47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
קיימת מחלוקת רבה סביב ההגדרה המדוייקת של המונח "מדבור". Helmut Geist מצא בשנת 2005 כי יש מעל 100 הגדרות רשמיות של המונח. ההגדרה המקובלת ביותר<ref name="Geist-2005-p2">Geist (2005), [http://books.google.com/books?id=acbWdynlU3cC&pg=PA2 p. 2]</ref> למדבור היא זו של מילון אוניברסיטת פרינסטון: "התהליך של שינוי אדמה פוריה למדבר, בדרך כלל כתוצאה מ[[בירוא יערות]], בצורת או חקלאות לא תקינה\ לא הולמת". <ref>[https://www.google.com.sg/search?sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=define%3Adesertification#hl=en&q=desertification&tbs=dfn:1&tbo=u&sa=X&ei=HWuXT-GGL8_NrQeTvq26AQ&ved=0CCwQkQ4&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&fp=83aa6ed19b0ba29e&biw=1440&bih=809 Google Dictionary (2012)]</ref>
קיימת מחלוקת רבה סביב ההגדרה המדוייקת של המונח "מדבור". Helmut Geist מצא בשנת 2005 כי יש מעל 100 הגדרות רשמיות של המונח. ההגדרה המקובלת ביותר<ref name="Geist-2005-p2">Geist (2005), [http://books.google.com/books?id=acbWdynlU3cC&pg=PA2 p. 2]</ref> למדבור היא זו של מילון אוניברסיטת פרינסטון: "התהליך של שינוי אדמה פוריה למדבר, בדרך כלל כתוצאה מ[[בירוא יערות]], בצורת או חקלאות לא תקינה\ לא הולמת". <ref>[https://www.google.com.sg/search?sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=define%3Adesertification#hl=en&q=desertification&tbs=dfn:1&tbo=u&sa=X&ei=HWuXT-GGL8_NrQeTvq26AQ&ved=0CCwQkQ4&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&fp=83aa6ed19b0ba29e&biw=1440&bih=809 Google Dictionary (2012)]</ref>
לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. האיום החזק ביותר הוא במדינות אפריקה מדרום לסהרה, אבל מדבור מאיים גם על סין, הודו, ארצות הברית ו-11 מדינות באירופה. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
==סיבות למדבור==
==סיבות למדבור==
סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצרכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בבסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.
===רקע - קרקע===
ה[[קרקע]] מקיפה את [[כדור הארץ]] בחגורה שעוביה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פאסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד [[מערכות אקולוגיות]] עשירה שמאוורת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות.[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg
* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע.
===הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר===
סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצרכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בבסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.
סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחיה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>
סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחיה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>
לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפי]]ם. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחיה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחיה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחיה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסוייים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]
לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפי]]ם. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחיה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחיה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחיה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסוייים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]
===המלחת הקרקע===
גורם נוסף למדבור הוא השקייה במי קולחין המכילים [[בורון]], ומלחים אחרים ועלולים לגרור [[המלחת קרקע]] ובעקבות כך מיעוט צמחייה. סכנה נוספת קיימת בגלל הצטברות של [[מתכות כבדות]] בקרקע ו[[זיהום קרקע]] ארוך טווח. סיבות אלה מכונות '''מדבור כימי''' (כימי-דסרטיפיקציה). <ref name="etzion_avi"/>
גורם נוסף למדבור הוא השקייה במי קולחין המכילים [[בורון]], ומלחים אחרים ועלולים לגרור [[המלחת קרקע]] ובעקבות כך מיעוט צמחייה. סכנה נוספת קיימת בגלל הצטברות של [[מתכות כבדות]] בקרקע ו[[זיהום קרקע]] ארוך טווח. סיבות אלה מכונות '''מדבור כימי''' (כימי-דסרטיפיקציה). <ref name="etzion_avi"/>
==השפעות המדבור==
==השפעות המדבור==
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על [[שוק המזון העולמי]] ועל ה[[חקלאות]] ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של [[דגנים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חבריתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.
לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חבריתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.
מדבור גורם לכך שאדמות באיזורים כפריים לא מסגולות יותר לתמוך באותו גודל אוכלוסיה שחיה קודם באותו איזור. במילים אחרות [[כושר הנשיאה]] של האיזור יורד. דבר זה גורר הגירה מאסיבית מהאיזורים הכפריים אל האיזורים העירוניים - [[עיור]], בעיקר באפריקה. נהירה זו אל הערים, גוררת לרוב אוכלוסיות גדולות של [[אבטלה|מובטלים]] שחיים ב[[סקווטינג|עיירות פחונים]] או [[פאבלות]] בפרברי הערים הגדולות. דבר שיוצר בעיות חברתיות נוספות כמו תחלואה גבוהה בגלל צפיפות והעדר גישה ל[[מים|מים נקיים]].
מדבור גורם לכך שאדמות באיזורים כפריים לא מסגולות יותר לתמוך באותו גודל אוכלוסיה שחיה קודם באותו איזור. במילים אחרות [[כושר הנשיאה]] של האיזור יורד. דבר זה גורר הגירה מאסיבית מהאיזורים הכפריים אל האיזורים העירוניים - [[עיור]], בעיקר באפריקה. נהירה זו אל הערים, גוררת לרוב אוכלוסיות גדולות של [[אבטלה|מובטלים]] שחיים ב[[סקווטינג|עיירות פחונים]] או [[פאבלות]] בפרברי הערים הגדולות. דבר שיוצר בעיות חברתיות נוספות כמו תחלואה גבוהה בגלל צפיפות והעדר גישה ל[[מים|מים נקיים]].
==מניעת מדבור==
פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בנסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין גי'בוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
שמירת מעמדם של חקלאים ומניעת דרדור שלהם לעוני, תוך שמירה על טכניקות [[חקלאות בת קיימא]] היא גם דבר חשוב בשמירה על הקרקע. דבר זה מתבסס על שיטות זולות לשימור הקרקע ועל [[אגרו-אקולוגיה]]. לטענת ארגון האומות המאוחדות, אגרו-אקולוגיה יכולה לאפשר הכפלה של תפוקת המזון העולמית. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
==ראו גם==
==ראו גם==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Desertification מדבור] בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Desertification מדבור] בויקיפדיה האנגלית
* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור
* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור
* [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg מדבור] סרטון ביו-טיוב, UNCCD, 2011
* [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html Allan Savory: How to green the desert and reverse climate change] הרצאת טד.
* [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html Allan Savory: How to green the desert and reverse climate change] הרצאת טד.
* אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת
* אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת