שינויים

נוספו 2,519 בתים ,  16:22, 30 בספטמבר 2014
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום [[זרחן]] אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \mathbf{PO_4^{-3}} </math>. מטענו החשמלי של היון הוא '''3-'''.
 
'''זַרְחָה''' או '''פוספט''' ('''Phosphate''') הוא יון המכיל אטום [[זרחן]] אחד וארבעה אטומי חמצן: <math> \ \mathbf{PO_4^{-3}} </math>. מטענו החשמלי של היון הוא '''3-'''.
   −
זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]].  
+
זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]] ויש לה חשיבות גדולה לעתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]].  
    
==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==
 
==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==
שורה 29: שורה 29:  
==עתודות הזרחה==
 
==עתודות הזרחה==
 
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הזרחן}}
 
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הזרחן}}
המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא [[כרייה]] של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>
+
המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא [[כרייה]] של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>  
    
[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]
 
[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]
שורה 41: שורה 41:     
==השפעות סביבתיות של פוספטים==
 
==השפעות סביבתיות של פוספטים==
 +
===זיהום ימי עקב שפכים המכילים זרחן===
 +
הוספה של כמות גבוה של פוספט ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ולמיקרו-סביבות שבהן היא בדרך כלל נדירה, היא בעלת [[השפעה סביבתית]] חזקה על [[מערכות אקולוגיות]]. לדוגמה יכול להתרחש גידול עצום באוכלוסיה של יצור חי אחד על חשבון שאר המינים, ואז קריסה של האוכלוסיות שנשללו מהן משאבים חיוניים כמו חמצן (ראו [[אתרופקציה]]).
 +
 
===זיהום מכריית הזרחה ===
 
===זיהום מכריית הזרחה ===
 
{{תבנית:גורם מסרטן וודאי}}
 
{{תבנית:גורם מסרטן וודאי}}
שורה 46: שורה 49:     
==זרחות כאיום קיומי עולמי==
 
==זרחות כאיום קיומי עולמי==
 +
הן כמות גדולה מידי של שימוש בזרחות והן מחסור בזרחות עלולים להוות פגיעה אנושה בכלכלה האנושית על ידי פגיעה במערכות אקולגיות מחד, ופגיעה בחקלאות מאידך. היות וזרחה היא מוצר מתכלה, ב[[חקלאות בת קיימא]] יש שאיפה להחליף כרייה שלה במעגלים סגורים המשלבים [[קומפסט]], וטכנולוגיות נוספות כדי לחקות את [[מחזור הזרחן]] הטבעי. מצד שני יש קושי לעבור במהירות לחקלאות נטולת כריית זרחות בגלל שהדבר עלול לפגוע ב[[פריון החקלאי]] או להצריך להגדיל את התשומות הניתנות לגידולי חקלאות, ובכך לייקר את מחיר המזון.
 +
===מחסור בזרחות לחקלאות===
 +
איום קיומי אחד הקשור בזרחות הוא מחסור בדשן כימי או התייקרות חזקה מידי של הדשן הכימי בצורה שתשפיע לרעה על החקלאות העולמית. כאמור זרחן הוא מוצר חיוני למערכות ביולוגיות ולצמחים, אין לו חלופה בהיותו יסוד כימי. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכרום כדור הארץ, ריכוזים גבוהים שלו הם נדירים למדי. ככל שמתקדם תהליך הכרייה מאגרים אלה מתכלים ומגיעים להפקת מאגרים פחות ופחות איכותיים, תוך צורך בהשקעת אנרגיה גבוה יותר.
 +
 +
בעוד שרוב הגופים הדנים במחסור בזרחה מדברים על תאריך התכלות מרבצי הזרחה, שיא תפוקת הזרחה שאחריו יכולה להתרחש התייקרות מתמדת של המשאב, עלול להתרחש בתאריך מוקדם בהרבה. התייקרות כזו עלולה לגורר ייקור של ייצור המזון שמצד אחד עלול לפגוע בחקלאים קטנים ומצד שני ייקר את המזון ל[[עוני|תושבים עניים]], שני דברים אלה עלולים ליצור תסיסה חברתית.
 +
 +
===שיבוש מחזורי הזרחן והרס האקולוגיה באוקיינוס===
 
במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   
 
במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   
    
קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהשתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  
 
קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהשתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  
   −
===זיהום ימי עקב שפכים המיכילים זרחן===
  −
הוספה של כמות גבוה של פוספט ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ולמיקרו-סביבות שבהן היא בדרך כלל נדירה, היא בעלת השפעה אקולוגית חזקה. לדוגמה יכול להתרחש גידול עצום באוכלוסיה של יצור חי אחד על חשבון שאר המינים, ואז קריסה של האוכלוסיות שנשללו מהן משאבים חיוניים כמו חמצן (ראו [[אתרופקציה]]).
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==