שינויים

==שיא תפוקה בפצלי הגז==

==שיא תפוקה בפצלי הגז==

ברור למדי כי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים שונה מזה של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]]. לשם הפקת כמות נתונה של גז-פצלים יש להשקיע בשאיבת מים, הולכה שלהם, דחיסה שלהם לקיטור בלחץ גבוה, וכן מערכות לשאיבה מחודשת של המים, והפטרות מהמים המזוהמים. כל אלה דורשים אופרציה מסובכת והשקעה גבוה יותר של [[אנרגיה]] יחסית לקידוח גז טבעי יבשתי רגיל.  

[[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים שונה מזה של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]]. לשם הפקת כמות נתונה של גז-פצלים יש להשקיע בשאיבת מים, הולכה שלהם, דחיסה שלהם לקיטור בלחץ גבוה, וכן מערכות לשאיבה מחודשת של המים, והפטרות מהמים המזוהמים. כל אלה דורשים אופרציה מסובכת והשקעה גבוה יותר של [[אנרגיה]] יחסית לקידוח גז טבעי יבשתי רגיל.  

גם קצב הדעיכה של באר גז-פצלים הוא מהיר בהרבה מקצב הדאיכה של באר גז טבעי רגילה, כך שיש צורך לקדוח עוד ועוד בארות. בעוד באר גז רגילה יכולה להחזיק מעמד עשרות שנים, באר גז פצלים מחזיקה מעמד שנים ספורות.  לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז הכוללת תשמר או שאיכות הגז הממוצעת תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים.  

גם קצב הדעיכה של באר גז-פצלים הוא מהיר בהרבה מקצב הדאיכה של באר גז טבעי רגילה, כך שיש צורך לקדוח עוד ועוד בארות. בעוד באר גז רגילה יכולה להחזיק מעמד עשרות שנים, באר גז פצלים מחזיקה מעמד שנים ספורות.  לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז הכוללת תשמר או שאיכות הגז הממוצעת תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים.  

לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארה"ב היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12  Bcf/d כאשר סך הצריכה בארה"ב עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב 32% והמשך צריכת הגז פרושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארה"ב [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]

לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארה"ב היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12  Bcf/d כאשר סך הצריכה בארה"ב עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב 32% והמשך צריכת הגז פרושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארה"ב [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]

ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבותו. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford  נמצאים כיום (2013) בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF  (מילאירד רגל מעוקב) ליום, ל 4.6 BCF ביום. חשוב מכך, כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, וכן תפוקות יורדות של מקורות אנרגיה אחרים של ארה"ב כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחים בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר.  לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבותו. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford  נמצאים בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF  (מילאירד רגל מעוקב) ליום, ל 4.6 BCF ביום.[http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html] נתוני סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מצביעים על כך שהשדות ברנט ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם ב -2011 וב-2012 בהתאמה, וכי השדות האחרים נמצאים שפאוורס מזכיר נמצאים במישור (אין עלייה בתפוקה ) במשך חודשים רבים או עברו את שיא התפוקה שלהם בשנת 2012. [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/]

 

 

לטענת פאוורס כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, ולכן תהיה ירידה בהפקת פצלי הגז בארצות הברית. דבר זה יצטרף לתפוקות יורדות במקורות אנרגיה אחרים של ארה"ב כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחי נפט וגז בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר.  לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

==אמינות התעשייה ==

==אמינות התעשייה ==