שינויים

==גבולות לצמיחה כלכלית==

==גבולות לצמיחה כלכלית==

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות ל[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכווונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז המהפכה התעשייתית כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסיה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכווונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסיה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסיה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסיה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנוע בערה פנימית) הוביל לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה האנושית]] ובצריכה.  

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה האנושית]] ובצריכה.  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האולכוסיה החלו בספר "[[חיבור על עקרונות של האוכלוסיה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האולכוסיה החלו בספר "[[חיבור על עקרונות של האוכלוסיה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודלים ממוחשבים של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסיה והשלכות סביבתיות וחברתיות של דבר זה. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל להתמוטטות.  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסיה, מה יהיו [[השפעה סביבתית|ההשלכות סביבתיות]] והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על ה[[כלכלה]], כל זה במסגרת [[תכליך|תהליכים]] המשלבים [[מערכות מורכבות]] ו[[לולאות משוב]]. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל ל[[התמוטטות]].  

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]]

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסיה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסיה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסיה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.calculates the world's ecological footprint to be the equivalent of 1.5 planets, <ref>http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ accessed 15 August 2009</ref> שפרושו שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. סוג זה של [[הנהלת חשבונות סביבתית]] מצביע על כך שהצמיחה הכלכלית הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך כך לאורך זמן.

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסיה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסיה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסיה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.

 

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של לייביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללית את  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.

 

כל המחקרים האלה, המהווים [[מדדים לקיימות]], מצביעים על כך ש[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולוגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך לאורך זמן.

==כלכלה בת קיימא==

==כלכלה בת קיימא==