47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרנים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]].
בספר [[התמוטטות]] מקיים הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] דיון בסוגים שונים של בעיות קרקע כמו [[סחף]] וכיצד בעיות אלו תרמו להרס של מספר תרבויות חקלאיות כמו [[האנסאזי]]. דיימונד מדגים גם כיצד [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] פוגעים בחקלאים [[מודרניזם|מודרנים]] ב[[ארצות הברית]] ו[[בסין]]. לפי דיימונד, בעיות קרקע אלו הן אחת ה[[השפעות סביבתיות]] המרכזיות שמאיימות על קיום [[בני אדם|האנושות]].
===מים===
===מים===
קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]] הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך הישבת, ייצוב אקלים ועוד.
קיום של [[חקלאות בת קיימא]] מחייב שירותים שונים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות - [[שירותי המערכת האקולוגית]] הדבר כולל לדוגמה ייצוב קרקעות ומניעת [[סחף קרקע]] על ידי יערות, שירותי [[האבקה]] על ידי דבורים, חיפושיות וחרקים אחרים, הסעת גשם לתוך הישבת, ייצוב אקלים ועוד.
==פיריון חקלאי==
==גורמים ותהליכים המשפיעים על החקלאות==
קיימים מספר גורמים ו[[תהליכים]] המשפיעים על הביקוש למזון ולסיבים (לדוגמה כותנה, פשתן) ולכן משפיעים על הביקושים לחקלאות, וכן גורמים המשפיעים על יוקר התשומות לחקלאות, על הפריון החקלאי וההיצע של החקלאות.
===גידול אוכולוסין===
[[גידול אוכולסין]] הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על החקלאות בכך שהוא מגביר את הביקוש למזון ולסיבים. דבר זה מהווה לחץ על ממשלות להגדיל את התפוקה החקלאית בכל מחיר כדי לנסות לתמודד עם בעיות כמו [[רעב]]. הערכות הן ש[[אוכלוסיית העולם]] [[ייצוב אוכלוסין|תתייצב]] במהלך המאה ה-21 על 9-10 מיליארד בני אדם.
===הגדלת צריכת המזון לנפש===
[[צמיחה כלכלית]] מעודדת "הגדלת טביעת הרגל החקלאית" של כל אזרח בממוצע. הדבר נובע הן מצריכה גדולה יותר של [[מזון מהחי]] לנפש, הן מצריכת מזונות מתוחכמים ויקרים יותר לגידול כגון [[אבוקדו]] (שצורך יותר מים), הן מגידולי חקלאות לסיבים (יש ביקוש ליותר בגדים ולכן הגדלת צריכת הכותנה לנפש) והן בגלל [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק למכוניות]].
===פיריון חקלאי===
בתקופה בין 1950 ל2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסיה העולמית.
בתקופה בין 1950 ל2000 תפוקת הגרעינים העולמית עלתה ביותר מפי 3. בשנים 1950-1975 היתה עליה של 3.3% לשנה, יותר מאשר 1.9% לשנה עליה באוכלוסיה העולמית.
:ירידה בפוריות;
:ירידה בפוריות;
אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית ל300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל760 מיליון טונות בשנה ב50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/>
אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המפכה התשייתית ל300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל760 מיליון טונות בשנה ב50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/>
===השפעות חקלאיות של התחממות עולמית===
[[התחממות עולמית]] היא "מכפיל סיכונים", כלומר מחזקת סיכונים אחרים כך שרגישות הביו-פיזקלית של החקלאות גדלה. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf]
ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם:
* טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאות הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות מאגרי מים, מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש ושל סחף קרקע.
* שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגידלו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.
* הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון המחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').
* ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום ל[[דשן|דישון]] פחמן "טבעי", ולכן לשפר את הפריון החקלאי.
* טמפרטורת גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל סויה, [[חיטה]], [[שיבולת שועל]], אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.
===אובדן אדמות חקלאיות===
שטחי אדמה חקלאית אובדת עקב [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע|עליה בריכוז המלחים]], [[מדבור]] [[עיור]] ו[[פרבור]]. <ref name="limits_1"/>
מסיבות כלכליות ([[תפוקה שולית פוחתת]]), רוב האדמות המעובדות כיום הן האדמות היותר טובות - ככה שאנחנו מאבדים את האדמות הטובות לטובת הפחות טובות.
סוכנות הסביבה של האו"ם העריכה בשנת 1986, שב-1000 השנים האחרונות האנושות הפכה כ-2 מיליארד הקטר של אדמות חקלאיות לאדמות בור.<ref name="limits_1"/>
100 מיליון אדמות מושקות אבדו עד כה בגלל [[המלחת קרקעות]], ועוד 110 מיליון צפויות לעבור אובדן פוריות מסיבה זו <ref name="limits_1"/>.
הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994. 38% מהאדמות (562 מיליון הקטר) של האדמות החקלאיות המעובדות עוברות בליית קרקע (בנוסף לכך עוברות סחף קרקע 21% מהאדמות המרעה ו19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה <ref name="limits_1"/>
אובדן קרקע לטובת שימושי עיור ודרכים - לפי הספר [[גבולות לצמיחה]] הנתונים עולמיים לא ידועים, אבל כנראה שהם חמורים - העיר ג'קטרא לדוגמה מתפשטת לעבר גידולי חקלאות בקצב של 20,000 הקטר בשנה, וייטנאם מאבדת 20,000 הקטר בשנה של אדמות [[אורז]], תאילנד איבדה 34,000 הקטר למסלולי גולף בין 1984 ו-1989. סין איבדה 6.5 מיליון הקטרים של אדמה חקלאית בין 1987 ל-1992, אך באותו זמן הפכה 3.8 מיליון הקטר של יער ומרעה לאדמות חקלאות. ארצות הברית סוללת כבישים על כ-17,000 הקטרים אדמות חקלאות בשנה<ref name="limits_1"/>.
=== פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות===
מספר כלים ידניים פותחו במשך ההיסטוריה לצרכי חקלאות : את, טוריה, קלשון, מגל, חרמש, מזמרה,
, מקצרה, מקטפה, מחרשה, מורג, וקלטרת. פותחו גם מבנים חקלאיים לשם הגנה על צמחים, בעלי חיים והתוצרת החקלאית מפני פגעי מזג האוויר ומפני בעלי חיים, מבנים אלו כוללים: [[ממגורה]], אסם, לול, רפת, בית אריזה, מכון חליבה, בריכות דיג. פותחו מבנים וכלים לניוד, הובלת [[מים]] וניקוז: טראסה, תעלות השקיה, בארות ובורות מים, מקווי מים מלאכותיים, מזלף, צינור, ממטרה, משאבות מים, מתז, טפטפת, מרסס, מסנן מים, מחשב השקיה ו[[בארות אוויר]].
המהפכה התעשייתית הובילה למיכון חקלאי רב, ראשית על ידי מכונות שנרתמו לסוסים ולבהמות אחרות, ובהמשך על ידי מכונות המונעות על ידי [[נפט]] ו[[דלק מחצבי]]. כלים מודרניים ומכונות לחקלאות כוללים: מקטפה, קטפת כותנה, משדדה, טרקטור, מערפל, קומביין, מכון חליבה, מאביס, מערבל מזון, מערכת ממוחשבת לניהול יחידה חקלאית.
פיתוחים טכנולוגיים חשובים כוללים ניסיון להעלות את [[הפריון החקלאי]] ולהגביר את [[העמידות נגד מזיקים חקלאיים]]. פיתוחים אלא כוללים פיתוח תרופות לצמחים, פיתוח [[חומרי הדברה]] חדשים, פיתוח זנים חדשים, ופיתוחים בתחומי ביו-טכנולוגיה ו[[הנדסה גנטית]].
===עיור, הקטנת מספר העובדים והגדלת הריכוזיות בחקלאות===
מיכון החקלאות, והתחרות העולמית הגוברת בתחום, מובילים [[תהליכים ארוכי טווח]] של הגדלת גודל השדות והחוות הממוצעות מחד, והקטנת אחוז החקלאים מאידך. תהליך זה נמשך מאז ראשית [[המהפכה התעשייתית]] ונובע גם [[יתרונות לגודל|מיתרונות לגודל]] של החוות הגדולות יותר מול החוות הקטנות יותר, במיוחד ככל שמתקדמים בשיטות של [[חקלאות תעשייתית]]. כתוצאה מכך יש מעבר של עובדים חקלאיים מהחקלאות לענפים אחרים (תעשייה ושירותים) וכן תהליך של [[עיור]]. דבר זה תורם גם להגדלת ה[[ריכוזיות כלכלית]] בתחום וכן להגברת החשיבות של שיקולים כלכליים בתחום, אל מול שיקולים אחרים כמו [[חקלאות בת קיימא|קיימות]] [[בריאות]] או [[זכויות בעלי חיים]].
הקטנת אחוז העוסקים בחקלאות יכולה להיות בעלת השפעות פוליטיות מנוגדות. מחד היא מקטינה את אחוז המצביעים החקלאיים ובכך מקטינה את הייצוג שלהם במפלגות פוליטיות. [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מציין כי הפועלים ובעלי ההון היו מצויים בקונפליקט בינהם במהלך המאה ה-19 וה-20, אבל לשני הצדדים היה אינרטס משותף מול החקלאים ובעלי האדמות - להוריד את מחירי המזון לרמה נמוכה ככל האפשר. ירידה דומה בכוח החקלאים ניכרת גם בירידה בייצוג שלהם במפלגות בישראל. מאידך, ככל שיש פחות חקלאים ששולטים על שטחים גדולים של אדמות, קל להם יותר לשתף פעולה, כמתואר בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. דוגמה לשיתוף פעולה כזה ניתן לראות בארצות הברית ובאירופה שם מקבלים [[תאגידים חקלאיים]] סובסידיות נרחבות מהמדינה תודות ל[[לובי פוליטי]] אפקטיבי.
==הספקת מזון==
==הספקת מזון==
"זה לא כולל את היבול של שורשים, ירקות,פירות, דגים וחיות מרעה שגודלו ממרעה ולא מגרעינים, - ואז היה מספיק כדי לתת ל-6 מיליארדי האנשים בסוף המילניום תזונה מלאה ומגוונת".(גבולות לצמיחה, עמ' 57)
"זה לא כולל את היבול של שורשים, ירקות,פירות, דגים וחיות מרעה שגודלו ממרעה ולא מגרעינים, - ואז היה מספיק כדי לתת ל-6 מיליארדי האנשים בסוף המילניום תזונה מלאה ומגוונת".(גבולות לצמיחה, עמ' 57)
==חקלאות בישראל==
==חקלאות בישראל==