47,332
עריכות
שינויים
←השפעות אפשריות
* בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט וגז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומתסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]
* בנובמבר 2013 פרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על פצלי נפט וגז, היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שההפקה מבארות זולות הולכת ומסתיימת, וההפקה הולכת ומתסתמכת יותר ויותר על הפקה ממקורות יקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]
==השפעות אפשריות==
==השפעות אפשריות של שיא תפוקת הנפט==
==="חזרה גנרלית" בקובה ובצפון קוריאה===
==="חזרה גנרלית" בקובה ובצפון קוריאה===
{{הפניה לערך מורחב|כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)}}
{{הפניה לערך מורחב|כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)}}
בעיני רבים, המקרה של קובה סיפק "חזרה גנרלית" למצב של חברה שנמצאת במחסור אנרגיה, הדגים מה הן ההשפעות העיקריות של מצב זה, ואיך ניתן לנסות להערך מולן.
בעיני רבים, המקרה של קובה סיפק "חזרה גנרלית" למצב של חברה שנמצאת במחסור אנרגיה, הדגים מה הן ההשפעות העיקריות של מצב זה, ואיך ניתן לנסות להערך מולן.
===פגיעה בכלכלת המדינות המפיקות===
{{הפניה לערך מורחב|רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה}}
שיא תפוקת הנפט העולמי מורכב משילוב של מספר שיאי תפוקה במדינות שונות. בחלק מהמדינות שיא תפוקת הנפט כבר התרחש. במקרים של [[מדינות עניות]] שחלק גדול מפרנסתן תלוי בייצוא של נפט ואשר התרגלו לסמוך על נפט כדי להגדיל את הצמיחה והאכולוסיה, הדבר יכול להביא למשבר כלכלי ואף לתוצאות גרועות מכך. דוגמה לדבר זה היא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. חלק מהסיבות לפרוץ המחאות החברתיות במדינה היה הדרדרות במצב השירותים הציבוריים ודרדור מצב התמיכה בעניים בגלל שסוריה עברה את שיא תפוקת הנפט שלה בשנת 1996 ומאז הכנסות שלה מייצוא נפט הלכו וירדו.
===עליית מחירי הנפט ותנודתיות במחיר===
===עליית מחירי הנפט ותנודתיות במחיר===
[[תמונה:Energy prices 2005.png|right|thumb|350px|מחירי הנפט, הפחם והגז הטבעי בשנים 1970-2012 בדולרים במחירי שנת 2005. ניתן לראות התייקרות ניכרת של נפט ופחם. מקור - הבנק העולמי.]]
[[תמונה:Energy prices 2005.png|right|thumb|350px|מחירי ה[[נפט]], ה[[פחם]] ו[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בשנים 1970-2012 בדולרים במחירי שנת 2005. ניתן לראות התייקרות ניכרת של נפט ופחם. מקור - הבנק העולמי.]]
לפי חלק מהחוקרים, מנגנון שיא התפוקה לא רק יביע לעלייה במחירי הנפט אלא עלול ליצור עלייה חדה במחירים. הדבר נובע מקשיחות בהיצע (עקב מנגנון שיא התפוקה) יחד עם קשיחות בביקוש.
לפי חלק מהחוקרים, מנגנון שיא התפוקה לא רק יגרום סתם לעלייה הדרגתית במחירי הנפט אלא עלול ליצור עלייה חדה במחירים. הדבר נובע מ[[קשיחות מחירים|קשיחות בהיצע]] (עקב מנגנון שיא התפוקה) יחד עם קשיחות בביקוש.
מנגנון נוסף שהוצע הוא קיום של תנודתיות גוברת במחיר בגלל הקשיחות הזו ובגלל "תיקוני יתר" של השוק - מחסור בהיצע יוביל לעליית מחירים ולירידה זמנית בביקוש, דבר שיגרום לעודף היצע וכו'.
מנגנון נוסף שהוצע הוא קיום של תנודתיות גוברת במחיר בגלל הקשיחות הזו ובגלל "תיקוני יתר" של השוק - מחסור בהיצע יוביל לעליית מחירים ולירידה זמנית בביקוש, דבר שיגרום לעודף היצע וכו'.
===מודל המדינות המייצאות ===
===מודל המדינות המייצאות ===
מודל המדינות המייצאות (Export Land Model) טוען כי לאחר שיא תפוקת הנפט, מדינות שמייצאות נפט יאלצו להקטין את הייצוא שלהם בצורה מהירה יותר מאשר הירידה הפיזית בתפוקה, בגלל הגידול שיתרחש בביקוש הפנימי. מדינות שיסתמכו על נפט מיובא, יושפעו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר יחסית לייצואניות נפט. מדינות כמו מקסיקו, אינדונזיה או איראן מקטינות את הייצוא שלהן מסיבות אלה. בשנת 2006, הצריכה הפנימית גדלה ב-5.9% בחמשת היצואניות הגדולות ביותר, וייצוא הנפט שלהן ירד ב 3%. על פי הערכה, עד שנת 2010 הצריכה הפנימית תוריד את הייצוא העולמי ב-2.5 מיליון חביות ליום [http://www.nytimes.com/2007/12/09/business/worldbusiness/09oil.html?_r=1].
מודל המדינות המייצאות (Export Land Model) טוען כי לאחר שיא תפוקת הנפט, מדינות שמייצאות נפט יאלצו להקטין את הייצוא שלהם בצורה מהירה יותר מאשר הירידה הפיזית בתפוקה, בגלל הגידול שיתרחש בביקוש הפנימי. מדינות שיסתמכו על נפט מיובא, יושפעו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר יחסית לייצואניות נפט. מדינות כמו מקסיקו, אינדונזיה או איראן מקטינות את הייצוא שלהן מסיבות אלה. בשנת 2006, הצריכה הפנימית גדלה ב-5.9% בחמשת היצואניות הגדולות ביותר, וייצוא הנפט שלהן ירד ב 3%. על פי הערכה, עד שנת 2010 הצריכה הפנימית תוריד את הייצוא העולמי ב-2.5 מיליון חביות ליום [http://www.nytimes.com/2007/12/09/business/worldbusiness/09oil.html?_r=1].
==ביקורת==
==ביקורת==