47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==
==חשיבות הזרחן לביולוגיה ולאקולוגיה==
בגלל החשיבות הגבוהה של זרחה וזרחן במערכות ביולוגיות, הזרחה היא משאב חשוב ב[[מערכת אקולוגית]] וב[[חקלאות]]. לאחר השימוש בה היא לרוב [[חוק לייביג|גורם הזנה מגביל]] [[בסביבה הטבעית]], והזמינות שלה עשויה לשלוט על קצב הגידול של יצורים חיים שונים. דבר זה מתרחש בדרך כלל במערכות אקולוגיות של מים מתוקים, בעוד ש[[נתרן]] הוא בדרך כלל גורם ההזנה המגביל במערכות אקולוגיות ימיות של מים מלוחים.
בגלל החשיבות הגבוהה של זרחה וזרחן במערכות ביולוגיות, הזרחה היא משאב חשוב ב[[מערכת אקולוגית]] וב[[חקלאות]]. לאחר השימוש בה היא לרוב [[חוק לייביג|גורם הזנה מגביל]] [[בסביבה הטבעית]], והזמינות שלה עשויה לשלוט על קצב הגידול של יצורים חיים שונים. דבר זה מתרחש בדרך כלל במערכות אקולוגיות של מים מתוקים, בעוד ש[[נתרן]] הוא בדרך כלל גורם ההזנה המגביל במערכות אקולוגיות ימיות של מים מלוחים.
==שימושים בכלכלה==
לזרחות תפקידים חשובים ב[[חקלאות]], בתעשייה הכימית, ובתעשיית המזון. ובשימושים אלה נהוג לכנות אותן בשם "פוספטים". הפוספטים משמשים לשם הכנת [[דשן כימי]] וכחומרים משמרים בתעשיית המזון.
===שימוש בחקלאות===
{{הפניה לערך מורחב|דשן כימי}}
מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם [[חומרים מתכלים]] אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור [[אמוניה]]. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתיית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה. רוב [[שוק המזון העולמי]] כיום תלוי בתשומות מתמידות של חומרים אלה.
===זרחה בתעשיות המזון===
יצרני מזון נוהגים להוסיף למזון זרחות. שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל קודם זמנו, ומסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי בשר מעובד (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.
==שוק הפוספט העולמי==
==שוק הפוספט העולמי==
המפיקות הגדולות בעולם של סלעי זרחה נכון לשנת 2011 כוללות את סין (65 מיליון טונות), ארצות הברית (26 מילוני טונות), מרוקו (26), רוסיה (10), טוניס (7.6), ירדן(6), ברזיל (5.5), מצרים (5) וישראל (3). סוריה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואלגי'ר מפיקות כל אחת 2-3 מיליוני טונות בשנה ושאר מדינות העולם ביחד מפיקות 9 מיליוני טונות בשנה. [http://www.mapsofworld.com/minerals/world-rock-phosphate-producers.html]
המפיקות הגדולות בעולם של סלעי זרחה נכון לשנת 2011 כוללות את סין (65 מיליון טונות), ארצות הברית (26 מילוני טונות), מרוקו (26), רוסיה (10), טוניס (7.6), ירדן(6), ברזיל (5.5), מצרים (5) וישראל (3). סוריה, אוסטרליה, דרום אפריקה ואלגי'ר מפיקות כל אחת 2-3 מיליוני טונות בשנה ושאר מדינות העולם ביחד מפיקות 9 מיליוני טונות בשנה. [http://www.mapsofworld.com/minerals/world-rock-phosphate-producers.html]
שוק הפוספט העולמי הוא שוק [[מונופול|מונופוליטסי]] - שכן חברת OCP שולטת ב-70% מכושר הייצור בענף. בשנת 2012 הורידה החברה את מחירי הפופסט ב-50%,[http://www.themarker.com/markets/1.2287856] וגרמה לקשיים לחברות המתחרות בה. עם זאת שנים מספר קודם לכן, ב-2008, זינק מחיר הפופסט בעולם -400 אחוז.
==עתודות הזרחה==
==עתודות הזרחה==
מדינת [[נאורו]] הקטנה שבאוקיינוס השקט היו קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב כלכלתה של מדינה זו נשענה על כריית הזרחה, עד שמרבצים אלה נגמרו, דבר שהביא להתמוטטות כלכלית וחברתית של האי.
מדינת [[נאורו]] הקטנה שבאוקיינוס השקט היו קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב כלכלתה של מדינה זו נשענה על כריית הזרחה, עד שמרבצים אלה נגמרו, דבר שהביא להתמוטטות כלכלית וחברתית של האי.
==השפעות סביבתיות של פוספטים==
==השפעות סביבתיות של פוספטים==