47,332
עריכות
שינויים
שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי מצומצם (הצגת מקור)
גרסה מ־12:36, 23 באפריל 2006
, 12:36, 23 באפריל 2006אין תקציר עריכה
==מבוא==
* '''מרקסיזם''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקטריה, לחופש או לחיפוש רוחני.
* '''קייסניזים''', או '''סוציאל דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.
כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.
==למה דיקטטורות? הקומוניסטים לא באמת יישמו את הסוציאליזם==
שליטה של המדינה על הרכוש היא דבר בעייתי. ממה שנראה, הסוציאליזם מזמין שליטה של כוח ריכוזי על הספירה הכלכלית. שליטה כזאת מקשה על ביזורו של הכוח, דבר שעלול לפגוע בדמקורטיה. נראה שהנטיה הסוציאליסטית להיות מיושמת דווקא במשטרים דיקטטוריים אינה מקרית. אתם מוזמנים לכתוב מדוע דבר זה אינו נכון.
==מה הבעיה עם קיינסינזים?==
ניתן ללמוד הרבה מהניתוחים של קיינס ושל ממשיכיו. לדוגמה אפשר להסכים עם הטענה כי החוקים שקיימים ברמה בלאומית והבינאולמית אינם דווקא נגזרים מהניתוחים בתחום המיקרו - כשם שתכונות של גזים ברמה הכימית אינם מנותחים על פי ההתנגות הפיסיקלית המדוקיית של כל פרודה; עדר של ג'מוסים לא מתנהג כמו ג'מוס בודד. מצד שני, קיינס ניסה בעצם לשמר את הקפיטילזם מפני קריסה פנימית. קיינס הביא לניתוח הכלכלי מושגים מצרפיים של "צריכה", ושל "צמיחה" כאילו לדינמיקה הפנימית בתוך החברה אין משמעות, אלא רק לגודל המצרפי.
המטרה של קיינס היתה למנוע בעיות עקב מיתון, ופתרון שלו הוא התערבות של המדינה בשוק. ככזה, קיינס מתעלם משאלות שלא נראו רלבנטיות בשעתו כמו נושא הקיימות.
==מה הבעיה אם סוציאל דמוקרטיה?==
הסוציאל דמוקרטיה נולדה כדי לנסות לפשר בין הדרישות של הסוציליסטים שדרשו את ביטול הקניין הפרטי והעברתו למדינה, ובין הקפיטליזם שדרש את השארות הקניין הפרטי. הפתרון היה השארת המוסד של הקניין הפרטי, והשענות על השוק, אבל תוך התערבות שפוגעת בקניין הפרטי, מצד הממשלה. מטרתה העיקרית של ההתערבות היא להקטין את אי שוויון כדי למנוע תסיסה חברתית וכדי לאפשר צמיחה כלכלית.
ככזו, הסוציאל דמוקרטיה לא מנסה להתמודד עם בעיות הקיימות. המתח בין הקפיטליסטים לבין הסוציאל דמוקרטים הוא בעיקר כמה אי שוויון מול כמה צמיחה. כמה שוק מול כמה התערבות מדינה. אלו הן שאלות נכבדות, אבל התשובות עליהן לא נערכות כיום בתוך מסגרת מחשבתית שמקיפה את הנושא הסביבתי לעומק.
הסוציאל דמוקרטים, כמו זרמים מתונים אחרים, מקבלים לרוב את הנחות היסוד "המערביות" - הנחות יסוד שנבחרו על ידי אליטה שלטת באירופה במאות השנים האחרונות, שמאפשרות לאליטה זו לכוון את הדיון למקומות הנוחים לה. לדוגמה, הנחת היסוד שהאדם באופן טבעי נמצא מעל הטבע, שהוא יכול לנהוג בו כרצונו, וכי כושר ההמצאה האנושי יוכל לכל אתגר שהטבע יציב לו. דוגמה אחרת היא המושג "צמיחה" או האמונה כי צריכה של יותר מוצרים יהפכו את האדם למאושר יותר, ויתרמו לרווחה החברתית של החברה. אנו חושבים שהנחות אלו הן מוטעות.
* '''מרקסיזם''' - משום הניסיון המר עם הדיקטטורות שקמו בשם אידאולוגיה זו וניתוחיה החלקיים את המציאות. משום שהיא מקבלת את הרעיון של עוד מוצרים = עוד איכות חיים, ומאמינה בצמיחה. משום שהיא לא מקדישה תשומת לב מספקת לבעיות סביבה, לדמוקטריה, לחופש או לחיפוש רוחני.
* '''קייסניזים''', או '''סוציאל דמוקרטיה''' - משום שאלו נוצרו כדי לפתור בעיות לאומיות, ולא בינלאומיות. משום שגם הם חושבים שהבעיה היא הקטנת אי השיוויון, בגלל התמיכה באתוס של צמיחה כלכלית וצריכה, בגלל הדגש הצר מידי של ברירה בין בקרה של המדינה או בקרה של השוק, בלי להתייחס לשאלות כמו "איך מתנהלת המדינה", בגלל התעלמות מבעיות כמו תאגידים (להבדיל ממונופולים), או תרבות הצריכה. בגלל חוסר ההתייחסות לבעיות המבניות הקיימות בכלכלת הצמיחה אשר הגורמות למשבר הסביבתי.
כל זה לא אומר שנדחה על הסף כל מה שיאמר בשם הזרמים הקיינסים, המארקסי, או אפילו הזרמים הנאו-קלאסי, האוסטרי וכו' - אבל האמירות שלהם יתקבלו בחשד ובערבון מוגבל. ההרגשה שלנו היא ששם לא מצויים הפתרונות, או אפילו ההבנה האמיתית של הבעיות איתם מתמודדת האנושות (שלא לדבר על הביוספרה), או אפילו הציבור היושב בין הנהר לים.
==למה דיקטטורות? הקומוניסטים לא באמת יישמו את הסוציאליזם==
שליטה של המדינה על הרכוש היא דבר בעייתי. ממה שנראה, הסוציאליזם מזמין שליטה של כוח ריכוזי על הספירה הכלכלית. שליטה כזאת מקשה על ביזורו של הכוח, דבר שעלול לפגוע בדמקורטיה. נראה שהנטיה הסוציאליסטית להיות מיושמת דווקא במשטרים דיקטטוריים אינה מקרית. אתם מוזמנים לכתוב מדוע דבר זה אינו נכון.
==מה הבעיה עם קיינסינזים?==
ניתן ללמוד הרבה מהניתוחים של קיינס ושל ממשיכיו. לדוגמה אפשר להסכים עם הטענה כי החוקים שקיימים ברמה בלאומית והבינאולמית אינם דווקא נגזרים מהניתוחים בתחום המיקרו - כשם שתכונות של גזים ברמה הכימית אינם מנותחים על פי ההתנגות הפיסיקלית המדוקיית של כל פרודה; עדר של ג'מוסים לא מתנהג כמו ג'מוס בודד. מצד שני, קיינס ניסה בעצם לשמר את הקפיטילזם מפני קריסה פנימית. קיינס הביא לניתוח הכלכלי מושגים מצרפיים של "צריכה", ושל "צמיחה" כאילו לדינמיקה הפנימית בתוך החברה אין משמעות, אלא רק לגודל המצרפי.
המטרה של קיינס היתה למנוע בעיות עקב מיתון, ופתרון שלו הוא התערבות של המדינה בשוק. ככזה, קיינס מתעלם משאלות שלא נראו רלבנטיות בשעתו כמו נושא הקיימות.
==מה הבעיה אם סוציאל דמוקרטיה?==
הסוציאל דמוקרטיה נולדה כדי לנסות לפשר בין הדרישות של הסוציליסטים שדרשו את ביטול הקניין הפרטי והעברתו למדינה, ובין הקפיטליזם שדרש את השארות הקניין הפרטי. הפתרון היה השארת המוסד של הקניין הפרטי, והשענות על השוק, אבל תוך התערבות שפוגעת בקניין הפרטי, מצד הממשלה. מטרתה העיקרית של ההתערבות היא להקטין את אי שוויון כדי למנוע תסיסה חברתית וכדי לאפשר צמיחה כלכלית.
ככזו, הסוציאל דמוקרטיה לא מנסה להתמודד עם בעיות הקיימות. המתח בין הקפיטליסטים לבין הסוציאל דמוקרטים הוא בעיקר כמה אי שוויון מול כמה צמיחה. כמה שוק מול כמה התערבות מדינה. אלו הן שאלות נכבדות, אבל התשובות עליהן לא נערכות כיום בתוך מסגרת מחשבתית שמקיפה את הנושא הסביבתי לעומק.
הסוציאל דמוקרטים, כמו זרמים מתונים אחרים, מקבלים לרוב את הנחות היסוד "המערביות" - הנחות יסוד שנבחרו על ידי אליטה שלטת באירופה במאות השנים האחרונות, שמאפשרות לאליטה זו לכוון את הדיון למקומות הנוחים לה. לדוגמה, הנחת היסוד שהאדם באופן טבעי נמצא מעל הטבע, שהוא יכול לנהוג בו כרצונו, וכי כושר ההמצאה האנושי יוכל לכל אתגר שהטבע יציב לו. דוגמה אחרת היא המושג "צמיחה" או האמונה כי צריכה של יותר מוצרים יהפכו את האדם למאושר יותר, ויתרמו לרווחה החברתית של החברה. אנו חושבים שהנחות אלו הן מוטעות.