47,332
עריכות
שינויים
שאלות ותשובות על זרמים שיקבלו ביטוי נרחב (הצגת מקור)
גרסה מ־11:45, 23 באפריל 2006
, 11:45, 23 באפריל 2006אין תקציר עריכה
==מבוא==
בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. הסיבה היא שביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'.
הדיון הזה לדעתנו מוביל למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים.
ומצד שני, כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. כלומר מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם".
===דוגמאות זרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===
*'''זרמים אקולוגי עמוקים''' (לדוגמא פארמאקלצ'ר)''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).
* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':''' כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון המוסדי שמחזיק אותם, יותר מאשר לטובת המין האנושי, ציבור הבוחרים, כלל המינים בביוספרה וכו'. אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה.
* '''זרמים הוליסטיים''' (לדוגמא בודהיזם, הינודואיזם, ותפיסות רוחניות-חילוניות)''':''' מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.
==מדוע לתת העדפה לזרמים ראדיקליים?==
*תשובה אחת היא שהזרמים הביקורתיים הלא ראדיקליים, דוגמת הסוצאיל דמוקרטיה או הדרך השלישית, כבר נידונות מעל הרבה במות אחרות, פופלאריות בהרבה.
* תשובה אחרת היא שמה שמשותף לזרמים הלא ראדיקליים ולקפיטליזם הן הנחות יסוד שנבחרו ברובן על ידי האליטה במערב אירופה במאות השנים האחרונות, לצרכי שליטה תרבותית על שאר האוכולסיה. הנחות יסוד אלו ממלכדות את הדיון בחלופות עוד לפני שהוא התחיל. דוגמה אחת להנחת יסוד כזו היא האמונה כי האדם הוא בריאה שנמצאת מעל הטבע, אינה תלויה בו, וצריכה לשלוט בו ובכלל היצורים החיים, וכי סוג כזה של שליטה הוא טבעי, בריא ומועיל לכלל החברה.
==בודהיסטים? הם בעד קאסטות!==
אמירה זו מבלבלת בין הבודהיסטים לבין ההינדים. בודהיסטים מתנגדים לקאסטות. הינדים מאמינים כי קאסטות הן דבר טוב בגלל שהן מאפשרות לאדם בטחון כלכלי, ועל ידי מניעת המיקוד שלו בנסיון להשיג רווח כלכלי מקסימלי (היות ומבחינה חומרית הוא מוגבל על ידי הקאסטה שלו), הוא נמנע מלהיות לכוד ב"מרוץ העכברים". דבר זה מאפשר לו להתקדם מבחינה תודעתית ולהמנע מסבל. זה לא אומר שקאסטות הן דבר טוב, אלא שהינדים מאמינים בכך שקאסטות הן לא דבר רע.
==כל הממבו גמבו הרוחני הזה? מה פתאום?==
אפשר להפריד בין רוחניות לבין מיסטיקה (עקיבא אור מבצע זאת בספרו חלופה למדינה פסיכוטית). רוחניות היא חוויה של מצב תודעתי אחר אותה חוו אנשים רבים של תחושות שונות מחיי היומיום. אם נדחה את הטענה לפיה כל האנשים הללו הם שקרנים, נצטרך להאמין שהם אכן חוו את אותה חוויה, גם אנחנו לא חווינו אותה, כשם שהעיוור מאמין שיש אנשים רואים. מיסטיקה לעומת זאת היא האמונה שישנו כוח עליון או חוויה ניסית כלשהי, וכי המקור וההסבר לחוויות הרוחניות של האנשים הוא אותו משהו מחוץ לגדר הטבע. אפשר להאמין כי יש רוחניות מבלי להיות מיסטי.
היתרון של הינדואיזם ובודיהיזם ושאר תורות מזרחיות, היא שהן ניסו לחקור את השאלה, "מה גורם סבל לאנשים? ואיך אפשר להמנע מסבל זה", וסיפקו פתרונות שונים. מבחינה זו יש להם עומק מחשבה גדול יותר מאשר החשיבה המערבית במסגרת של הכלכלה או הפסיכולוגיה. הבנה של מושג המחסור בהקשר הסביבתי והחברתי שלו (ולא כתופעה סתמית ו"טבעית") או נסיון לתאר תאור הוליסטי של מערכות חברתיות וכלכליות ירוויח מהידע בענפי ידע אלו.
בעקרון, כל הזרמים הרדיקלים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם רדיקליים. הסיבה היא שביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'.
הדיון הזה לדעתנו מוביל למבוי סתום. אנחנו דוחים את התאוריה הנאו קלאסית ואת האידאולוגיה הקפיטליסטית ומחפשים פתרונות אחרים.
ומצד שני, כפי שאומר גם אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל בכלכלה, לשמאל אין כעת ראיית עולם מגובשת או אלטרנטיבה ברורה. כלומר מאז התאוריה של מארקס, והתאוריה של קיינס, אין "נראטיב נגדי", כלומר תמונת עולם פשוטה, ברורה וקוהרנטית שעומדת מול הזרם הפוליטי-כלכלי המתקרא "נאו ליברליזם".
===דוגמאות זרמים שיקבלו ביטוי נרחב:===
*'''זרמים אקולוגי עמוקים''' (לדוגמא פארמאקלצ'ר)''':''' כלומר יציאה מנקודת הנחה שיש משבר סביבתי כלל עולמי שבטווח הבינוני והארוך מהווה סכנה קיומית לאנושות, ששורשי המשבר הזה נועצים בהתנהלות החברה והכלכלה האנושית, ושהמפתח לשינוי אינו רק טכנולוגי (בניגוד לראיית המשבר הסביבתי כבעיה שולית, שאלה של איכות חיים, או משהו שעוד מעט יתוקן בעוד קצת מיחזור ועוד איזה חוק לניקיון חוף הים).
* '''זרמי ביזור ודמוקרטיזציה''' (לדוגמא [[אנרכיזם]], אוטונארכיה ו[[דמוקרטיה ישירה]])''':''' כלומר דגילה בביזור של הכוח, קרוב קבלת ההחלטות לאנשים, חיזוק קהילות וכו'. מתוך אמונה שהממשלה ועסקים גדולים ידאגו לאינטרסים קצרי הטווח, ולמנגנון המוסדי שמחזיק אותם, יותר מאשר לטובת המין האנושי, ציבור הבוחרים, כלל המינים בביוספרה וכו'. אנרכיסטים דיברו על בעיות של פגיעת האדם בטבע, פמיניזם או חופש עוד לפני זרמים מודרניים אחרים, ולא במקרה.
* '''זרמים הוליסטיים''' (לדוגמא בודהיזם, הינודואיזם, ותפיסות רוחניות-חילוניות)''':''' מתוך ההכרה שחלק מרכזי במשבר ובבעיות עמן אנו עוסקים נובע מבסיס התרבות והפילוסופיה הקרויה בפינו "תרבות הצריכה". התפיסות הרוחניות שהוזכרו יכלות להיות דתיות אבל יש להן גם בסיס חילוני. התפישה לפיה האדם אינו נמצא מעל לשאר היצורים, אלא שגורלו שזור ותלוי בהם, יחד עם תפיסות הוליסטיות (כוליות, נא לא לבלבל עם מיסטיקה בסגנון ניו-אייג'), היא דבר המתחבר בצורה טובה לתפיסות האקולוגיות. הניתוחים העתיקים הקשורים לנפש האדם, למעגלים של תשוקה ושעבוד, מניעת בעיות נפשיות וגופניות על ידי טיפול מונע, נראות דבר רצוי הן בהקשר של בריאות הציבור, הן בהיבט הפוליטי של אופן קבלת ההחלטות, הן בהיבטים של פשטות מרצון ואלטרנטיבה לתרבות הצריכה.
==מדוע לתת העדפה לזרמים ראדיקליים?==
*תשובה אחת היא שהזרמים הביקורתיים הלא ראדיקליים, דוגמת הסוצאיל דמוקרטיה או הדרך השלישית, כבר נידונות מעל הרבה במות אחרות, פופלאריות בהרבה.
* תשובה אחרת היא שמה שמשותף לזרמים הלא ראדיקליים ולקפיטליזם הן הנחות יסוד שנבחרו ברובן על ידי האליטה במערב אירופה במאות השנים האחרונות, לצרכי שליטה תרבותית על שאר האוכולסיה. הנחות יסוד אלו ממלכדות את הדיון בחלופות עוד לפני שהוא התחיל. דוגמה אחת להנחת יסוד כזו היא האמונה כי האדם הוא בריאה שנמצאת מעל הטבע, אינה תלויה בו, וצריכה לשלוט בו ובכלל היצורים החיים, וכי סוג כזה של שליטה הוא טבעי, בריא ומועיל לכלל החברה.
==בודהיסטים? הם בעד קאסטות!==
אמירה זו מבלבלת בין הבודהיסטים לבין ההינדים. בודהיסטים מתנגדים לקאסטות. הינדים מאמינים כי קאסטות הן דבר טוב בגלל שהן מאפשרות לאדם בטחון כלכלי, ועל ידי מניעת המיקוד שלו בנסיון להשיג רווח כלכלי מקסימלי (היות ומבחינה חומרית הוא מוגבל על ידי הקאסטה שלו), הוא נמנע מלהיות לכוד ב"מרוץ העכברים". דבר זה מאפשר לו להתקדם מבחינה תודעתית ולהמנע מסבל. זה לא אומר שקאסטות הן דבר טוב, אלא שהינדים מאמינים בכך שקאסטות הן לא דבר רע.
==כל הממבו גמבו הרוחני הזה? מה פתאום?==
אפשר להפריד בין רוחניות לבין מיסטיקה (עקיבא אור מבצע זאת בספרו חלופה למדינה פסיכוטית). רוחניות היא חוויה של מצב תודעתי אחר אותה חוו אנשים רבים של תחושות שונות מחיי היומיום. אם נדחה את הטענה לפיה כל האנשים הללו הם שקרנים, נצטרך להאמין שהם אכן חוו את אותה חוויה, גם אנחנו לא חווינו אותה, כשם שהעיוור מאמין שיש אנשים רואים. מיסטיקה לעומת זאת היא האמונה שישנו כוח עליון או חוויה ניסית כלשהי, וכי המקור וההסבר לחוויות הרוחניות של האנשים הוא אותו משהו מחוץ לגדר הטבע. אפשר להאמין כי יש רוחניות מבלי להיות מיסטי.
היתרון של הינדואיזם ובודיהיזם ושאר תורות מזרחיות, היא שהן ניסו לחקור את השאלה, "מה גורם סבל לאנשים? ואיך אפשר להמנע מסבל זה", וסיפקו פתרונות שונים. מבחינה זו יש להם עומק מחשבה גדול יותר מאשר החשיבה המערבית במסגרת של הכלכלה או הפסיכולוגיה. הבנה של מושג המחסור בהקשר הסביבתי והחברתי שלו (ולא כתופעה סתמית ו"טבעית") או נסיון לתאר תאור הוליסטי של מערכות חברתיות וכלכליות ירוויח מהידע בענפי ידע אלו.