אינטואיציה" טובה לדרך בה השוק והכלכלה עובדים. אבל כאשר רוצים להתאים את התאוריה בצורה טובה יותר למציאות - לדוגמה לחשוב על בחירת צרכנים בעולם עם ראציונליות לא מושלמת, עם מידע חלקי, הדבר מחייב תוספות מסובכות מאוד. דבר זה מזכיר את הוספת מעגלים אפיציקלים במודל הגאוצנטרי של תלמי (בו השמש סובבת סביב כדור הארץ) כדי להתאים את התצפיות למודל במקום לבצע שינוי בסיסי במודל עצמו.  

*'''העדר קבועים'''-  למרות הרבה מחקר סטסיטי אין ולו קבוע אחד דרור- כלכלה כדת (+עתיד)

*'''העדר קבועים'''-  הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות הרבה מחקר סטסיטי של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד.

*'''אי יכולת ניבוי''' - "במשך השנים, הקטנה של דיבור לגבי תופעות בעתיד" גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות

*'''אי יכולת ניבוי''' - " עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של [[תומס מלתוס]], [[אדם סמית]] ו[[מארקס]], ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של [[ג'ון מיינרד קינס]], אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בבטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאורית לפי איכות התחזיות שלה. ( גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות)

*'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכשלונות עבר (אירבינג פישר, השפל הגדול, מחלוקת קיימבריג')" אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן  הסיטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסינים; מרקסיסטים; וובלן;

*'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכשלונות עבר לדוגמה [[אירבינג פישר]] והכשל שלו לחזות את [[השפל הגדול]], [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]])" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן  הסיטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסינים; מרקסיסטים; וובלן;)

*'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" "סטיב קין, כלכלה במערומיה, פרק 8."

*'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, [[פרכת הכלכלה]], פרק 8.)

*'''סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" "סטיב קין, כלכלה במערומיה" מודל דינמי

*'''סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" "סטיב קין, כלכלה במערומיה" מודל דינמי

*'''א- היסטורי''' אין התפחות היסטורית כלכלה היסטורית

*'''א- היסטורי''' אין התפחות היסטורית כלכלה היסטורית