47,332
עריכות
שינויים
←השפעות בריאותיות של זיהום במזון
השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טטרוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).
השפעות רבות של זיהום במזון מתרחשות גם במינונים נמוכים יותר עקב חשיפה לאורך זמן, עם או בלי [[הצטברות ביולוגית]] בגוף האדם. ההשפעות יכולות להיות פגיעות הרעלה שונות (כמו פגיעה במערכת העצבים עקב חשיפה ל[[כספית]]), מחלות סרטן שונות - לדוגמה עקב חשיפה ל[[חומרי הדברה]], [[קדמיום]], [[ארסן]] [[עופרת]], [[דיוקסינים]] וחומרי [[PCB]] הדומים לדיוקסינים, ו[[טטרוגן|פגיעות שונות בעוברים]], בלידה או במערכת הפוריות (מתכות כבדות, דיוקסינים ופתאלטים).
==זיהום במזון בישראל==
===כספית ומתכות כבדות בדגים===
רמות ה[[כספית]] בדגים בישראל, אינן נבדקות באופן שגרתי.<ref name="ehf">[http://www.ehf.org.il/material/%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%AA כספית] הקרן לבריאות ולסביבה</ref>
על פי דו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, נכון לשנת 2009 נמצאו רמות חריגות של כספית בדגים: בכ-5% מהדגים החופיים נמצאו חריגות ביחס לתקן מחמיר לדגי מאכל; בתוך מפרץ חיפה עמדה החריגה על כ-11% מהדגים החופיים. העשרת כספית באזור עכו ומפרץ חיפה נמצאה גם בבעלי חיים שוכני קרקעית, כגון צדפות וחלזונות. רמות נמוכות עד בינוניות של כספית נמצאו בשפך הקישון ובנחל נעמן.<ref name="ehf"/>
יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב- 25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה כספית, עופרת וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref>
בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא [[ארסן]] ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה כספית פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>
===קדמיום במזון מהחי===
[[קדמיום]] נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.
על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף ... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו". [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]
בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
* בשנת 2005 משרד הבריאות הסיר מהמדפים מזון תינוקות לאחר שמצא כי המזון מכיל רמות גבוהות מעל המותר של קדמיום, כדי למנוע הרעלת קדמיום. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181882,00.html][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181966,00.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/018/486.html],
* בשנת 2010 נמצא קדמיום בכבדי עוף בשנת 2010.[http://www.poultrymed.com/Poultry/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=457&PID=0&IID=1791] על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון", הנוגע לממצאים משנת 2010, עולה כי ב-12.7% מדגימות בשר העוף באותה שנה נמצאה כמות קדמיום מעל למותר בתקן. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]
* בשנת 2013 ערך משרד החקלאות 300 בדיקות מדגמיות של בשר עוף, ב-1.3% מתוכן נמצא קדמיום, בכבדי עוף.<ref name="haaretz2013">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2053541 דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל ] דן אבן, הארץ, 23.06.2013</ref > לטענת "ישראל היום", ב 3.3% מהדגימות נמצא קדמיום. [http://www.israelhayom.co.il/article/96309]
===דיוקסינים במזון===
בשנת 2013 ערך משרד הבריאות סקר על המצאות [[דיאוקסינים]] ב[[מזון מהחי|מזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של [[סוכנות ההגנה על הסביבה]] של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==