שינויים

נוספו 2,938 בתים ,  09:27, 14 בספטמבר 2014
שורה 26: שורה 26:     
==בנייה טבעית==
 
==בנייה טבעית==
 +
{{הפניה לערך מורחב|בנייה טבעית}}
 
[[בנייה טבעית]] משתמשת בחומרים טבעיים כמו [[בנייה בחבילות קש]] [[בנייה באדמה]], שימוש ב[[אדמה נגוחה]], [[בנייה בעץ]] ועוד [[חומרים מתחדשים]]. שיטות בנייה טבעית יכולות להוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת הבית, להוזיל את עלויות התחזוקה ולאפשר [[שימור אנרגיה]], לאפשר [[העצמה]] ובנייה בשיטת [[עשה זאת בעצמך]], כדי לחסוך ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[בטון]], חצץ, חול ים ועוד.  
 
[[בנייה טבעית]] משתמשת בחומרים טבעיים כמו [[בנייה בחבילות קש]] [[בנייה באדמה]], שימוש ב[[אדמה נגוחה]], [[בנייה בעץ]] ועוד [[חומרים מתחדשים]]. שיטות בנייה טבעית יכולות להוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת הבית, להוזיל את עלויות התחזוקה ולאפשר [[שימור אנרגיה]], לאפשר [[העצמה]] ובנייה בשיטת [[עשה זאת בעצמך]], כדי לחסוך ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[בטון]], חצץ, חול ים ועוד.  
    
החסרונות של בנייה טבעית היא שהיא לא תמיד עומדת בתקנים ולכן קשה יותר להשיג אישורים עבורה. כמו כן קשה לבנות בסוג כזה של בנייה בניינים גבוהים, במדינות [[צפיפות אוכלוסין|צפופות]] הדבר יכול להוות חסרון. אם כי, לפי המתכנן העירוני יודן רופא, שכונת פלורנטין היא אחת הצפופות בארץ עם בתים נמוכים.
 
החסרונות של בנייה טבעית היא שהיא לא תמיד עומדת בתקנים ולכן קשה יותר להשיג אישורים עבורה. כמו כן קשה לבנות בסוג כזה של בנייה בניינים גבוהים, במדינות [[צפיפות אוכלוסין|צפופות]] הדבר יכול להוות חסרון. אם כי, לפי המתכנן העירוני יודן רופא, שכונת פלורנטין היא אחת הצפופות בארץ עם בתים נמוכים.
 +
 +
==תכנון עירוני בר-קיימא==
 +
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
 +
ההשפעה הסביבתית של בניינים לא נוגעת רק להשפעות של הדיירים כאשר הם בתוך הבניין אלא להתנהגות הכוללת שלהם בסביבה העירונית. דפוסים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מעודדים שימוש ב[[מכונית]] ומדכאים שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] - [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]], הם גוררים הגדלה של [[אי שוויון תחבורתי]] וייקור של שירותי רשת נפרשים (כמו חשמל, טלפוניה, ביוב, מים, שיטור). כך לדוגמה הפרישה המשתרעת של הפרברים, ותכנון שלהם כעצי תנועה (כניסה ויציאה אחת מהשכונה) מקשים אל שירות יעיל באמצעות תחבורה ציבורית, ומאריכים מרחקי הליכה. צפיפות הבינוי הנמוכה של הפרברים פרושה כיסוי שטח נרחב ב[[בטון]] וב[[אספלט]] דבר שמקשה על חלחול מים למי-התהום וגורם ל[[זיהום מים]], ופוגע ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי [[קיטוע שטחי מחיה]]. הפרברים והשימוש הנרחב ברכב פרטי גוררים [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי|השפעות שליליות רבות]] הן בפרברים עצמם והן בערים שסביבן הם נבנים, כגון [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|מחסור בחנייה]], [[תאונות דרכים]], [[ייקור הדיור]] ועוד. דרך ניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של עיר היא [[אקולוגיה עירונית]].
 +
 +
כדי להקטין את נזקי הפרבור, קם זרם התכנון של [[עירוניות מתחדשת]] שמשתמש בצעדים כגון [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[שבילי אופניים]], [[בנייה מרקמית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], הגברת הקישוריות בין רחובות ועוד אלמנטים רבים כדי להפוך את הערים לנעימות יותר לבני אדם, להוביל לחסכון באנרגיה ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות. בנוסף הדבר אמור לשפר את הבריאות על ידי עידוד של [[תחבורה פעילה]] ולשפר את [[הון חברתי|ההון החברתי]] על ידי שיפור הקשרים החברתיים, [[הורדת פשיעה על תכנון עירוני]] ושיפור הנגישות לעבודה, השכלה ושירותים עירוניים נוספים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==